מהפכה בשוק הערבויות: ועדת הכלכלה אישרה את הרפורמה שתפתח תיק של 300 מיליארד ש"ח לתחרות חוץ-בנקאית | התיקון יאפשר לגופים מפוקחים להנפיק ערבויות חוק מכר וערבויות לרשויות מקומיות, במטרה להוזיל משמעותית את עלויות המימון
שי קליין 09.03.2026
צילום: דוברות המשטרה בשורה משמעותית למגזר העסקי וליזמי הנדל"ן בישראל: ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (שני) לקריאה שנייה ושלישית את רפורמת הערבויות שמקדמים משרד האוצר ורשות שוק ההון. המהלך נועד להפחית את הריכוזיות בשוק שנשלט כמעט לחלוטין על ידי המערכת הבנקאית, כאשר "היקף תיק הערבויות במערכת הבנקאית מוערך בכ־300 מיליארד ש"ח, נתון המדגיש את מרכזיות התחום ואת השפעתו הישירה על עלויות המימון במשק".
עד כה, דרישות חקיקה היסטוריות אילצו יזמים להשתמש בערבויות בנקאיות בלבד לצורך השתתפות במכרזים וביצוע פרויקטים, מה שיצר יתרון מובנה לבנקים וחסם גופים פיננסיים אחרים, למרות שאלו עומדים בסטנדרטים מחמירים של ניהול סיכונים והגנות צרכניות.
התיקון החדש צפוי לשנות את פני השוק מהיסוד, שכן הוא "צפוי להסיר חסמים מרכזיים ולאפשר לראשונה הכרה רחבה בערבויות שמעמידים גופים חוץ־בנקאיים מפוקחים, בין היתר גם בהקשרים משמעותיים כגון ערבויות לפי חוק המכר (דירות) והעמדת ערבויות לרשויות מקומיות". פתיחת התחומים הללו, שאופיינו בדרישה היסטורית לערבות בנקאית בלבד, תאפשר לגופים חוץ-בנקאיים להתחרות על ליבו של היזם, מה שצפוי להוביל לשיפור בתנאים המסחריים ולהפחתת נטל המימון הכבד המוטל על עסקים בישראל.
המהלך מגיע על רקע נתונים מעודדים של ביצוע תקציב המדינה לחודש פברואר 2026, המראים חוסן כלכלי יחסי. לפי דוח החשב הכללי, "הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים קטן בכ-0.2 נקודות אחוז ועמד על כ-4.7% מהתוצר".
למרות שזו שנת תקציב המשכי (1/12), המדינה רשמה "עודף מצטבר של כ-14.5 מיליארדי ₪" מתחילת השנה. היציבות התקציבית, לצד הזינוק הריאלי של 21% בהכנסות ממסים בפברואר לעומת אשתקד, מעניקים רוח גבית לרפורמות מבניות כמו רפורמת הערבויות, שמטרתן להגביר את היעילות הכלכלית של המגזר הפרטי.
השלכות הרפורמה צפויות להיות מורגשות בשטח במהירות, שכן "פתיחת שווקים מרכזיים אלו לתחרות צפויה להרחיב את מגוון מקורות הערבות, לשפר תנאים מסחריים ולהפחית עלויות לעסקים וליזמים, תוך שמירה על יציבות פיננסית והגנה על ציבור הלקוחות".
עבור רוכשי הדירות, המהלך עשוי להוביל בעקיפין להוזלת עלויות הבנייה, בעוד עבור הרשויות המקומיות מדובר בהגדלת הגמישות הפיננסית ושיפור הליכי המכרזים. כעת, כשהתיקון עובר למליאת הכנסת לאישור סופי, נראה כי שוק הערבויות הישראלי ניצב בפני עידן חדש של תחרות חופשית.


