הוציאו אותנו מהמצור!

דוד פישל | צילום: באדיבות המצלם

שעת בין ערביים. המבצע הקטלני של חברי החוליה יצא לדרך. בעל עין חדה היה מבחין בשלשה חמושים יורדים בחסות צללי הערב בשבילים המובילים לפרצה שיזמו מראש ליד הכפר דיר קדיס. השלשה, שמקורם מהכפר נעלין הסמוך, תכננו את הפריצה למודיעין עילית מזה מספר שבועות.

בידי כל אחד מהם רובה קטלני מדגם 'עול' שאותו ייצרו אנשי חמאס ברצועת עזה, ורצועות של כדורים על כתפיהם. הם באו כדי להתאבד, אבל עד אז הם מבקשים לקטול כמה שיותר חיים.

רכב שהוכן מראש מחכה להם בשביל עפר סמוך לכיכר התנועה שבקצה רחוב אביי ורבא. הם מניעים אותו, ומתקשרים לסייען נוסף שממתין במרחק דקת נסיעה מהיציאה מן העיר. כל מה שעליו לעשות, הוא ליזום תאונה לא קלה על כביש 446 באזור הכניסה לעיר החרדית. כל השאר ייעשה מאליו.

הפקק שהחל להיווצר כצוואר בקבוק לאורך כל כביש 446, חסם גם את היציאה מהעיר. שלשת חברי החוליה החמושים החנו את רכבם סמוך לכניסה לעיר והחלו לפעול. הם ירו ללא אבחנה. את מרחץ הדמים שהתחולל, חבל – ואין גם צורך – לתאר.
משום שאת התרחיש הזה, חבל לתאר במילים. וחסכנו מכם את שעלול להתרחש, האמינו לנו. היינו מדלגים גם על הפתיח הזה, אך לא נותרה לנו ברירה.

מודיעין עילית, עיר של כמאה אלף תושבים, נצורה שלא בטובתה לאורך שעות רבות מדי שבוע, בפקקי ענק שנוצרים בכביש 446, בעל הנתיב היחיד לכל צד.

אבל גם אם ירחיבו את הכביש (ועומדים להרחיב אותו. למה לא ל-3 נתיבים לכל כיוון, 1 נת"צ ושניים לכלי רכב פרטיים? לאלוקים פתרונים) – זהו עדיין כביש הגישה היחיד לעיר בת כמאה אלף התושבים(!).

שנים ארוכות תקועות עבודות סלילת כביש הגישה הנוסף, בשל התנגדות של יישובי האזור, בתואנות ביטחוניות, ומשאלו הופרכו, גייסו אלה את הירוקים וארגוני צער בעלי חיים, שיטענו כי כביש גישה נוסף לעיר – יגרום לפגיעה בחי ובטבע האזורי. אז יש לנו חדשות: עמק הצבאים שרד לפני 20 שנה כשתוואי הכביש חלף מכיוון כביש 443 באזור המחסום הקיים כיום, וישרוד הלאה גם עם כביש גישה שיתחדש.

בינתיים, סובלים עשרות אלפי תושבים שלא יכולים להגיע ליעדם, כאשר גם בעת סכנת חיים של ממש, פציעות חמורות, התמוטטות או הסעת יולדות – אין לעיתים אפשרות לצאת מהעיר, המרוחקת כחצי שעת נסיעה עד לבית החולים הקרוב. ושוב, איננו רוצים לחזור לאירועי חירום, שאז עלולה העיר להיוותר ללא מענה כלל.

סלילת כביש הגישה החדש, הכרחית, כמו גם הרחבת הכביש הקיים לשלשה נתיבים לכל כיוון. מול הקושי בהשגת אישורים, מול הבירוקרטיה שההתנהלות ביו"ש מזמנת, ומול ההתנגדות לפגיעה בעמק הצבאים ובאוכלוסיית בעלי החיים – יש דרך אחת. תכלול הנושא מול כלל הגורמים, והצבתו כיעד מועדף בראש סדר היום, בלי לתת לגופים השונים למרוח זמן.

בדיוק לשם כך נבחרו נציגי הציבור החרדי, ואנשי 'דגל התורה' בפרט – שיונקים את כוחם מעשרות אלפי בעלי זכות בחירה שהכניסו אותם אל הכנסת ואל משרדי הממשלה. יש נציג בכיר מאוד במשרד התחבורה, יש אוזן קשבת אצל השרה שידועה כבולדוזרית לא קטנה, וזהו כבר סיבוב שני של העלאת הנושא לסדר היום. אין תירוצים.

אז נכון, פניתי בנושא לגורמים רבים, ואפילו למבקר המדינה שהבטיח להעמיק בנושא. אבל חבל לחכות.

ההיסטוריה מוכיחה שממשלות בישראל מחזיקות הרבה פחות זמן ממה שמעריכים. הזמן קצוב. לעבודה ולמלאכה. כדי שלא נחזה בהתממשות חזיונות השחור ונבואות הזעם בזמן אמת.

הכותב הינו אסטרטג ויועץ לגופי ממשל וארגוני המגזר השלישי, ותושב העיר מודיעין עילית