הח"כים החרדיים: למחוק את נתוני האשראי, ומי סירב?

משה ארבל בוועדת הכלכלה | צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

יו"ר ועדת הכלכלה יעקב מרגי (ש"ס) הציע היום (ב') לעגן בחקיקה את סימון נתוני האשראי בתקופת הקורונה במקום ההצעות (הכמעט זהות) של חברי הכנסת מיהדות התורה יעקב אשר ומשה גפני – למחוק אותם כליל. בתום הדיון בהצעות החוק, ומול התרעות בנק ישראל שהזהיר מפגיעה דווקא בחלשים ובתחרות בשוק האשראי והודעתו כי הורה לסמן את הנתונים בתקופת הקורונה, אמר מרגי כי לאור העובדה שגם ח"כ גפני מוכן לפשרות, יש מקום לשקול העברת החוק באופן שיסמן את התקופה ולא ימחוק את הנתונים כליל.

ההצעה לתיקון חוק נתוני אשראי, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר לצד הצעה של ח"כ משה ארבל לתקן את חוק צ'קים ללא כיסוי וחוק נתוני אשראי, על רקע משבר הקורונה, הגיעה לחברי וועדת הכלכלה לדיון, כשחברי הכנסת גפני ואשר מציעים לקבוע כי מאגר נתוני האשראי, שמנהל בנק ישראל, לא יכלול נתוני אשראי שנאספו בתקופת הקורונה והנתונים שכבר נאספו בתקופה האמורה יימחקו. ח"כ ארבל הציע כי למשך תקופה מסוימת, שלא תעלה על 90 יום, לא יוגבלו חשבונות בנק של לקוחות שחזרו להם עשר המחאות או יותר.

היו"ר מרגי אמר בפתח הדיון כי "אין ספק שצריך לחשוב מחוץ לקופסה בתקופת הקורונה, ולמצוא דרכים להקל על הקשיים של הציבור". הוא הזכיר כי לפי החוק בנק ישראל הקים ומנהל מאגר של נתונים המאפשרים לחברות אשראי להפיק דירוג אשראי ללקוחות, במטרה ליצור תחרות בשוק האשראי למשקי הבית ועסקים קטנים. זאת על מנת להוזיל את עלות האשראי. לדבריו, צריך לבחון אם הציבור לא יפגע כתוצאה מההצעה למחוק נתוני אשראי.

ח"כ גפני הציג את הצעתו וטען כי חוק נתוני אשראי נעשה בשביל לסייע לעשירים, שמצליחים להתמודד עם המגיפה, בעוד שמי שלא מצליח הם מי שנמצאים במעמד הבינוני והנמוך מבחינה כלכלית. לדבריו, מטרת הצעתו היא לעזור לאותם אנשים במחיקת הנתונים השליליים עליהם. עם זאת הוסיף ח"כ גפני כי יהיה מוכן לפשרות, אך אמר כי החוק צריך לעבור. היו"ר מרגי אמר בתגובה כי בנק ישראל יצרך לשכנע את הוועדה שהחוק לא טוב ומזיק.

ח"כ ארבל הציג אף הוא את הצעתו, ואמר כי כשרואים אדם שנפל אל לנו לחפש גם את האבן לזרוק עליו. הוא ציין כי לפני נתוני כונסת הנכסים הרשמית, סיגל יעקבי, ישנה עלייה של 75% בבקשות לפשיטות רגל ביוני השנה, לעומת יוני אשתקד. "אם ההצעה לא תעבור נמשיך להקשות על השכבות המוחלשות, שנפגעו שלא באשמתן", אמר.

בנק ישראל: מחיקה תקשה על כולם

מנגד, הממונה על נתוני האשראי בבנק ישראל, אייל חדד, אמר כי הבנק מודע למצב הכלכלי הקשה, אך מחיקת הנתונים תגרום נזק בעיקר לחלשים שהוועדה מבקשת לסייע להם. הוא הסביר כי הבנק בו מנהל האדם את חשבונו יודע עליו את כל הנתונים, ואם תהייה מחיקה מהמאגר אז דווקא הבנקים והגופים האחרים, שיכולים להתחרות עליו במתן אשראי, לא ידעו מה מצבו. "אם נגרום לחור שחור בעל המכולת לא יכבד את הצ'קים שלך", אמר. חדד הוסיף כי הבנק נתן הוראה לנותני האשראי לסמן את כל העסקאות שנבעו מהמשבר בתקופת הקורונה, וביקש לקדם את נושא הסימון ולא את המחיקה. היו"ר מרגי קרא לבנק ישראל להגביר מאמצי הסברה לציבור, על האפשרויות השונות העומדות לרשותו בשוק האשראי, ואמר: "אם זה לא כמו לבנת פורן הקמפיין לא הצליח".

מבקרת הצוות העסקי במאגר נתוני אשראי בבנק ישראל, אורלי הר ציון, הסבירה כי הבנק הנחה את נותני האשראי לקחת את כל מי שבחצי השנה שקדמה לקורונה ולבחון אם היה עליו מידע שלילי או לא. לדבריו, מי שלא היה עליו מידע שלילי באותה תקופה, ובתקופת הקורונה הצטבר עליו מידע שלילי – נחשב לתקין כך שמצבו הורע בגלל הקורונה. היא הסבירה כי מי שעד כה הצליח לעבור את התקופה בשלום, אך בעוד כחודש, למשל, יקלע למשבר, הסימון אמור לסייע לו – מאחר ונותני האשראי יראו את ההיסטוריה הטובה שלו. הר ציון אף ציינה כי עד היום פנו קרוב למאה אלף לקוחות לקבל את המידע הקיים עליהם, נרשמו מעל 10 מיליון חיוויים ודוחות במערכת, שבה משתמשים 36 נותני אשראי.

יעקב מרגי הגיב כי מחיקה היא אכן צעד קיצוני וכי הסימון יכול להיות טוב, אך לא מספיק. נציגת משרד המשפטים, רוני נויבואר, הסבירה כי החוק נועד לסייע דווקא לאלה שלא יכולים לקחת אשראי מהבנק שלהם, ואם לא יהיה עליהם מידע והם יבקשו לקחת אשראי מגוף אחר – אז הגוף ישאל למה הלקוח הגיע אליו ויבין מדוע אין עליו מידע.