אדריכל אילן פיבקו: "הבינה המלאכותית תחליף אותנו מהר מאד"

האדריכל אילן פיבקו בפורום Duns 100 | צילום: ניב קנטור

פורום Duns 100 השנתי של בכירי האדריכלות בישראל, נערך בסופ"ש האחרון במלון רויאל ביץ', בתל אביב בהנחיית עורכת הדין דפנה שחר, מנחת סודות הנדל"ן. במסגרת הפורום דנו המשתתפים בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי ביניהם התקופה המאתגרת בה בנמצא ענף הנדל"ן וכיצד ההאטה בענף משפיעה על ענף האדריכלות, הביקושים הגבוהים ועומס העבודה המתמשך, השפעת עליות הריבית, משבר כוח האדם האיכותי, שילוב בינה מלאכותית בתכנון, השפעות חוק ההסדרים וחוק הארנונה ועוד.

אדריכל אילן פיבקו, מייסד ובעלים פיבקו אדריכלים: "אנו רואים בתקופה האחרונה יזמים שנתקעו עם העלאת ריבית מטורפת, כזו שלא יוכלו לעמוד בה ובינתיים משחקים את המשחק כאילו הכל בסדר. כרגע עבודה יש, אך ברגע מסוים לא יהיו עבודות. לא יכול להיות שנמשיך כאילו הכל בסדר, בינתיים זו אוניה, לא משנה כיוון במהירות. לדעתי יש ממה לפחד, בשוק שלנו יש אנשים שנתקעו ויש אנשים שסיימו פרויקטים עם המון כסף והמון עסקאות, צריך להיות אופטימיים".

"בפעם הראשונה בהיסטוריה יש פתאום ישות אינטליגנטית, לא אנושית וזה סיפור אחר לגמרי. אם פעם הייתה פירמידה והיררכיה אין יותר. הבינה המלאכותית תוכל להחליף אותנו מהר מאוד. כולנו צריכים להיזהר המקצוע שלנו בסכנה אמיתית ומיידית".

אדריכלים ערן לשם וערן שקד, בעלי משרד CityBee סבורים כי אין כל רע בבינה מלאכותית. "אנחנו כיום במצב ש-10%-15% מהעבודה במשרד נעשית באמצעות מערכות של בינה מלאכותית ואוטומציה. זה חלק אינהרנטי מתהליך העבודה וההכשרה במשרד. אנו שואפים כי בשנים הקרובות נפח העבודה שייעשה באמצעות בינה מלאכותית ואוטומציה יגיע לכ-40%. משרדים ואדריכלים שלא יוכלו להגיע לזה יהיו איטיים ויקרים, המוצר שהם יציעו לא יעמוד בתחרות והם ייפלטו מהשוק.

"תפקיד האדריכל הולך להשתנות, הרבה מהדברים שאדריכלים עושים כיום ייעשו על ידי בינה מלאכותית, אבל הממד האנושי יישאר קריטי. תפקידנו כאדריכלים הוא לשמור על איכות התכנון והפן האנושי. אנו ננסח את הקריטריונים ואת השאלות עליהן נבקש את ה'עצה' או התשובה מהבינה המלאכותית. ככל שנשתמש בה נכון היא תוריד מעלינו את רוב הדברים השגרתיים והטכניים שמכלים זמן יקר של הצוות, ותפנה זמן לעסוק בסוגיות התכנוניות האמיתיות והעמוקות. במובן זה ייתכן שנראה יותר אנשים איכותיים פונים לתחום, אנשים שכיום חוששים שייאלצו לעסוק בשרטוט ובהיבטים טכניים אחרים שיכולים להיות סיזיפיים ומייגעים".

ויש עוד מי שרואה חבל הצלה בבינה המלאכותית. אדריכל דוד קנפו, יו"ר התאחדות האדריכלים לשעבר, מייסד ובעלים קנפו קלימור אדריכלים: "לאורך השנים האוכלוסייה גדלה לכדי 10 מיליון אבל מספר משרדי האדריכלים נשאר קבוע. אנחנו נמצאים עם גוף תכנוני שהולך ומרזה כשהאוכלוסייה גדלה, ובכך נוצר חלום שווא שאנחנו עמוסים בעבודה וזה כי הגוף רזה. כשאנחנו נצא מהמיתון אנחנו נצטרך לדבר שפות זרות במשרדי אדריכלות כי לא יהיה אף אחד. מה שיציל את המקצוע זו הבינה המלאכותית".

"עם המהפכה המשפטית שמאפילה על הכל ובהלימה עם המיתון, שאנו נמצאים בפתחו אנו נתעורר ב2026 וישאלו איפה היה התכנון? למה נרדמתם? ואם צריכה לצאת קריאה נכונה היא שצריך לנצל את השנתיים שלוש האלה, שיש רפיון ולנתב את הכוח התכנוני לטובת טיפול בתשתיות, בכך נכין את עצמנו לזינוק חדש".

אדריכל משה צור, בעלים COB ומתכנן ראשי, משה צור אדריכלים – בוני ערים: "יזמים היום יותר מבינים שתכנון איכותי מביא לפרויקט איכותי, שמביא לביזנס יותר טוב. אנחנו מרגישים את זה בצורה דרמטית. חובתנו כאדריכלים לדאוג שפרויקט יהיה פונקציונאלי, איכותי בתפקוד שלו, איכותי בהשתלבות שלו בעיר וגם יפה. אדריכל חובתו לספק מענה מושלם לכל הדברים האלו. אם הוא בוחר אחד מהם על פני השני הוא חוטא למקצוע. השכר בתחום נמוך בצורה מבישה, עלויות כוח האדם עלו ב35-40 אחוז ולזה מצרפים מוסר תשלומים גרוע. המצב בנושא הזה גובל בחוצפה מצד היזמים בעזות מצח וזה בסוף יתנקם בכולם".

"בנושא הבינה המלאכותית כל זמן שבשיחה עם מחשב ובשיחה עם בן אדם שניתן להבדיל אם מדברים עם אדם או עם מחשב, המחשב לא יגיע לרמות של החלפתנו. בינה מלאכותית היא כלי כמו כל כלי תכנוני אחר וכל זמן שישאר כזה ניתן להשתמש בו והוא מצוין. כל זמן שמחשב לא יזיל דמעה מהתרגשות או לא יחסיר פעימה מהתרגשות הוא לא יכול להחליף אותנו, וכשהוא יגיע לזה כל האנושות תהיה בבעיה".

אדריכלים רוני תימור ואמיר שוורץ, בעלי "תימור שוורץ אדריכלים": "מטרת חוק ההסדרים הינה לסייע הן לרשויות המקומיות והן ליזמי הנדל"ן להתניע פרויקטים מסוג התחדשות עירונית ובכלל, זאת במקום לתקוע את שוק הדיור. אנחנו מציעים שבמקום הצעות שונות ומשונות שהוצעו לאחרונה במסגרת חוק ההסדרים כגון סנקציות על רשויות ויזמים שאינם מקדמים פרויקטים תוך תקופה קצובה, במקום זאת יתומרצו הן הרשויות המקומיות והן היזמים למשל ב- 100 אלף שקלים על כל דירה חדשה שתבנה. כמו כן, יש ליצור "מסלול ירוק" ליזמים שיאפשר להם קיצור הליכי היתרים משמעותי ולהעניק להם וודאות מרבית למימוש הפרויקט. אנחנו משוכנעים כי פעולות אלה הן WIN WIN לכולם ויעשו טוב גם לרשויות המקומיות, גם ליזמים ובראש וראשונה למדינת ישראל שתהנה סוף סוף מגידול משמעותי בהיצע הדיור לטובת כלל התושבים!".

אדריכל מוטי כסיף, שותף בכיר  D-BLK ברעלי לויצקי כסיף דה לה פונטיין אדריכלים: "אנחנו מלאים בעבודה, בפניות לעבודות חדשות, באותם סוגי פרויקטים של אנשים המחפשים מצוינות אדריכלית, הבעיה היא שאנחנו לא מצליחים למצוא כוח אדם. כמות התכנון שתוכננה במדינת ישראל בשנים האחרונות הייתה אבסורדית ולא הצליחה לספק את כמות התכנון שעמדה על השולחנות – היא אינסופית. הדבר היחיד שאני רואה בו שינוי הוא סוגי הפרויקטים החדשים איתם פונים אלינו, יש פחות פניות לפרויקטים שהם מתמקדים בתעסוקה בלבד ויותר פניות לעירוב שימושים והתחדשות עירונית".