מי יצאה נגד "הרשימה השחורה של יועצי המשכנתאות"?

ועדת הכספים (ארכיון). צילום: מרים אלסטר | פלאש 90

בדיון שהתקיים היום בוועדת הכספים הציגה הממונה על ההגבלים, עו"ד מיכל הלפרין, את ממצאי הבדיקה שקיימה בעניין האפשרות שהבנקים תיאמו ביניהם בניגוד לחוק, את העלאת הריביות על המשכנתאות והצהירה: "הבנקים לא תיאמו את העלאת הריביות על המשכנתאות. הריביות עלו בעקבות צעדים הרגולטוריים של בנק ישראל".

אלו החדשות הטובות ציינה, אך החדשות הרעות, כך הוסיפה: "שהבנקים מנהלים רשימות שחורות של יועצי משכנתאות ומצרים את צעדיהם בבואם לסייע ללקוחות ליטול משכנתאות בתנאים טובים יותר".

הלפרין: "במסגרת הליך הבדיקה נפגשנו עם נציגי הבנקים, יועצי משכנתאות ואנשי בנק ישראל. בחנו בפועל את שיעורי הריביות, את האופן שבו הן עלו ואת ההחלטות שהתקבלו בנושא בבנקים. זה לא סוד, מחירי המשכנתאות עלו. החל מ- 2015 התחלה של עלייה מאוד משמעותית בריביות וזה בא בקשר ישיר עם החלטות רגולטוריות של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים לצמצום החשיפה של הבנקים לענף הנדל"ן".

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו ל'ביזנעס' בפייסבוק

לדבריה, "הבדיקה לא העלתה ממצאים לתיאום בין הבנקים. אין אינדיקציה שהבנקים תיאמו את העלאת הריביות, אם כי כולם העלו את הריביות. אלה החדשות הטובות. החדשות הפחות טובות נוגעות לממצאים המטרידים, לפיהם הבנקים מצרים באופן תדיר את צעדיהם של יועצי המשכנתאות ואף מקיימים 'רשימות שחורות' של יועצים ומונעים את כניסתם לבנקים.

"יועצי המשכנתאות הם גורם מאוד חשוב ליצירת תחרות בין הבנקים. שברירי אחוזים של הנחה בריביות בין הבנקים שהם מצליחים להשיג עבור הלקוחות, הם מאוד משמעותיים לזוגות הצעירים כשמדברים על הלוואות ל- 20 שנה ויותר. לכן בוודאי שצריך את יועצי המשכנתאות שיסייעו לזוגות הצעירים ולא פעם הם מביאים להורדת מחירי המשכנתאות במאות אלפי שקלים עבור הזוגות. הבנקים עצמם מבינים היטב שיועצי המשכנתאות מגבירים את התחרות ומאמצע 2016 החלו כל הבנקים לצמצם את פעילותם מתוך ידיעה שגם הבנקים המתחרים עושים כן".

הלפרין הסבירה, כי "על רקע הצרת צעדיהם עמד גם החשש מהונאות של הלקוחות ע"י חלק מהיועצים. אך מבדיקתנו – זה רק חלק מהסיפור. השיקול מחשש מהונאות ותרמית זה לא היה השיקול המרכזי ומסתבר שהבנקים החלו לדרג בתרשומת פנימית את יועצי המשכנתאות. הטובים יותר, הם אלו שמביאים משכנתאות יקרות בריביות גבוהות יותר. הרצויים פחות הם אלו שמביאים מחזור משכנתאות או ריביות נמוכות. הטובים יותר גם מצליחים להעביר חשבונות העו"ש של הלקוחות לבנק. היועצים הם השלוחים של הלקוח ולא של הבנק והמגמה התהפכה.

"הבעיה ב'רשימות השחורות' מעבר לקיומן, שהשיקולים לא היו שקופים ולא הוצגו בפני היועצים ועל-כן לא איפשרו להם להתעמת עימם. ההחמרה העיקרית מאמצע 2016 והבנקים לא מוכנים למסור מידע ליועצים ומערימים קשיים כך שהלקוחות בפועל לא יכולים לפנות אליהם. האפקטיביות של יועץ משכנתאות היא בכך שהוא רץ במקום הלקוחות בין הבנקים ומקיים השוואה אמיתית ואם מצרים את צעדיו, הוצאנו את העוקץ מהעניין והלקוחות מאבדים שירות חיוני ביותר. הפגיעה ביועצים פוגעת גם בתחרות".

לבסוף, הציגה הממונה את המלצותיה: 1. להסדיר את פעילות יועצי המשכנתאות. "על הבנקים להפנים שהיועץ הוא שלוח הלקוח ולא שלוח הבנק" אמרה.  2. ניתן יהיה לפסול יועץ רק במקרה של הונאה ולא משיקולי רווחיות הבנקים.  3. הבנקים לא יוכלו להכביד על עבודת היועצים, כמו למשל לחייב את הגעת הלקוחות עם היועץ, שתהיה הנחייה ברורה בעניין מבנק ישראל.   4. ככל שתהיה רשימה שחורה, היא צריכה להיות שקופה ועניינית ולאפשר ליועץ להתעמת עמה.

סגנית המפקחת על הבנקים, ריקי אליאס: "בנק ישראל מסכים עם הממונה על ההגבלים ומקבל את ההמלצות. נוציא הנחיות בהתאם". אליאס ביקשה להצדיק את הרגולציה בנושא המשכנתאות בחשיפה הענקית של הבנקים לענף הנדל"ן והצורך שהיה להביא את הבנקים להורדת הרגל מהגז בניסיון להביא עוד ועוד משכנתאות".

בעניין יועצי המשכנתאות אמרה: "יש כ- 800 יועצים שמהווים 20% מסך המשכנתאות שבוצעו בשנתיים האחרונות. היו עשרות מקרי הונאות בעשרות מיליונים ואף אחד מאיתנו לא רוצה שיועצים יעקצו לקוחות. יועץ משכנתאות יש לו אינטרס שהעסקה תצא לפועל כי מקבל עמלה מהלקוח. הוצאנו כללים לבנקים".