צמיחתם של ענפי ההייטק בישראל מהווה נדבך מרכזי בצמיחה בת-קיימא וארוכת טווח של המשק הישראלי. ואולם, זה יותר מעשור שענפי ההייטק בישראל מתמודדים עם מחסור משמעותי בכוח אדם מיומן. כתגובה לכך, בעשור האחרון ממשלת ישראל משקיעה מאמצים רבים ותקציבים גדולים במדיניות להגדלת היצע העובדים המיומנים בהייטק, ובפרט בשילובן של החברה הערבית והחרדית בהייטק.
המחקר הנוכחי שאותו מציג זרוע העבודה במשרד הכלכלה, מתמקד במגמות התעסוקה בהייטק בחברה היהודית הכללית (תוך דגש מסוים ליהודים שמוצאם מאתיופיה) בהשוואה לחברה הערבית והחברה החרדית ובמבט מגדרי. שאלות המחקר המרכזיות נוגעות להערכת ואפיון השינויים שחלו בפועל בתעסוקה בהייטק בקבוצות אלה, ולהערכת משקלה של ההשכלה. המחקר מתמקד בתעסוקה בקבוצת הגיל הצעירה (בני 35-25).
ממצאי המחקר מלמדים על תמונה מורכבת. מצד אחד, בעשור וחצי האחרונים חל שיפור גדול בדפוסי השילוב של החברה הערבית והחרדית בהייטק, וחלק מהחסמים בשלב המעבר מהשכלה לתעסוקה פחתו. מצד שני, עדיין קיימים פערים משמעותיים, ונדרש קצב שינוי מהיר יותר בעשורים הקרובים כדי להכליל קבוצות אלו בצמיחה של המשק הישראלי וכדי להימנע מהגדלת הפערים בחברה.
שיעור התעסוקה בהייטק של גברים ערבים הוכפל ובקרב ערביות עלה פי 8 אך הוא עדיין נמוך מאוד ביחס ליהודים לא חרדים. אצל הגברים החרדיים כמעט ולא היה שינוי בשיעורי התעסוקה בהייטק (כ-2.5%-2% לאורך התקופה), ואילו אצל נשים חרדיות חלה עלייה ניכרת מ-2% ל-4.7%.