היטל ההיצף הוזיל את מחירי המלט לדיור? לא בטוח

דני טל, הממונה על ההיטלים סבור: "היבוא לא השפיע על מחירי הדיור. עלות מלט בדירה של 100 מ"ר היא 1,500 שקל. זה זניח. מי שהרוויח בגדול הם היבואנים. דבר אחד ברור: התחרות לא אמורה להיות הרסנית"

פועל בנייה נושא שקי מלט | צילום אילוסטרציה: עבד רחים, פלאש 90

נאמן להבטחתו מלפני כחצי שנה, הודיע בשבועות האחרונים דני טל הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה על בדיקה מחדש של מחיר המלט המיובא, בצל הרעה במצבן של יצרניות המלט המקומיות – נשר והר-טוב. כפשרת ביניים, ועקב התנגדות האוצר להטלת מס יבוא בשיעור גבוה על יבוא המלט לארץ, אישרה בסוף חודש מרץ ועדת הכספים בראשות יו"ר הוועדה חה"כ משה גפני על הטלת היטל היצף בשיעור סמלי ומזערי של רבע אחוז על יבוא מלט מטורקיה ומיוון וזאת לתקופה של 30 חודשים.

בדיון בוועדת הכספים טען אז דני טל, הממונה על היטלי הסחר, כי יש להטיל 'היטל היצף' בגובה שבין 7.4% ועד 22.8%, בהתאם ליצרנים, לתקופה של 5 שנים. עוד הוחלט כי בחינת המצב על פי ההחלטה, תהיה במהלך השנה הראשונה ממועד הטלת ההיטל, כך שתיבחן השפעתו על מקורות והיקפי היבוא, על מכירות 'הר טוב' ו'נשר' ועל מחירי המלט בשוק המקומי.

היטל היצף הוא היטל המוטל על סחורות המיובאות לישראל בהיצף (יבוא סחורות כשמחיר היצוא שלהן נמוך ממחירן המקובל על פי המוגדר בחוק). מטרת היטל ההיצף היא למנוע פגיעה בייצור המקומי של סחורות דומות לאלו המיובאות לישראל בהיצף.

החלטתו של טל על בחינה מחדש של היטל ההיצף נעשה לאחר שפורסם כי מלט הר-טוב בדרך לפטר כ-20 עובדים וחברת נשר הודיעה על האפשרות של פיטורי 10% מהעובדים והקפאת שכר בגלל היבוא וירידת המחירים.

במקביל העלתה ההודעה את חמתן של חברות היבוא ובשבוע האחרון עמד טל תחת מתקפה של חברת סימנט, יבואנית המלט שבשליטת מספנות ישראל. חברת הייבוא הפיצה סרטון שבו לטענתה טל מסייע לחברת נשר המקומית, בעקבות המלצתו על היטל היצף על המלט המיובא מטורקיה.

דני טל, שהתראיין ל'כלכליסט', טען כי "בכל המדינות הדוגלות בשוק חופשי, יבוא בהיצף נחשב לאנטי-תחרותי. מופעלים עליי לחצים כבדים כדי להשפיע על בדיקתי המקצועית בנושא יבוא מלט מטורקיה במחיר היצף". 

 

בדבריו הודף טל את ההשמצות נגדו: "הפצת הסרטון על ידי סימנט, ההשמצות על קומבינה לכאורה שאני עושה עם נשר והטלת ספק פומבית במניעיי המקצועיים הן חציית קו אדום. היצף פירושו, שנמכרים בישראל עודפי ייצור מארץ אחרת, במחיר נמוך ממחירם בארץ המקור, כאשר כוונת המדינה המייצאת לכסות לפחות חלק מעלויות הייצור של עודפיה. יבוא בהיצף עשוי בטווח הקצר להוביל לקריסת מפעלים ופיטורי עובדים, ובטווח הארוך לייקור משמעותי של המלט ופגיעה בתחרות. הנזק למשק ולמחירי המלט בטווח הארוך עלולים להיות בלתי הפיכים. טרם השלמתי את בדיקתי והניסיונות להפעלת לחצים לא ישפיעו עליי".

בראייה לטווח ארוך טוען טל כי הצדק עימו, "יש בעיה בישראל להגן על מונופולים גם אם המקרה מצדיק זאת, בעיקר מאז המחאה החברתית ב־2011. בדקתי את עצמי אם יש משהו שהלפרין והכלכלנים שלה רואים ואני לא. לצערי, אני צדקתי. התוצאות של נשר מלמדות שאכן החברה עברה להפסד של עשרות מיליוני שקלים. הראייה של הרשות לתחרות ניאו-ליברלית, מצדיקה חוסר התערבות בכל מצב, בניגוד לעמדתי.

"מי שלומד כלכלה לומד שכמה שפחות התערבות עדיפה למשק. אבל היצף הוא כשל שוק שנוצר מעודף כושר ייצור, ולכן יש להתערב בו. התפקיד שלי במקרה זה הוא להגן על התעשייה ועל המשק כולו. בדקתי במשך שנתיים את תלונות מפעלי המלט המקומיים נגד היבוא, עד שפירסמתי את ההמלצה להטלת היטל של 7%–22%. תעשיית המלט נחשבת לאסטרטגית. זה לא טקסטיל, שהמדינה החליטה שהיא יכולה לוותר עליו לטובת יבוא של ביגוד זול מבחוץ. אם תעשיית המלט תקרוס, נהיה תלויים ביבוא, כשאף אחד לא מבטיח שהמחירים ימשיכו להיות זולים.

"ההערכה הרווחת בעולם, הוא שכשיחל שיקומה של סוריה, טורקיה תסב אליה את עודפי הייצור. נשר היא חברה פרטית שהממשלה לא יכולה לחייב לפעול אם בעליה לא ירצו להמשיך להפסיד. מפעלי מלט דורשים השקעות הון עצומות ומפעל שקרס, לא בטוח שיקום מחדש".

לשאלת 'כלכליסט' האם ההיתר ליבוא המלט היה אמור להביא להוזלת מחירי הדיור. הצרכן הישראלי הרוויח? עונה טל בפשטות: "היבוא לא השפיע על מחירי הדיור. עלות מלט בדירה של 100 מ"ר היא 1,500 שקל. זה זניח. מי שהרוויח בגדול הם היבואנים. דבר אחד ברור: התחרות לא אמורה להיות הרסנית".

כתיבת תגובה