החשבונות הלאומיים חושפים את התכווצות התמ"ג ביותר מ-7% ברבעון הראשון של השנה • על מה הוצאתם כסף ואלו ענפים התכווצו משמעותית? • ומה עושים בעולם כדי לצאת מהמשבר? • בנק ישראל: קשה לצפות את האבטלה בשל הסרת המגבלות המהירה משצפו כלכלני הבנק, אך ביוני יהיה שיעור מובטלים ברור יותר
דוד שלומוביץ 26.05.2020
מארגנים את המסעדות לפתיחה ב'מחניודה' הירושלמית צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90 משבר הקורונה מתחיל לקרום מספרים ונתונים. ברבעון הראשון של 2020 התכווץ התמ"ג – התוצר המקומי הגולמי ב-7.1% בחישוב שנתי לעומת הרבעון שקדם לו. בלמ"ס מסבירים כי ההתפתחות השלילית של הרבעון הראשון של שנת 2020 הושפעה כמובן באופן ישיר ממשבר הקורונה ונקיטת הצעדים של הממשלה לבלימת התפשטות הנגיף שגרמה להאטת הפעילות במשק. בנוסף, הירידה החדה ביבוא מכוניות הנוסעים (המסים על היבוא הינם חלק מהתמ"ג) העצימה את הירידה בתמ"ג לעומת הרבעון הרביעי של 2019.
ירידה חדה זו, היא הגבוהה ביותר בעשרים השנים האחרונות גם בהשוואה לירידות שידע המשק בשנת 2001 וברבעון האחרון של שנת 2008. אם מחשבים את התמ"ג ללא מסים נטו על היבוא – שלא הושפע מהירידה ביבוא מכוניות הנוסעים – מגלים שאף הוא ירד בצורה חדה בשיעור של 4.6%.
בלמ"ס מדגישים כי הנתונים נובעים מסיכום אומדנים ראשוני של החשבונות הלאומיים לרבעון הראשון של שנת 2020 והוא מתבסס על נתונים חלקיים שהתקבלו עד עתה. בפרסום ניתן דגש על המאמצים הרבים המושקעים כדי להבטיח שהאומדנים הראשונים המתייחסים לרבעון הראשון של 2020 יהיו מהימנים ככל שניתן. ולמרות זאת המילה האחרונה לא נאמרה בנושא ובאומדן זה ייתכנו עדכונים גדולים יותר מהרגיל בגלל איכות הנתונים שהתקבלו בעקבות המצב במשק. רק ב-16.6 יוכלו בלמ"ס לפרסם את האומדן שיתבסס על נתונים שלמים יותר.
המשק בעצירה חדה
בפירוט כלל הנתונים המרכיבים את התמ"ג, קרי: המקורות העומדים לרשות המשק (התוצר המקומי הגולמי והיבוא) ניתן לראות ירידה בכל המרכיבים למעט סעיף צריכת המזון, המשקאות והטבק שהראה מגמת עלייה: ירידה של 9.1% בתמ"ג העסקי; ירידה של 20.3% בהוצאה לצריכה פרטית – למעט מוצרים בני-קיימא שבהם חלה ירידה של 14.7%; ירידה של 17.3% בהשקעות בנכסים קבועים; ירידה של 27.5% ביבוא הסחורות והשירותים (ירידה חדה ביותר של 82% ביבוא הביטחוני בחישוב שנתי), וירידה של 10.3% בהוצאה לצריכה ציבורית. מנגד נרשמה יציבות ביצוא סחורות ושירותים למעט יהלומים וחברות הזנק שחוו ירידה של 0.5%.
ההסתגרות של האזרחים בבתים בעקבות נגיף הקורונה, הביאה לצמצום ההוצאה לצריכה פרטית. מהנתונים עולה כי חלה ירידה של 21.7% בהוצאה לנפש. חלק מהסעיפים חוו ירידה של עשרות אחוזים בחישוב שנתי. כך למשל ירדה ההוצאה לצריכת השירותים השונים לנפש ב-33.8%. ההוצאה על הלבשה והנהלה ירדה ב-35.9% ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש ירדה ב-53.5%. ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-86.3% בחישוב שנתי. חשוב להדגיש כי ירידה חדה זו באה לאחר עלייה גבוהה ברבעון הקודם בשל שינוי מדיניות המיסוי.
גם ההוצאות לריהוט ולתכשיטים ירדו ב-32.6%. הסעיף שנפגע הכי מעט הוא הוצאות לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה, מזגנים. סעיף זה חווה ירידה 'קלה' של 4.8% בחישוב שנתי, כאמור. השפעת משבר הקורונה הביאה לירידות גבוהות במיוחד בשירותי ההובלה (הן בארץ והן בטיסות לחו"ל), בשירותי האירוח ובשירותי התרבות והפנאי. מנגד הסעיף היחיד שבו נרשמה עלייה משמעותית בצריכה הפרטית לנפש היה צריכת המזון המשקאות והטבק שעלה ב-5.8% בחישוב שנתי ברבעון הראשון השנה.
פינלנד מפתיעה את העולם
בלמ"ס פוקחים עין על התמ"ג במדינות אחרות בעולם המתמודדות עם משבר הקורונה, מי פחות ומי יותר. מהשוואה בין-לאומית עולה כי משבר הקורונה השפיע על כלל הכלכלה העולמית וגרם לירידות חדות פחות או יותר של התמ"ג ברוב המדינות. ניתן לראות בבירור כי שיעור הירידה תלוי בין היתר במועד שבו הטילו הממשלות את ההגבלות על המשק.
מהגרף המתפרסם מטעם הלמ"ס עולה כי ישראל ממוקמת במקום טוב באמצע. צרפת חוותה את הירידה החדה ביותר (בטבלה) 23.3%-, גם ספרד עברה את עשרים האחוזים. איטליה – שהנגיף השתולל בה במשך תקופה ארוכה, חוותה ירידה של 19%, ובלגיה ירידה של כ-15%. לצד ישראל ניתן לראות את דנמרק ובריטניה עם ירידות של קרוב ל-8%, ואת הולנד עם ירידה של 6.9%. שוודיה חוותה את הירידה הקטנה ביותר 1.2% ופינלנד לעומת כל המדינות האחרות חוותה עלייה מינורית של 0.4%.
התאוששות, רק במחצית השנייה של השנה
חטיבת המחקר של בנק ישראל מפרסמת את התחזית המקרו-כלכלית, על רקע המשך ההתפתחויות כתוצאה ממשבר הקורונה. על פי התחזית העדכנית של חטיבת המחקר, התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של 4.5% בשנת 2020. לעומת זה ב-2021 הוא צפוי כבר לצמוח ב-6.8%. האינפלציה במהלך 2020 צפויה להיות שלילית, 0.5%-.
בחטיבת המחקר מסבירים כי לצעדים שננקטו בארץ ובעולם על רקע התפשטות נגיף הקורונה יש השפעה משמעותית על התוצר והתעסוקה. ההשפעה על ענפי המשק השונים אינה אחידה, ובעוד שענפים מסוימים כמעט שלא נפגעו ישנם ענפים שאופיינו בעצירה מוחלטת של הפעילות.
"קצב הסרת המגבלות בפועל היה מהיר משהערכנו", כותבים בחטיבת המחקר, "אולם אנו ממשיכים להעריך שעד סוף יוני עיקר המגבלות יוסרו". כלפי התאוששות המשק כותבים בחטיבת המחקר כי "בדומה לתחזית מאפריל, אנו צופים כי החל מהמחצית השנייה של השנה המשק יכנס לתהליך התאוששות הדרגתי, אולם ההתאוששות צפויה להיות ממושכת יותר מהערכתנו באפריל, בשל השפעה גדולה יותר של מגבלות רכות של 'ריחוק חברתי' שצפויות ליצור חיכוך בפעילות, כדוגמת התו סגול".
בתחום האבטלה צופים בבנק ישראל כי היא תעלה ל-8.5% זאת על בסיס ניתוח הענפים שצפויים בסבירות גבוהה להישאר במצב פגיע גם אחרי הסרת המגבלות: תיירות ואירוח, תעשייה מייצאת, חברות הזנק. במהלך 2021 תחול ירידה באבטלה, כך שלקראת סוף השנה האבטלה תעמוד על 5.5%. כלומר, גם בסוף 2021 המשק לא צפוי לחזור לתעסוקה מלאה.
הסיכונים לתחזית
בחטיבת המחקר מדגישים כי התקופה הקרובה תהיה מאופיינת באי ודאות גבוהה במיוחד, משום שהמשבר העולמי והמקומי – על רקע מגפת הקורונה – הינו חסר תקדים בהיקפו ובמאפייניו. לפיכך, קשה להעריך במדויק את משך השפעותיו הכלכליות ואת עוצמתן. נדגיש שאי-הוודאות הגבוהה נובעת מהאפשרות להתאוששות איטית יותר או מהירה יותר מכפי שאנו מניחים.
בתרחיש של התפרצות גל שני של תחלואה ברבעון האחרון של השנה, צפויה פגיעה נוספת בפעילות הכלכלית. במקרה כזה, אנו מעריכים שבשנת 2020 התוצר צפוי להתכווץ בשיעור חד יותר, של כ-9%, והאבטלה צפויה להיות גבוהה יותר ולעלות ברבעון הרביעי ל-11% (7% בממוצע שנתי).
