הוצאות הביטחון של העולם עלו לראשונה מזה חמש שנים

צילומים: CRM, BPTU, NEstudio, Everett Collection, Dmitry Trubitsyn | שאטרסטוק

בשטוקהולם, בירת שוודיה האנטי-ישראלית, יש מכון מחקר בינלאומי לשלום. טוב, זו אינה הפתעה כלל וכלל שכן בבניין העירייה של שטוקהולם העניקו לחוסיין אובמה פרס נובל לשלום… כן. לאיש שבזכותו הפך העולם למקום הרבה פחות בטוח למיליארדי אנשים. גם קלינטון קיבל שם פרס מאותה סיבה, וגם לכך עוד נחזור בהמשך.

מכון המחקר הזה מפרסם מידי שנה דוח מרתק על הוצאות הביטחון של מדינות העולם ושל העולם כולו. הדוח הזה הוא עוד דרך להניח אצבע על דופק העולם ולבדוק מה מצב בריאותו. והמצב, לפחות לפי הדוח האחרון, אינו טוב במיוחד. לכאורה מדובר רק במספרים, אלא שמדובר במספרים שמספרים סיפור מטריד. מאוד מטריד.

מהדוח האחרון עולה כי לאחר חמש שנים שלא נרשמה עלייה בשיעור הוצאות הביטחון בעולם, תשע"ו הייתה שנתם של יצרני הנשק, יועצי וחברות האבטחה וכל אותם גורמים שמתפרנסים ממלחמה ומכאוס. לישראל שמור מקום של כבוד ברשימה הזו וגם לכך עוד נחזור בהמשך.

האיחוד האירופי הביא לכאורה לסיום המלחמות באירופה. אבל רק לכאורה. כל מי שלמד מעט היסטוריה יודע שאדמת אירופה ספגה בתוכה את דמם של מאות מיליונים אם לא יותר ששילמו בחייהם את מחירן של מלחמות רבות ומיותרות.

אחת מהמטרות המוצהרות של האיחוד האירופי שקם לאחר מלחמת העולם השנייה והאיומה, הייתה לצמצם את המלחמות בין אומות אירופה. המשימה הזו הושגה לכאורה. למה לכאורה? משום שמתחת לפני השטח התהוותה תשתית ל"אם כל המלחמות", וגם על זה בהמשך.

בשנתיים האחרונות חל שינוי דרמטי בעמדת מדינות אירופה, כולל בעמדתן של מדינות שחברות באיחוד האירופי ובברית נאט"ו. לאחר שנים בהן בוטל גיוס החובה במדינות רבות, אפילו שוודיה הנאיבית, הליברלית והפלורליסטית שסובלת דרך קבע מתקינות פוליטית התאבדותית, הודיעה כי בכוונתה להחזיר את גיוס החובה.

במשך עשרות השנים שחלפו מאז קרס מסך הברזל והסתיימה המלחמה הקרה, הלכו ופתחו תקציבי הביטחון של מדינות אירופה. האיום הסובייטי נעלם לכאורה והמדינות במערב אירופה אפילו שקלו לצרף את רוסיה לברית נאט"ו. בהעדר איומים חיצוניים לכאורה, לא נותרה לאירופים סיבה להחזיק כוחות צבא.

בהשוואה שנערכה באחרונה בין הצבא הטורקי וצבא גרמניה, התברר שהטורקים עדיפים בהרבה מספרית גם אם חלק מהציוד שלהם מיושן. בהשוואה בין הולנד לטורקיה. הטורקים אוכלים את ההולנדים בלי מלח. אפילו צרפת הגאה שמחזיקה מעצמה מָעצמה, הפחיתה דרמטית את כוחה הצבאי. בכלל, צרפת של היום היא מדינה בינונית ומטה אבל זה לא נושא כתבתנו זו.

ולא אמרנו מילה על מדינות אחרות, קטנות וחלשות בהרבה שהקטינו את סדר הכוחות שלהן בצורה דרמטית לאורך העשורים האחרונים. כאמור, המחקר מעיד על-כך שלראשונה מזה חמש שנים נרשם גידול בהוצאות הביטחון העולמיות שהסתכמו בשנת הכספים הקודמת בכ-1.7 טריליון דולר. ובמילים: אלף ושבע מאות מיליארד דולר.

זהו גידול של ארבע עשיריות האחוז אבל הוא רק מסמן את התקופה לתוכה נכנסנו בשנים האחרונות. תקופה של אי יציבות בעולם, סכסוכים רבים והכי גרוע, מלחמות אזרחים עקובות מדם שכמה מהן כבר משתוללות במזרח התיכון בסביבה הקרובה שלנו. סוריה נכנסה לשנה השביעית של מלחמה שאין לה סוף. תימן ועיראק נקרעות מבפנים. לוב כבר הפכה לפדרציה של כנופיות ואלמלא השלטון הישראלי ביהודה ושומרון, תמונת המצב לא הייתה שונה גם שם.

מעניינת העובדה כי מנתוני הדוח עולה שסעודיה (ערב הסעודית) עמדה בתשע"ה במקום השלישי בעולם בהוצאות הביטחון ו"נפלה" בתשע"ו למקום הרביעי. אפשר להבין את ההתעצמות הצבאית שלה לנוכח האיום המתמיד ממזרח, מאיראן השיעית. אבל… חיילים סעודיים בדרום המדינה בורחים מאימת המורדים הח'ותים שמזמן הפכו את שטחי הספר של סעודיה למגרש המשחקים שלהם.

ארצות הברית לוקחת כמו תמיד את המקום הראשון והיא בהחלט המעצמה הצבאית המובילה בעולם עם הוצאה של כ-611 מיליארד דולר! את המקום השני תופסת סין שהפכה סופית למעצמה השנייה בעולם, הן כלכלית והן צבאית עם הוצאה שנתית של קרוב ל-200 מיליארד דולר על ביטחון. רוסיה שחולמת לחזור למעמדה כמעצמה עולמית, הוציאה בשנה הקודמת כ-70 מיליארד דולר על הוצאות ביטחון.

על אירופה כבר דיברנו. למרות ההתכחשות לאיומים מבית ומבחוץ ולמרות מדיניות הבת-יענה, יותר ויותר מדינות באירופה מבינות כי עליהן להגדיל את תקציב הביטחון שנפל במשך השנים שוב ושוב. הודו, המדינה השנייה במספר האוכלוסין בעולם, ניצבת במקום החמישי (סעודיה ברביעי אם שכחתם) בהוצאות הביטחון. ואפילו היפנים שאחרי התבוסה הקשה במלחמת העולם השנייה הפכו כמעט לבת חסות של ארצות הברית, כבר מוטרדים ומעלים את תקציב הביטחון שלהם.

וישראל? אה, נו. המדינה המאוימת ביותר במרחב הגיאוגרפי הקרוב, היא גם אחת המדינות המצליחות ביותר בעולם מבחינה כלכלית והוצאות הביטחון שלה עומדות על 18 מיליארד דולר (מדובר בהוצאות הגלויות והידועות). באחוזים מתוך התוצר הלאומי, תקציב הביטחון של ישראל הוא פי שתיים מזה של ארצות הברית. אחוז הכסף המיועד לביטחון בתקציב הישראלי עומד על כמעט שישה אחוזים מהתמ"ג בעוד שבארצות הברית הוא נע סביב שלושה אחוזים.

בחישוב כולל של הוצאות הביטחון העולמיות. ישראל הקטנה שאוכלוסייתה מונה כפרומיל (אלפית) מאוכלוסיית העולם, מוציאה כ-1.1% מכלל ההוצאה העולמית לביטחון, פי עשרה מגודלה היחסי לפי מספר תושבים והיא ממוקמת במקום החמשה-עשר בעולם בהיקף התקציב הצבאי.

הנשיא טראמפ הודיע השבוע כי יש סיכוי לא קטן שארצות הברית הולכת לעימות "רציני" מול צפון קוריאה. העימות המדובר נולד גם הוא כתוצאה ממדיניות פייסנית והרסנית. ביל קלינטון, הנשיא שקיבל יחד עם רבין ועראפת ימ"ש את הפרס הנובל בשבדיה, איים על צפון קוריאה בתשנ"ג כשזו רק התחילה את דרכה הגרעינית. האיום, כפי שכולם יודעים, נותר באוויר, והיום צפון קוריאה אינה מדינת סף גרעינית אלא מדינה שהגרעין שלה מאיים על שלום העולם.

אם ניתן ללמוד מההיסטוריה, הוצאות הביטחון של מדינות העולם רק יילכו ויגדלו במהלך השנים הקרובות. יהיו שיגידו שזו מורשת אובמה ההססן שברח ממלחמות וקירב אותן הרבה יותר. יהיו שיגידו שזו הגישה הפרוגרסיבית-ליברלית שהוביל השמאל בעולם המערבי תוך תחיבת ראשו בחול והתעלמות גורפת מהמציאות, ויהיו שיגידו תודה וימשיכו לייצר נשק וטכנולוגיות הגנה והתקפה.