הגירעון המצטבר בישראל עלה ל-4.9% מהתוצר, למרות עודף תקציבי של 16.9 מיליארד ש"ח שנרשם בינואר | משרד האוצר מדווח על ירידה בהכנסות ממסים ועלייה בהוצאות הביטחון בתחילת שנת הכספים.
שי קליין 09.02.2026
משרד האוצר בירושלים | צילום: משה נוי הגירעון הממשלתי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים רשם עלייה נוספת ועמד על כ-4.9% מהתוצר, סכום המסתכם בכ-104.5 מיליארדי ₪, כך עולה מנתוני אומדן ביצוע התקציב שפרסם היום החשב הכללי במשרד האוצר לינואר 2026. למרות המגמה המדאיגה בראייה שנתית, חודש ינואר עצמו הסתכם בעודף גבוה של כ-16.9 מיליארדי ₪, אולם נתון זה נמוך משמעותית מהעודף שנמדד בינואר אשתקד, שעמד על כ-22.8 מיליארדי ₪. באוצר מסבירים את הפער בכך שחודש ינואר אשתקד הושפע משינויי חקיקה שהובילו לגידול חריג של כ-45.4% בהכנסות המדינה, ובעקבות ההשוואה לנתון גבוה זה, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים גדל בפועל בכ-0.2 נקודות אחוז.
בצד ההכנסות, נרשמו בינואר כ-59.7 מיליארדי ₪, קיטון של כ-5.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. באגף הכלכלן הראשי מציינים כי בשיעורי מס אחידים, הכנסות המדינה ממסים עלו דווקא ב-5% במונחים ריאליים, כאשר הגבייה ממסים ישירים עלתה ב-8%, בעוד המסים העקיפים נותרו כמעט ללא שינוי. העלייה במסים הישירים נבעה בעיקר מהכנסות גבוהות מניכויים, בין היתר בשל חקיקה על רווחים לא מחולקים, שהניבה תשלומים גבוהים מהממוצע בגין חלוקת דיבידנדים. מנגד, בהכנסות ממיסוי מקרקעין נרשמה ירידה ריאלית של 6%, וגם במס ערך מוסף נרשמה ירידה של 4%, המיוחסת לצריכה מוגברת בסוף שנת 2025 שהקדימה הכנסות.
הוצאות הממשלה בחודש ינואר הסתכמו בכ-42.7 מיליארדי ₪, עלייה של כ-6.1% לעומת ינואר אשתקד. שנת 2026 נפתחה ללא תקציב מאושר, מה שמפעיל את מנגנון ה-"1/12", במסגרתו ההוצאה המותרת עומדת על כ-50.5 מיליארדי ₪ בחודש. בולטת במיוחד העלייה בהוצאות מערכת הביטחון, שזינקו בשיעור של 50.6% לעומת ינואר אשתקד, בעוד שבמשרדים האזרחיים נרשם קיטון של כ-9.1%. מסגרת התקציב ההמשכי הנוכחית נמוכה בכ-54.1 מיליארדי ₪ מהצעת התקציב שעברה בקריאה ראשונה בכנסת, מה שמציב אתגר תפעולי למשרדי הממשלה השונים.
לפי משרד האוצר: "הגירעון המצטבר ב- 12 החודשים האחרונים עמד על כ- 4.9% מהתוצר והסתכם בכ- 104.5 מיליארדי ₪. חודש ינואר הסתכם בעודף גבוה של כ- 16.9 מיליארדי ₪. עם זאת חודש ינואר אשתקד הסתכם בעודף גבוה אף יותר של כ- 22.8 מיליארדי ₪, לאור שינויי חקיקה שהובילו לגידול חריג של כ- 45.4% בהכנסות המדינה. כתוצאה מכך הגירעון ב- 12 החודשים האחרונים גדל בכ- 0.2 נקודות אחוז.".
עוד נמסר כי: "בחודש ינואר נרשמו הכנסות של כ- 59.7 מיליארדי ₪, ביחס לכ- 63.1 מיליארדי ₪ בינואר אשתקד – ירידה של כ- 5.4% . הכנסות אלה משקפות ירידה ביחס לינואר אשתקד, אך עלייה משמעותית ביחס לשנים קודמות.". לבסוף צוין כי: "הוצאות הממשלה בחודש ינואר הסתכמו בכ- 42.7 מיליארדי ₪, לעומת כ- 40.3 מיליארדי ₪ בינואר אשתקד. הוצאות אלו נמוכות מהמסגרת המותרת (1/12), אך גבוהות בכ- 6.1% ביחס לחודש ינואר 2025, שהחל אף הוא תחת מסגרת ללא תקציב מאושר.".
ברמת המימון, הממשלה גייסה בינואר חוב מקומי נטו בסך 12.4 מיליארד ₪ וחוב חיצוני נטו בסך 19.1 מיליארד ₪ כדי לתמוך בפעילותה ובהחזרי החוב. למרות היציאה מהמשבר והמלחמה, שגררו שינויי מגמה חדים בגבייה, הנתונים הנוכחיים מראים כי הגבייה בחודש ינואר עדיין גבוהה בכ-14% מקו המגמה ארוך הטווח, מה שמעיד על חוסן מסוים בבסיס המס הישראלי לצד הגידול המכביד בהוצאות הביטחוניות
