השקל נחלש ברבעון השלישי של 2026 בכ-2.9% מול הדולר וב-2.4% מול האירו | במקביל, נרשם שינוי משמעותי בפעילות שוק המט"ח | הגופים המוסדיים צמצמו את מכירות המט"ח, המגזר העסקי הקטין את הרכישות ותושבי החוץ המשיכו למכור | נפח המסחר היומי הממוצע ירד ב-9.1% ל-16 מיליארד דולר
שי קליין 03.11.2026
דולרים | צילום: Svetlana Lukienko, שאטרסטוק השקל נחלש במהלך הרבעון השלישי של 2026 מול המטבעות המרכזיים, כאשר במקביל נרשם שינוי משמעותי בדפוסי הפעילות של השחקנים המרכזיים בשוק המט"ח. מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום עולה כי השקל איבד כ-2.9% מערכו מול הדולר וכ-2.4% מול האירו. גם מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל נרשמה היחלשות של 2.8%, לפי מדד שער החליפין הנומינלי האפקטיבי.
אחד השינויים הבולטים ברבעון נרשם בפעילות המגזר הפיננסי, שעבר ממכירות מט"ח נטו לרכישות נטו בהיקף של כ-3.7 מיליארד דולר. זאת לעומת מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר ברבעון השני. מנגד, המגזר העסקי צמצם באופן משמעותי את רכישות המט"ח נטו שלו, שהסתכמו בכ-1.7 מיליארד דולר בלבד, לעומת כ-12.1 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
גם הגופים המוסדיים, הכוללים קרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח, שינו את היקף פעילותם בשוק. מכירות המט"ח נטו שלהם הצטמצמו לכ-4.4 מיליארד דולר ברבעון השלישי, לעומת כ-13.8 מיליארד דולר ברבעון השני. תושבי החוץ, לעומת זאת, המשיכו במכירות מט"ח נטו בהיקף של כ-6.5 מיליארד דולר, כמעט ללא שינוי לעומת כ-6.4 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
בנק ישראל עצמו לא ביצע רכישות מט"ח נטו במהלך הרבעון השלישי, לאחר שברבעון הקודם רכש כ-1.8 מיליארד דולר.
במקביל להיחלשות השקל, נרשמה ירידה בתנודתיות בפועל של שער החליפין. סטיית התקן בפועל של שער שקל-דולר ירדה במהלך הרבעון ב-1.7 נקודות אחוז, לרמה ממוצעת של 9%. מנגד, סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל-דולר, המבטאת את התנודתיות שהשוק צופה, עלתה ב-0.1 נקודת אחוז לרמה ממוצעת של 10.1%.
גם היקפי המסחר הצביעו על האטה בפעילות. נפח המסחר היומי הממוצע מול מערכת הבנקאות המקומית ירד ב-9.1% והסתכם בכ-16 מיליארד דולר, כאשר עיקר הירידה נרשמה בעסקאות המרה. במקביל, חלקם של תושבי החוץ בנפח המסחר מול הבנקים המקומיים עלה ב-5.2 נקודות אחוז והגיע ל-41.4% בסוף הרבעון.
מהנתונים עולה עוד כי היקף עסקאות המט"ח הכולל מול מערכת הבנקאות המקומית הסתכם ברבעון בכ-1.009 טריליון דולר, על בסיס 63 ימי מסחר. מתוך הסכום, כ-241.4 מיליארד דולר היו עסקאות המרה, כ-733.9 מיליארד דולר עסקאות החלף והיתרה עסקאות אופציות והחלף בין מטבעות.
נתון נוסף שממחיש את הדומיננטיות של הפעילות הבינלאומית הוא חלקם של תושבי החוץ בעסקאות ההמרה מול השקל. לפי אומדן בנק ישראל, כ-87% מנפח העסקאות הללו בוצעו על ידי תושבי חוץ, כאשר כ-79.4% מכלל הנפח היה מסחר בין גורמים זרים, ללא מעורבות ישירה של גורם מקומי. נפח עסקאות ההמרה הכולל הגיע לממוצע יומי של כ-19.8 מיליארד דולר.
בזירה הבינלאומית נרשמה ברבעון מגמה מעורבת של הדולר מול המטבעות המרכזיים. הדולר נחלש בכ-12.4% מול הוון הדרום קוריאני ובכ-3.3% מול היין היפני, אך התחזק בכ-3.3% מול הפרנק השווייצרי ובכ-0.5% מול האירו.
