הולנד נגד ההתיישבות: היצואנים מחפשים שווקים חדשים

מכולות בנמל | צילום: משה שי, פלאש 90

ההגבלות ההולנדיות על סחורות שמקורן מעבר לקו הירוק נכנסות היום (שלישי) לתוקף, ומשרד הכלכלה והתעשייה מרחיב את מערך הסיוע ליצואנים שעלולים להיפגע. במסגרת הצעדים הוקם צוות ייעודי במינהל סחר חוץ, הורחבה הפעילות לאיתור שווקים חלופיים ונזרזה הרחבת מסלולי סיוע שיאפשרו לחברה זכאית לקבל מענק של עד 200 אלף שקל לצורך פיתוח שווקים חדשים.

על פי הצו ההולנדי, החל מהיום נאסר על יבוא, רכישה ומכירה בהולנד של סחורות שמקורן בהתנחלויות ישראליות בשטחים שנכבשו ב־1967, וכן נאסר לספק שירותי תיווך הקשורים לסחורות אלה ולעקוף את האיסורים. הרשויות ההולנדיות מבהירות כי מדובר באיסור ממוקד על סחורות שמקורן בהתנחלויות, ולא באיסור כללי על סחורות מישראל.

בנוסף, האחריות לבדיקת מקור הסחורה מוטלת על היבואן, שיידרש לספק הצהרה מתאימה. לפי הוראות המכס ההולנדיות, סחורות כאלה יכולות לעבור בתנאי מעבר למדינה אחרת באיחוד האירופי או להישמר במחסן מכס, אך לא ניתן לשחררן לשוק ההולנדי.

ההגבלות צפויות להשפיע בראש ובראשונה על חברות המייצאות ישירות מיהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן, וכן על חברות ישראליות המשלבות בשרשרת הייצור שלהן רכיבים או תשומות שמקורם באזורים אלה. לפי משרד הכלכלה, החשיפה הישירה של היצוא הישראלי מהאזורים הרלוונטיים לשוק ההולנדי נאמדת בכ־75 מיליון דולר בשנה, שהם כ־2.9% מכלל יצוא הסחורות הישראלי להולנד.

למרות היקף החשיפה הישירה, במשרד הכלכלה מדגישים את חשיבותו של השוק ההולנדי כיעד מסחרי, בין היתר משום שהולנד משמשת שער מרכזי לפעילות עסקית בשווקים האירופיים. היקף הסחר בסחורות בין ישראל להולנד הסתכם בשנת 2025 בכ־4.17 מיליארד דולר, כאשר ישראל נהנתה מעודף סחר של כ־1.06 מיליארד דולר.

שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ ניר ברקת, אמר: "משרד הכלכלה והתעשייה עוקב אחר השינויים במדיניות הסחר של חלק ממדינות אירופה ומינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה פועל כדי לוודא שהיצוא הישראלי לא יהיה תלוי בשוק אחד או באזור אחד באמצעות עבודה על פתיחת שווקים חדשים, גיוון היעדים והעמקת הפעילות עם מדינות ידידותיות באסיה, בדרום אמריקה, בארצות הברית ובשווקים נוספים. מטרת המינהל היא לא להשאיר אף יצואן להתמודד לבדו עם השינויים בשווקים הבינלאומיים. משרד הכלכלה מפעיל את כלי הסיוע ואת מערך הנספחים הכלכליים כדי לסייע לחברות לשמור על היצוא הקיים, לפתוח שווקים חדשים ולהמשיך לצמוח"

במשרד מציינים כי ההיערכות לצו החלה מבעוד מועד. צוות ייעודי במינהל סחר חוץ מקיים קשר ישיר עם חברות יצוא שעלולות להיות מושפעות מההגבלות ומלווה אותן בהתמודדות עם השינוי.

במקביל, זורזה הרחבה של כלי הסיוע של מינהל סחר חוץ, כך שיכללו גם יצואני מזון ותוצרת טרייה. במסגרת המסלולים ניתן לקבל מענק של עד 200 אלף שקל לחברה לצורך פיתוח שווקים חדשים. עד כה הוגשו יותר מ־25 בקשות סיוע של חברות הצפויות להיפגע מהחקיקה, ובהן גם יצואניות תמרים.

מערך הנספחים הכלכליים של ישראל פועל במקביל לאיתור יעדים חלופיים ולחיזוק הפעילות בשווקים קיימים, בדגש על שווקים מחוץ למערב אירופה. בין היעדים שמוזכרים נמצאות אוסטרליה, צ'ילה, קולומביה ומדינות במזרח אירופה.

גם הפעילות מול הרשויות בהולנד ובמוסדות האיחוד האירופי נמשכת, כאשר הנספחים הכלכליים בהאג ובאיחוד פועלים לקבלת הבהרות בנוגע לתחולת הצו ולאופן יישומו, כולל היבטי מכס ומעבר סחורות.

במקביל, בשיתוף מכון היצוא תוגברה הפעילות בתערוכות בינלאומיות, ובהן תערוכת התוצרת הטרייה בהונג קונג, במטרה להרחיב את פעילות היצוא הישראלי בשוק האסייתי. צוות המשא ומתן של מינהל סחר חוץ פועל גם מול הממשל האמריקאי לקידום הפחתת מכסים על מוצרים שעלולים להיפגע מההגבלות באירופה, ובהם יין כשר, תמרים וטחינה.

רועי פישר, מנהל מערך סחר החוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אמר: "מערך הנספחים הכלכליים של מינהל סחר חוץ עומד לרשות היצואנים הישראלים כדי לסייע להם לפתוח שווקים חדשים, לאתר לקוחות ושותפים עסקיים ולזהות הזדמנויות חדשות ברחבי העולם. נעמוד לצד היצואנים שנפגעו מהצעדים שננקטו בהולנד ובמדינות נוספות, וכי שנעשה שפעלו בעבר לאתר חלופות לשוק התורכי, ונלווה אותם באופן צמוד – החל מאיתור שווקים חלופיים ועד לביסוס הפעילות והרחבתה. המטרה שלנו היא לסייע לחברות לשמור על פעילות היצוא שלהן, לצמצם את התלות בשווקים שבהם נוצרים חסמים, ולהמשיך לצמוח בשווקים הבינלאומיים".

לצד ההיערכות לצמצום הפגיעה האפשרית ביצוא הסחורות, הנתונים שמציג משרד הכלכלה מצביעים גם על אפיק צמיחה אחר ביחסים הכלכליים בין המדינות. יצוא השירותים הישראלי להולנד צמח בכ־34% והגיע לכ־529 מיליון דולר, נתון שמצביע על התרחבות הפעילות הישראלית גם בתחומי ההייטק, הדיגיטל והשירותים.

הצו ההולנדי מצטרף לשורת צעדים שננקטו או הוכרזו במדינות אירופיות נוספות. גורמים רשמיים בהולנד מבהירים כי האיסור הנוכחי אינו משנה את יחסי הסחר בין הולנד לישראל בתוך גבולות 1967 המוכרים מבחינה בינלאומית, אלא מתמקד בסחורות שמקורן בהתנחלויות.

מבחינת החברות הישראליות, המשמעות הכלכלית אינה מסתכמת רק באובדן אפשרי של מכירות בשוק ההולנדי. הצורך להוכיח את מקור הסחורה, לבחון שרשראות אספקה ולמצוא יעדי יצוא חלופיים עשוי להשפיע גם על חברות שמשלבות בייצור תשומות שמקורן באזורים שעליהם חל הצו. במשרד הכלכלה מבקשים לפיכך להפנות את היצואנים כבר כעת לשווקים נוספים, במטרה לצמצם את התלות ביעד מסוים ולהמשיך את פעילות היצוא.