מדוח הלמ"ס עולה שבשנת 2018 לראשונה יותר חברות 'סטארט אפ' נסגרו מאלו שנפתחו • היכן בארץ נמצאות רוב החברות המצליחות וכמה הפער בין שכר העובדים אצלן לבין העובדים בשאר הארץ?
דוד שלומוביץ 31.12.2019
כמה מרוויחים בסטארט אפ? | אילוסטרציה: Rawpixel.com, שאטרסטוק עדיין קל לקבוע שמדינת ישראל היא אומת ההייטק, זאת בשל כמות חברות ההזנק – סטארט-אפ הנפתחות בישראל. אולם בבחינת המגמות בין השנים 2018-2011 נראה כי מתחילים להיווצר סימני שאלה בהקשר לכך. העשור הבא יקבע האם ישראל עדיין תוגדר אומת ההייטק, או שהיא תיאלץ לחפש הגדרות חדשות.
הממצאים הבאים המוצגים על יד הלמ"ס נלקחו מתוך בסיס הנתונים על חברות הזנק בישראל, הכולל חברות הזנק וחברות שבשלו, שפעלו בישראל בשנים 2018-2003. בסיס הנתונים נבנה במימון ובשיתוף המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה, והוא מספק תמונת מצב של חברות הזנק וחברות שבשלו, תחומי פעילותן, שרידותן ונתוניהן הכלכליים (שכר, משרות, פדיון, גיוסי הון ועוד).
בראש הדוח מציינים בלמ"ס כי לא נכללות בבסיס הנתונים חברות הזנק שפעלו בשלב ההתהוות (Pre-Seed) וטרם נרשמו באופן רשמי במע"מ ובביטוח לאומי. בנוסף, במקרים רבים חברות הזנק שומרות על סודיות באשר לטכנולוגיה שלהן. לכן קיימת הנחה כי ישנה הטיית חסר של בסיס הנתונים עבור השנים האחרונות, בפרט עבור שנת הקצה 2018.
הנתון אולי החשוב ביותר מתוך הדוח, הוא הפער בין הפתיחות והסגירות של חברות ההזנק. בשנת 2018, נצפתה ירידה במאזן הפתיחות והסגירות של חברות הזנק, בהמשך לירידה שהחלה בשנת 2016. בין השנים 2018-2011 נפתחו בישראל 5,313 חברות הזנק. 2,387 מתוכן (45%) נסגרו או השהו את פעילותן עד שנת 2018.
ומדוע הסיפור הגדול טמון בפער? בשנת 2001 'אחוז פתיחת החברות' (מסך החברות הפעילות) עמד על 19% בעוד 'אחוז הסגירות' עמד על 4% בלבד. עם השנים הצטמצם הפער. בשנת 2016 שהייתה שנת שיא עם 4,714 חברות הזנק פעילות נרשמו 15% 'פתיחות' ו-8% 'סגירות'.
בשנת 2018, לראשונה נסגר הפער כליל. אחוז הסגירות עמד על 12% לעומת אחוז הפתיחות שעמד על 11%. זהו מצר היוצר מאזן שלילי (49-) בפעילות חברות ההזנק. בסוף שנת 2018 היו פעילות בישראל 4,363 חברות הזנק. זאת ירידה של 6% לעומת 2017.
בלמ"ס מסבירים כי מחזור החיים של חברות ההזנק, מתחלק לשלושה שלבים עיקריים: שלב ההתהוות (Pre-Seed, Seed וכדומה), שבו היזמים מגבשים רעיון, מבצעים בחינות טכנולוגיות ופיתוח ראשוני. שלב הפיתוח (Early R&D, R&D וכדומה) של הרעיון ושלב הצמיחה (Initial Growth וכדומה).
חברות ההזנק והחברות הבשלות, נמדדות על פי פדיון, הוצאות ומשרות שכיר. בשנת 2018 היו כ-29 אלף משרות שכיר בחברות הזנק, נתון המהווה עלייה שנתית ממוצעת של 7% בשנים 2018-2011. השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות ההזנק בשנת 2018, עמד על 20.8 אלפי שקל, עלייה של 4% לעומת 2017, ופי 2 מהשכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בכלל המשק (10.2 אלף).
בבחינה גיאוגרפית, מדינת תל אביב מנצחת את שאר אזורי הארץ. 73% מחברות הזנק ו-79% ממשרות השכיר, מרוכזים במחוזות תל אביב והמרכז. 1,869 חברות פעלו במחוז תל אביב בשנת 2018. במחוז מרכז 1,301 חברות לעומת 293 בצפון ורק 170 בדרום. זאת תעודת עניות לממשלה, שראש הממשלה הראשון שלה כבר הבטיח, כי "הנגב עוד יהיה פורח".
אגב, הפער בנתונים הגיאוגרפיים, מתבטאים גם בשכר החודשי הממוצע למשרת שכיר. במחוז תל אביב השכר הממוצע הוא הגבוה ביותר (22.1 אלף שקל) וגבוה פי 1.3 מהשכר הממוצע במחוז ירושלים שמוגדר כנמוך ביותר (16.7 אלף שקל).
מפילוח הנתונים עולה עוד, כי 64% ממשרות השכיר, מרוכזות בחברות הפעילות בתחומים מבוססי תוכנה (יישומים לתעשיות ולעסקים, מידע רפואי, אינטרנט, יישומים לטלפון נייד, אבטחה, יישומי תקשורת, מסחר אלקטרוני ופרסום). בשנת 2018, כ-19% חברות הזנק או חברות בשלות, הוגדרו כ'מהירות צמיחה' (High Growth). כ-11% מתוכן הוגדרו כ'איילות' (Gazelles).
גם את גיוסי הכספים בדק הדוח. בין השנים 2018-2016 קיבלו כ-13% מחברות ההזנק, מענק לביצוע פעילות מו"פ מרשות החדשנות, בסך 1.7 מיליארד שקלים. בשנת 2018 לבדה גייסו חברות הזנק וחברות בשלות כ-6.8 מיליארד שקל. זאת עלייה של 25% לעומת שנת 2017.
