החוק לצמצום השימוש בשקיות החטיא את מטרתו

74% מהציבור מתקשה להיפרד וממשיך לרכוש שקיות בעת הקניה במרכולים • רק מעט יותר משליש מהחותמים על הסכמי רכישה קוראים את ההסכם או לפחות את רובו • למעלה מ-50 אחוזים חושבים שבתי העסק אינם הוגנים כלפיהם • וגם: 80% מצהירים שלא ימשיכו לרכוש בעסק הפוגע בזכויות העובדים שלו

שקיות בסופר | צילום: שאטרסטוק

עומדים עם עגלת הקניות בסמוך לקופאית ובודקים את החשבונית שורה אחר שורה? ובכן, אתם שייכים לקבוצה גדולה של ישראלים אשר פועלים כך. כמה גדולה? כ-95% מהישראלים, מעידים על עצמם שהם נוהגים לבדוק חשבוניות ברשתות השיווק בתדירות כלשהי, מרביתם (44%) עושים זאת בתדירות גבוהה. ל-86% מאלו שבדקו חשבוניות זה השתלם, והם אכן נתקלו בטעות שבוצעה בחשבון.

נתונים מרתקים אלו ועוד, עולים מתוך סקר צרכני מקיף, אשר ערך מכון גיאוקרטוגרפיה בראשות הפרופ' אבי דגני, עבור רשות ההסתדרות לצרכנות. הסקר שבדק את ההתנהגות הצרכנית של הישראלים ב-2019, מצא בין היתר, כי: 80% מהנשאלים הצהירו שיפסיקו לקנות מבית עסק הפוגע בזכויות העובדים שלו; רק 43% מהנשאלים מאמינים, כי ההתנהלות של בתי העסק בישראל כלפיהם הינה הוגנת, בעוד 51%  טוענים שאינה הוגנת.

בשנים האחרונות כולנו מסתובבים עם כרטיס חבר מועדון של רשת כזאת או אחרת בארנק. ובכן, מדובר בנתון מדהים. כ-72% מהציבור הישראלי, חברים לפחות במועדון צרכנים אחד, כאשר כמחציתם חברים בכמה מועדונים במקביל. מדובר בעלייה משמעותית ביחס לשנה שעברה, אז עמד הנתון על 43%. מרבית החברים במועדונים, העידו כי הם גם משתמשים בהטבות אשר המועדון מספק.

רשות ההסתדרות לצרכנות, ביקשה גם לבדוק באמצעות הסקר, עד כמה חדרו לחיינו אתרי האינטרנט הישירים, של רשתות השיווק בישראל. על פי הסקר, רוב הציבור הישראלי (כ-54%), נוהג לבצע רכישות באתרי האינטרנט הישירים של הרשתות, בתדירות כזאת או אחרת. גם אפליקציות השוואות המחירים, עובדות שעות נוספות. על פי הסקר, כ-56% מהציבור, נוהג בתדירות כלשהי, להשוות מחירים אונליין, לפני קניית מוצרי מזון. מדובר על זינוק מנתוני השנה שעברה, אז עמד הנתון על כ-37% בלבד. כשליש מהנשאלים העידו, שהם עושים זאת בתדירות גבוהה.

מכירים את הקופות העצמאיות ברשתות המזון? הסקר מעלה כי כ-54% מהנשאלים, נוהג להשתמש בקופות אלו, כאשר קרוב לשליש מהם עושים זאת בתדירות גבוהה. לעומת זאת 25% מהנשאלים השיבו, שהם כלל לא משלמים בקופות אלו או שאינם מכירים אותן.

מכון גיאוקרטוגרפיה בראשות הפרופ' אבי דגני שאל את הישראלים, האם בחלוף שלוש שנים מיציאתו לדרך של החוק לצמצום השימוש בשקיות, המחייב את הצרכן לשלם 10 אגורות על כל שקית, הם בכל זאת עדיין קונים שקיות. מתברר שחל גדול מהחוק התמוסס והוא לא משיג את מטרתו, כ-74% מהישראלים מתקשים להיפרד מהשקיות ונוהגים לקנות שקיות בקופה בתדירות כלשהי, כשליש מהם העידו שעושים זאת בתדירות גבוהה, בעוד רק 26% הצהירו שאינם קונים כלל שקיות.

שאלה נוספת בסקר, עסקה בקריאת הסכמים: "בעסקאות בהן מעורב הסכם כתוב, לדוגמת רכישת פוליסת ביטוח, לקיחת הלוואה, הצטרפות לשירותי סלולר וכדומה, האם אתה נוהג לקרוא את ההסכם עליו אתה חותם?" כתשובה העידו על עצמם מעט יותר משליש (כ-38%), שהם נוהגים לקרוא את כל או את רוב תנאי ההסכמים הכתובים עליהם הם חותמים. מאידך, שיעור דומה מהציבור (כ-39%) קורא רק חלק קטן או לא קורא בכלל.

מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, מעלה על נס, כי "לצרכן הישראלי מגיע צל"ש על עמדותיו המובהקות, בעד מתן עדיפות לבתי עסק אשר אינם פוגעים בזכויות העובדים, ולבתי עסק אשר פועלים מתוך אחריות חברתית". כמו כן, מוסיף לוינסון, "השימוש ההולך וגובר של כלים המאפשרים לצרכן לבדוק ולהשוות מחירים כגון: יחידות  מידה, אתרי  אינטרנט, אפליקציות ועוד, מלמד כי הצרכן משכיל להפוך את קניותיו, לפחות בחלקן, לכדאיות ומשתלמות יותר".

הסקר נערך בקרב 600 משיבים, במדגם מייצג של בני 18 ומעלה מכלל האוכלוסייה בישראל. רשות ההסתדרות לצרכנות מעמידה לרשות הציבור, מדריך וקו פתוח לשאלות, המספקים מידע חשוב ומפורט לציבור, בתחום הצרכנות, כאמצעי נוסף להגשמת מטרת ההסתדרות, לצמצום פערים בחברה.

כתיבת תגובה