האם אנחנו בדרך למיתון כלכלי עולמי ממושך?

מהלכים אלו הגיעו, לאחר האטה בייצור בסין, בחודשים ינואר-פברואר והחשש היה, מפני פגיעה באספקה, של מוצרים חיוניים לייצור, שעשויה הייתה להביא להאטה כלכלית, לפיטורים ולזעזוע בביקוש. בתחילת חודש מרץ, עוד לא היה מי שחשב, כי בעוד שלושים יום ארה"ב תקבור יותר מ-3,000 מבניה והכלכלה תיכנס למשבר עמוק. "חברות אמריקאיות הנשענות על ספקים סיניים, עלולות להתחיל להתמודד עם מחסור במוצרים חיוניים בשבועות הקרובים", אמרה פרופ' נאדה סנדרס, מומחית לשרשרות אספקה באוניברסיטת נורת'ווסטרן, בתחילת חודש מרץ.

"להערכתי, אנחנו צפויים לחוות מחסור רציני בסחורות. ההשפעה העיקרית צפויה להיות, בתחום התרופות והאלקטרוניקה. לפני שבועיים אמרתי לאנשים שזה מתקרב. הבעיה הגדולה הייתה שכלכלנים לא הבינו, איך פועלות שרשרות אספקה עולמיות". דבריה של סנדרס הובאו באתר 'דה מרקר'.

ממשלות בעולם מרעיפות מיליארדים

כיום כבר כולם מבינים, שמדובר כאן ברעידת אדמה. לא פחות. המבט נישא קדימה. "במהלך קריירה של יותר מ–28 שנים בתחום הפיננסים, מעולם לא ראיתי דבר כמו התפרצות וירוס הקורונה, אך הייתי עד לאירועים נוראיים אחרים, כמו פיגועי הטרור ב–11 בספטמבר בארה"ב והאסון הגרעיני בפוקושימה ביפן. מכל אלה למדתי דבר אחד בוודאות, והוא שהשווקים תמיד מעריכים בהערכת חסר, את היכולת של האנושות להסתגל ולהתאושש". את הדברים אומר פול דונובן, הכלכלן הראשי של הבנק השווייצי UBS, בשיחה טלפונית עם טלי גולדשטין מ'דה מרקר'.

לדבריו, "גם התחזיות הנוראיות בפוקושימה, כמו היעדר חשמל במשך שנתיים, לא התגשמו. לכן, התרחיש החיובי במצב שלנו, הוא שהפוליטיקה תבטיח שאנשים לא יאבדו משרות — ולאחר מכן נראה התאוששות. הסיכון טמון בכך, שהממשלות לא יגנו על המשרות".

החדשות הטובות הן, לדעתו של קית' וייד, שהווירוס מגיע לארה"ב, בשלב שהכלכלה המקומית הינה חזקה ויציבה. לראיה, דו"ח התעסוקה האחרון הראה, כי נוספו 273,000 משרות חדשות בפברואר, הרבה מעל לצפי. על בסיס שני החודשים הראשונים של הכלכלה, ההערכות הן כי התוצר בארה"ב, יצמח ב-3% בחישוב שנתי, ברבעון הראשון. בפועל, הנתון יהיה נמוך יותר. שכן בחודש מרץ נראה האטה, שכן ההשבתה בחברת בואינג, תגבה את המחיר והביקושים מעבר לים ירדו, כתוצאה מהתפרצות הנגיף. הנתון שנוסף, הוא התמוטטות מחירי הנפט, אשר תרמה גם היא למהומה בשווקים בשבוע שעבר.

בדיווח של  טלי גולדשטין ב'דה מרקר' נאמר, כי בימים האחרונים הרעיפו ממשלות אירופה והממשלה האמריקאית על הכלכלה, מיליארדי דולרים כל אחת, במסגרת המאבק בווירוס הקורונה. הבית הלבן ביקש את אישור הקונגרס, לחבילת תמריצים בשווי טריליון דולר; האיחוד האירופי הבטיח 750 מיליארד יורו, לתמיכה במדינות החברות; גרמניה הבטיחה 600 מיליארד דולר; בבריטניה, המנהיגים מוכנים להוציא יותר מ–420 מיליארד דולר; דנמרק הקצתה 30 מיליארד דולר לטובת הלוואות של בנקים. גם מנהיגי צרפת, ספרד, איטליה ועוד עשרות מדינות, התחייבו להוציא כל שנדרש בהתמודדות עם המשבר.

עצירה כלכלית ומיתון עמוק ומתמשך

דונובן, באותו הריאיון שהזכרנו, סבור שהמפתח טמון, לא רק בסכומי העתק שנשפכים כעת, אלא גם בתוכניות של הממשלות, לגבי הכסף הזה: "אירופה עושה את הדבר הנכון ומספקת תמריצים לאנשים שאיבדו את עבודותיהם, כדוגמת הענקת דמי אבטלה באופן מיידי. נראה שארה"ב אינה תומכת במצב התעסוקתי, ומספקת כסף לצרכנים שיושבים בבית ולא מסוגלים להוציא אותו".

יחד עם זאת, מרבית הכלכלנים המצוטטים בתקשורת העולמית בימים האלה, מניחים שמיתון בוא יבוא בחודשים הבאים וכי לארה"ב תהיה יד מרכזית במיתון. די בכך להציץ אל הענף הכלכלי הגדול ביותר באמריקה, תרבות הפנאי, תיירות ושעשועים. מדובר בענף המעסיק כ-30 מיליון עובדים ומגלגל שני טריליון דולר בשנה. ענף זה נעצר בארה"ב – כמו בכל העולם – ואין מן הנמנע, כי עצירה זו תגרור אחריה עוד ועוד ענפים רבים, הקשורים לה בקשר עקיף. לדעת רוב הכלכלנים, מדובר בנזקים ארוכי טווח וקשה עד בלתי אפשרי לאמוד כעת את ההשפעה של העצירה הכלכלית, על הכלכלה האמריקאית בפרט והעולמית בכלל.

מבט לטבלה הכלל עולמית מגלה, כי כעת נתרו רק שתי מדינות בעולם עם נדבק אחד בלבד, בעוד לפני כשבועיים היו יותר מעשרים. גם מצב של מדינות עם 2-3 או ארבעה נדבקים נעלם אט אט והמספרים קופצים בתזזיתיות מחליאה. המספרים מראים, שהנגיף עדיין לא אמר את מילתו האחרונה והמיתון העולמי עדיין לפנינו. "הסיכון לתרחיש הגרוע ביותר, בו שליש מהאוכלוסייה נדבקת והכלכלה שוקעת במיתון ממושך", צוטט בעולם הכלכלן אנדרו הנטר מקפיטל אקונומיקס.