מדד המשולב לכלכלת ישראל לחודש ינואר עלה בשיעור של 0.6 אחוז, עלייה המעידה על התחזקות הפעילות הכלכלית מאז הפסקת האש בצפון | למרות הסימנים החיוביים, האינדיקטורים מצביעים על התאוששות מתונה בלבד
שי קליין 24.02.2025
מדדים | צילום אילוסטרציה: shutterstock, g0d4ather בנק ישראל פרסם היום (24 בפברואר 2025) כי המדד המשולב לכלכלת ישראל לחודש ינואר עלה בשיעור של 0.6 אחוז, עלייה המעידה על התחזקות הפעילות הכלכלית מאז הפסקת האש בצפון באוקטובר 2024.
העלייה במדד המשולב מגיעה יום לאחר שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%, על רקע התאוששות מתונה של המשק והאינפלציה העומדת על 3.8%, מעל הגבול העליון של היעד.
המדד המשולב קיבל השפעה חיובית ממספר גורמים מרכזיים: עלייה במדד הייצור התעשייתי בדצמבר (2.6%), גידול במדד הפדיון בשירותים (3.9%), עלייה במדד הפדיון במסחר הקמעונאי (1.1%), גידול במשרות השכיר בנובמבר (0.3%).
לעומת זאת, המדד הושפע לשלילה מהירידות הבאות: יבוא מוצרי הצריכה (-7.4%), יבוא התשומות לייצור (-3.5%), יצוא הסחורות (-4.4%) ויצוא השירותים שירד בנובמבר (-5.2%)
בנק ישראל עדכן גם את נתוני המדד המשולב לחודשים הקודמים כלפי מעלה, בעקבות הצטברות של אינדיקטורים המבטאים את התאוששות המשק לאחר הפסקת האש בצפון. כך, המדד לחודש דצמבר עודכן מעלייה של 0.68% לעלייה של 0.87%, והמדד לחודש נובמבר עודכן מעלייה של 0.08% לעלייה של 0.29%.
נתוני המדד המשולב מצטרפים למגמה חיובית נוספת שעליה דיווח אתמול בנק ישראל – המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים הוסיף לעלות גם בחודש ינואר ומתקרב לרמתו ערב המלחמה. במחוזות הצפון והדרום, בהם נרשמה הירידה החדה ביותר בפעילות, חלה התאוששות והמדד כעת דומה לרמתו ערב המלחמה.
הקשר למצב הכלכלי הכללי
המדד המשולב מתפרסם על רקע נתונים כלכליים אחרים שפורסמו בהחלטת הריבית של בנק ישראל. לפי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרביע הרביעי של 2024, קצב הצמיחה התמתן ועמד על 2.5%, אולם בסיכום השנתי, צמח התוצר בקצב של 1%, גבוה מעט מההערכות המוקדמות. שוק העבודה נותר הדוק, עם שיעור אבטלה רחבה של 2.8% בינואר, נמוך מרמתו ערב המלחמה. שיעור המשרות הפנויות נותר יציב ועמד על 4.4% בחודש ינואר.
למרות הסימנים החיוביים, האינדיקטורים מצביעים על התאוששות מתונה בלבד. בנק ישראל ציין בהודעתו אתמול כי על רקע המשך הלחימה, מדיניותו המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית.
תוואי הריבית בהמשך ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.
