הזוי: חצי מיליארד שקלים לטיפול במוקדי סיכון לא נוצלו

ח"כ יעקב אשר. צילום: נועם רווקין-פנטון | פלאש 90

בדיון היום דנו חברי הועדה בניצול התקציבים שמעביר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לרשויות המקומיות, לטובת פרויקטים תחבורתיים לשיפור הבטיחות.

מנהל אגף תשתית עירוניות במרש התחבורה, פיליפ פארן, אמר כי בשנים האחרונות המשרד פונה בעצמו לרשויות המקומיות בהן התגלו "מוקדי סיכון" – ההגדרה למקום בו אירעו שתי תאונות דרכים עם נפגעים בתוך 4 שנים –  בבקשה להגיש בקשות לטיפול. זאת, כדי להעמיד לרשותן תקציב ככל הניתן.

לדברי פארן התקציב השנתי לטובת הטיפול ב"מוקדי סיכון" עומד על 200 מיליון שקל בשנה; למעלה מ-90% מתוך 130 מיליון שקלים שהועמדו במזומן כבר נוצלו.

עם זאת, רפרנט תחבורה במשרד האוצר, אלי מורגנשטרן, אמר כי אמנם רמת הביצוע של תקציבי המזומן מתקרבת ל-100%, אך במשך השנים הצטברו למעלה מחצי מיליארד שקלים שהוקצו לטיפול במוקדי סיכון עירוניים שלא נוצלו. "הכסף לא חזר לאוצר והתבזבז, אבל יש לפחות 500 מיליון שקלים שלא נוצלו", אמר. פארן הוסיף כי דווקא הרשויות החזקות לא ממהרות לבקש תקציבים ומבצעות תכניות בעצמן. לדבריו, זה נובע מכך שחלקן יותר זריזות ולחלקן יש סדרי עדיפות אחרים מאשר סדרי העדיפות של המשרד. ח"כ אשר אמר בתגובה כי "אין תירוץ לאי הניצול".

מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שלמה דולברג, אמר כי 190 מתוך 250 רשויות תלויות בתקציבי מדינה ואם דורשים מהן להביא 30% מעלות הפרויקטים זה קשה להם מדי. הוא הוסיף כי גם שיטת ההתחשבנות, לפיה הרשות צריכה קודם לבצע ורק לאחר להגיש קבלות ולקבל החזר, מקשה על רשויות שאין להן את הסכומים הדרושים לביצוע. הוא הציע להפחית את ה"מצ'ינג" הנדרש מרשויות חלשות ולאפשר לרשויות לקבל מקדמה כדי לזרז את הביצוע.

דולברג הוסיף כי תקציבי האחזקה השוטפת ירדו, בעוד שיש עלייה בביקוש. לשאלתו של חבר-הכנסת אשר כמה מתוך 200 מיליון השקלים מוקצים לתקציב שוטף, ופארן השיב כי רק 25 מיליון שקלים מתוך 200 מיליון הם עבור אחזקה שוטפת. אשר כעס, והגיב: "בעצם תקציב הטיפול במוקדי הסיכון עומד על 175 מיליון שקלים, ולא כפי שמציג אותו משרד התחבורה. הוא קרא להוציא את תקציב האחזקה מתוך התקציב לטיפול במוקדי הסיכון".

מנהל חטיבת המבצעים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, צביקה דן, אמר כי הרשות יושבת עם הרשויות ומוודא שהבקשות תהיינה בהתאמה לצמתים קטעי הדרך המסוכנים. לדבריו, "הרשות נמצאת לקראת תהליך של דירוג, בהתאם לקריטריונים שתקבע בהם גם השקעה בטיפול במוקדי הסיכון, ובקרוב תשיק את הפרויקט".

ד"ר משה בקר אמר כי לטפל במוקדי סיכון בהתאם למספר ההרוגים זו טעות, והסביר כי 9 מתוך 15 מיליארד שקלים של נזק שנתי מתאונות דרכים נגרמים במרחב העירוני. לדבריו, "במרחב העירוני נהרגים מדי שנה כ-130 בני אדם, ואם ישנן 250 רשויות המשמעות היא כי במרבית הרשויות אין הרוגים ונוצר מצב שהן לא זכאיות לתקצוב. לכן, צריך לקבוע קריטריונים אחרים להקצאת הכספים ולטפל למשל במעברי חצייה ותשתיות. הוא הציע להציב מצלמות דווקא במעברי חצייה במרחב העירוני ולאכוף מתן זכות קדימה להולכי רגל ברמזור לפי דרישה, וכן להקצות 5% מתקציב כל פרויקט לתחזוקה שוטפת".

אשר ביקש לסיום מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לבצע בדיקה מעמיקה, לאתר את הרשויות שלא מבקשות תקציבים ולבחון האם היא מבצעת טיפול עצמאי בתשתיות או שהיא לא דורשת תקציבים מטעמים אחרים. לדבריו, "צריך להקצות 200 מיליון שקל נטו למוקדי סיכון ולזה להוסיף עוד 25 מיליון שקל לתחזוקה שוטפת".