היום שאחרי הבחירות: עכשיו – הגירעון

אופרת הסבון הבריטית נמשכת – היום, פסגה של מנהיגי האיחוד • ולמי שפספס ביום שני – הריבית לא צפויה לעלות בקרוב • ומה יהיה עם הגירעון? אחרי הבחירות, זה הזמן לטפל בו ביסודיות

בנק ישראל | צילום: אוראל כהן, פלאש 90

הכנסות המדינה ממסים (ללא יבוא ביטחוני) עמדו על 28.8 מיליארד ₪ במרץ, עלייה נומינלית של קרוב ל-10 אחוזים בהשוואה למרץ אשתקד, דבר שתרם לגירעון נמוך יותר במרץ. יחד עם זאת, חלק ניכר מהגידול נובע מזינוק במיסוי על רכבים (כתוצאה מהקדמת רכישות לפני העלייה בשיעורי המס באפריל), כך שבניכוי ההכנסות הללו חלק ניכר מהגידול מצטמצם.

הגירעון כאחוז מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים ירד קלות ל-3.4 אחוזים, אך הוא צפוי לעלות בחודשיים הבאים למרות הצמיחה החזקה ברבעון הראשון. נתוני הגירעון המצטברים לרבעון הראשון מחזקים את הערכתנו שללא הכנסות חריגות ב-2019 הגירעון כאחוז מהתוצר צפוי להימצא מעל ליעד הממשלתי במהלך כל השנה ואף לנשוק ל-4 אחוזים, בעיקר בשל ההערכות שלנו שהשיפור בשוק העבודה קרוב למיצוי ותחזית הצמיחה לעולם נראית כעת מתונה יותר מאשר בעת תכנון התקציב.

אנו סבורים שהסבירות שהממשלה החדשה תוכל לשנות במהירות ולעמוד ביעד הגירעון השנה נמוכה, אך אנו לא מאמינים שהדבר יבוא לידי ביטוי בתשואות אג"ח הממשלתיות, במיוחד לאחר מספר שנים של גירעון משמעותית נמוך מהיעד.

יחד עם זאת, בשל הדמוגרפיה הישראלית (עליה בשיעור המבוגרים והילדים באוכלוסיה), על מנת להמשיך ולשמור על אופק הדירוג הגבוה והיציב של ישראל הממשלה החדשה שתקום תצטרך לעמוד במשמעת פיסקאלית ולהציג תוכנית לשנים הבאות עם תוואי גירעון יציב. הדבר יחייב את הממשלה לרסן את קצב הגידול העתידי בהוצאות (מאתגר, על רקע המגעים הקואליציוניים אך קל יותר בשל הירידה במספר המפלגות המהוות לשון מאזנים), או להגדיל את ההכנסות על ידי העלאת מיסים.

להערכתנו, עיקר צעדים אלו ימומשו רק לקראת הרבעון האחרון של השנה ובמהלך 2020, כאשר סביר שנראה תמהיל הכולל קיצוץ תקציבי, עליית מיסים מסוימת וגם גידול מתון ביעד הגירעון.

כצפוי, ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי על 0.25 אחוז ובהודעה לעיתונות לא נרמז על כוונה להעלות את הריבית בקרוב כאשר תחזית מחלקת המחקר, יחד עם דברי הנגיד נשאו בעינינו אופי "יוני". הודגש שהוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהירואם יימשך הייסוף בשקל הוא עלול לעכב את עליית האינפלציה. במסיבת העיתונאים נגיד הבנק הדגיש ש"במידה והעלאת הריבית בארה"ב אכן תושהה, מרחב התמרון להעלאת הריבית בישראל….יפחת במידת מה."

בנוסף, הנגיד הוסיף ש"במידת הצורך, הוועדה תוכל להמשיך לקיים מדיניות מוניטרית מרחיבה למשך זמן יותר ממושך, באופן שיהיה עקבי עם השגת יעדי המדיניות." בשורה התחתונה, אנחנו נשארים תחת הרושם מהחודשים האחרונים שהריבית תעלה ב-2019 פעם אחת לכל היותר – בסוף השנה.

במקביל, חטיבת המחקר פרסמה את תחזיותיה המעודכנות; כפי שהערכנו התחזית ל-2019 עודכנה קלות כלפי מטה ל-3.2 אחוזים (עכשיו זהה לצפי שלנו) והאינפלציה עודכנה קלות כלפי מעלה ל-1.5 אחוזים. תוואי הריבית החזוי של חטיבת המחקר נשאר על 0.5 אחוז בסוף הרבעון השלישי של השנה. לגבי 2020 חטיבת המחקר צופה צמיחה של 3.5 אחוזים ואינפלציה של 1.6 אחוזים, אך היא צופה רק עוד 2 העלאות ריבית.

ומילה על העולם: עוד כיומיים ליציאה של בריטניה מהאיחוד והצדדים לא הגיעו עדיין להסכמה. הנדנדה נובעת בעיקר בשל העובדה שבפרלמנט הבריטי אין רוב מספק להעביר בחקיקה אף אחת מהאלטרנטיבות. ראשת הממשלה ביקשה מהאיחוד להאריך את מועד היציאה עד לסוף יוני והודיעה שהיא תשתף את מרבית המפלגות במשא ומתן החדש (כולל ראש האופוזיציה).

להערכתנו, הארכה נוספת היא בלתי נמנעת (בשל ההשלכות השליליות לכל הצדדים) ואנו מאמינים שהיא תאושר בפגישת הפסגה של מנהיגי האיחוד היום, אך לא בהכרח שהאיחוד יסכים לכך ללא תנאים מוקדמים. חוסר היכולת להגיע להחלטה מקרבת את בריטניה לבחירות חדשות.

הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים

כתיבת תגובה