"המצאות של קצב האינפלציה בתוך היעד, והריבית הריאלית השלילית הנגזרת מכך תקשה על בנק ישראל להימנע מלבצע העלאות ריבית", נכתב בסקירה השבועית של הכלכלן הראשי במשרד האוצר ● ומה דעת כלכלני האוצר על התמ"ג הישראלי ועל הכלכלה העולמית?
אהרון סוויסה 22.08.2018
מימין, יואל נוה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר | צילום: מושי שי, פלאש 90 מדד המחירים בחודש יולי אמנם נותר ללא שינוי, כאשר נרשמה ההתייקרות העונתית במחירי הנסיעות וכמו כן, עלו מחירי המזון. העלייה קוזזה על ידי הוזלות בסעיפי הלבשה והנעלה וירידה במחירי הדלק.
עם זאת, בעקבות העובדה שקצב האינפלציה בחודש יולי נמצא מחוץ לטווח היעד של הממשלה, לאחר שחזר לטווח זה בחודש יוני, ועמד על 1.4%, צופה הכלכלן הראשי במשרד האוצר כי קצב האינפלציה יתייצב בתוך טווח היעד במהלך שנת 2019.
"המצאות של קצב האינפלציה בתוך היעד, והריבית הריאלית השלילית הנגזרת מכך תקשה על בנק ישראל להימנע מלבצע העלאות ריבית. בטווח הקצר, לכך עלולות להיות השלכות מקרו כלכליות שליליות, בעיקר בהקשר לצריכה הפרטית", דבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה.
בהמשך הסקירה השבועית, סיכמה הודעת הכלכלן את נושא החשבונות הלאומיים: "לפי אומדן ראשון למחצית הראשונה של שנת 2018, התמ"ג עלה ב-4% בחישוב שנתי. לאחר הצמיחה המהירה ברבעון הראשון (4.8%), הרבעון השני הציג צמיחה חלשה של 2.0%. עם זאת, מניתוח ההתפתחויות ברכיבי התוצר עולה כי מדובר בתיקון טכני בחלקו, ובניכוי הארועים החד פעמיים קצב הצמיחה בפועל ברבעון השני הנו נורמטיבי (כ-3%).
"בתוך כך, ברבעון השני של השנה, הצריכה הפרטית צמחה בשיעור מתון של 0.5%, בעיקר לאור הירידה ביבוא כלי רכב. הצריכה הציבורית ירדה ב-5.2% ברבעון השני, לאחר שני רבעונים של צמיחה מהירה. השיפור שנרשם בנתוני ייצוא סחורות ושירותים קוזז בחלקו ברבעון השני. ההשקעות בנכסים קבועים נחלשו. החולשה נובעת מירידה בהיקף יבוא כלי רכב להשקעה ומהתחלות בניה", לשון הסקירה.
בפרק העוסק בכלכלות העולם, נאמר כי "בשבועות האחרונים נרשם פיחות חד בשער הלירה הטורקית, ושוויה נחתך בכרבע לעומת הדולר. ברקע, סנקציות אמריקניות שהוטלו על שרים בממשלת ארדואן, שהובילו למשיכת הון בהיקף משמעותי על ידי משקיעים זרים ורכישת מט"ח על ידי התושבים המקומיים. בנוסף, ישנן עדויות לספקולציות על שער החליפין שתורמות לעוצמת הפיחות.
"בתוך כך, נקט הבנק המרכזי בשורה של צעדים מתונים יחסית, כגון הגבלות על חוזי החלף לירה-דולר והקלות על דרישות הרזרבה של הבנקים. השימוש בצעדים חריפים, כגון הטלת מגבלות על תנועות הון יוצאות, נשלל בשלב זה. עד כה, נראה כי המשבר בתורכיה לא זלג למשקים מפותחים אחרים ובפרט למדינות הפריפריה בגוש האירו.
"בתוך כך, נראה כי הפעילות בסין ממשיכה להתרחב, וטרם ניכרת פגיעה ממלחמת הסחר המסתמנת מול ארה"ב… הייצור התעשייתי במדינה התרחב ב-6.0%, שיעור צמיחה דומה לשנתיים האחרונות".


