המסים יורידו כלי רכב פרטיים מהכביש?

ניתוח חטיבת המחקר של בנק ישראל: שיפור השירות של התחבורה הציבורית וייקור הנסיעה ברכב פרטי ככלים להתמודדות עם הגודש בכבישים • אם הנסיעות ברכב פרטי תתייקרנה והשירות יקוצר ויזורז, יש לכך סיכוי • האם הקורונה תהיה הזרז שיוביל את הנוסעים לתח"צ, או שהפחד מהדבקה יותיר את הרכבים בידי הנהגים?

אבני שפה כחול לבן | צילום אילוסטרציה: באדיבות המצלם

חטיבת המחקר של בנק ישראל כותב את הידוע זה מכבר: "הדרך לעודד מעבר מנסיעה לעבודה ברכב פרטי לנסיעה לעבודה בתחבורה הציבורית היא, שיפור השירות של התחבורה הציבורית וייקור הנסיעה במכונית פרטית". החוקרים בחטיבת המחקר לא התעצלו אלא פרטו עבור קובעי המדינות היכן ניתן לשפר את השירות בתחבורה בציבורית: "קיצור זמן הנסיעה הכולל, הגדלת האמינות ושיפור נוחות הנסיעה".

אין זה מחקר ראשון שיוצא בנידון במדינת ישראל, ואם על עיתון עם חדשות מאתמול אומרים שניתן לפחות לעטוף אתו דגים, על מחקר שכזה כבר אין מה לומר. על פי הנתונים, כתוצאה מהעלייה ברמת החיים במקביל לגידול בתעסוקה ופיזור האוכלוסייה, קצב הגידול של הנסועה ברכב פרטי בשני העשורים האחרונים מהיר – כ-4% לשנה. כ-65% מהעובדים נוסעים לעבודה במכונית פרטית, ובחמש השנים האחרונות העלייה של שיעור הנוסעים ברכב פרטי לעבודה היא בקצב של כנקודת אחוז לשנה.

כעת, עשוי משבר הקורונה להביא לירידה מסוימת בהיקף הנסועה הודות להרחבת היקף ה'עבודה מהבית', אך סביר להניח כי לאחר התאמה חד-פעמית בהיקפה, קצב הגידול בשימוש בתחבורה שמקורו בגידול האוכלוסייה ובעלייה ברמת החיים ימשיך להיות מהיר.

קו רציף בקילומטר האחרון

בבנק ישראל אומרים כי נדרשת הגדלה מסיבית של ההשקעה, לצורך שיפור תשתיות התחבורה הציבורית. השיפורים אמורים לכלול בין היתר מסלולים ייעודיים לתחבורה ציבורית; העדפה ברמזורים; קיום רכבת תחתית עם מפלס עצמאי; חנייה נוחה הן לרכב והן לאופניים בתחנות מרכזיות של האוטובוס והרכבת ועוד. 

בנוסף, על מתכנני התחבורה הציבורית לתת את הדעת על 'הקילומטר האחרון' הלא הוא קטע הדרך המקשר בין נקודת המוצא לתחנה הקרובה של כלי התחבורה הציבורי העיקרי המוביל אל היעד, וכן הקטע שבין התחנה הקרובה ליעד לבין היעד עצמו. החוקרים מסבירים כי זמן ניידות ארוך ב'קילומטר האחרון' עלול  לפגוע אנושות בכדאיות השימוש בתחבורה הציבורית ולכן חשוב שיינתן לו מענה יעיל.

ראוי להוסיף כי קיים פרויקט בשם 'קו רציף' פרי יוזמה של משרד התחבורה בשיתוף רכבת ישראל, המשלב בין שירותי האוטובוסים ושירותי הרכבת – שילוב המאפשר לאלפי נוסעים להגיע למקום עבודתם רק באמצעות תחבורה ציבורית. קו רציף נועד להעניק לנוסעים בתחבורה הציבורית מסלול רציף, קצר ככל הניתן ועם זמני המתנה מינימליים, באמצעות בניית קווים ומסלולים ייעודיים המאפשרים לעבור מהאוטובוס לרכבת (ולהיפך) בקלות. למשתמשים בתדירות גבוהה ברכבות מומלץ להיכנס לאתר הפרויקט וללמוד על הפרויקט.

תושבים ועסקים יממנו את המטרו

החוקרים מוספים כי היחס בין עלות הנסיעה לעבודה ברכב פרטי לעלות הנסיעה בתחבורה הציבורית הוא כיום אמנם גבוה מעט מאשר לפני כ-20 שנה, אולם בהתחשב בעלייה של ההכנסה לנפש פער זה הפך לפחות משמעותי. הפער נמוך במיוחד עבור אזרחים המחזיקים ממילא במכונית פרטית ואינם נושאים בעלות החנייה במקום העבודה.

הרכבים ההיברידיים מורידים את השפעת מחיר הבנזין על עלות הנסיעה לעבודה. בבנק ישראל מציעים לאמץ שיטות טכנולוגיות חדשות לגביית תשלום על נסיעה בכביש על פי היקף השימוש וזמן השימוש ללא הפרעה לתנועה. לדעתם, גביית תשלום על פי השימוש במשאב הציבורי קרי: הכביש, נראית נכונה יותר מבעבר. 

ניתן להניח כי רק בשנת 2023 או 2024 עם הפעלת קו המטרו הראשון באזור תל אביב צפויה להיות ירידה ראשונה בנתונים, אם המדינה לא תקבע קודם תשלום מס אגרות גודש בכניסה לערים הגדולות או בכניסה למטרופולינים. בבנק ישראל מבקשים להזכיר כי אגרות מסוג זה כבר נגבות כיום במספר ערים מרכזיות בעולם, ביניהן לונדון, סינגפור, מילאנו ושטוקהולם.

ואם הזכרנו את המטרו נוסיף כי בבנק ישראל מעלים רעיונות למימון המטרו על ידי הטלת מסים חדשים על תושבי גוש דן ועל בעלי העסקים במטרופולין: "אחת האופציות המומלצות היא לחייב את העסקים בגוש דן וכן את התושבים אשר צפויים ליהנות מהפרויקט במימון חלקי שלו. כך נעשה למשל בפרויקט בניית קו רכבת חדש בלונדון (Crossrail), שחלק ניכר מהקמתו מומן באמצעות מיסוי ייעודי על העסקים בלונדון, ועל ידי הרשות המוניציפלית ורשות התחבורה של לונדון". 

מסים עליך ישראל

מס נוסף אותו מציעים בבנק ישראל להטיל על האזרחים הוא מיסוי הטבת החנייה: "גורם נוסף המעודד הגעה לעבודה ברכב פרטי הוא הרשות הנתונה כיום לחנות לצד הכביש במחיר זול. לפיכך מוצע לבטל את מחיר המקסימום לתשלום על פי החוק על חניית "כחול-לבן" ולאפשר לרשות המקומית לייקר אותה".

החשש הגדול של האזרחים הוא שבדומה למקרים אחרים, משרד האוצר יבקשו לאמץ את המיסים החדשים על מנת להעשיר את קופתה של המדינה – בפרט לאור עלויות משבר הקורונה – אולם מאידך התחבורה הציבורית לא תשתפר והאזרחים ישלמו יותר על הזכות להגיע לעבודה.

כתיבת תגובה