"המתווך הפצפון" שניצח את הכרישים ועשה את עסקת חייו

במקום לקבל 2.5% מעסקה דרש שלומי גזית להפוך לשותף ב–25% מהמבנה והרווחים העתידיים • השותפים ניסו להתנער מההסכם אבל השופט העמיד אותם במקום ואף חייב אותם ב-70 אלף שקל הוצאות משפט

תיווך נדל"ן | צילום: Alexander Raths, שאטרסטוק

מתווך הנדל"ן שלומי גזית יקבל 25% מעסקת קולנוע שביט גבעתיים – כך קבעה שופטת בית המשפט הכלכלי בתל אביב, רות רונן, בעקבות תביעה שהגיש נגד עורכי הדין ארז אהרוני ושמואל זיסמן, שרכשו את השליטה בנכס באמצעות חברת נשר בז שבבעלותם.

גזית הוא מתווך נדל"ן ("מתווך פצפון" כהגדרת החברה של אהרוני וזיסמן), שגילה כי קולנוע שביט, נכס מיתולוגי באזור יוקרתי בדרום גבעתיים, עומד למכירה. הבעלים דרשו תמורתו שני מיליון דולר. גזית העריך שניתן להוריד את המחיר, אבל גם אז לא יוכל לשלם את המחיר הגבוה. לשם כך גייס לעסקה את אהרוני וזיסמן, עורכי דין השותפים באחד המשרדים המסחריים הגדולים והמצליחים במדינה, זיסמן אהרוני גייר.

לפי פרסום של הדר חורש ב'וואלה', השניים הביעו עניין בעסקה, ואף הביעו הסכמה לתנאים המיוחדים שהציג להם גזית אם תושלם העסקה הוא יהפוך לשותף ב-25% בחברה שתרכוש את הנכס, ויקבל 25% מההכנסות העתידיות לאחר שאהרוני וזיסמן יכסו את השקעתם.

העסקה יצאה לדרך ב-2006. לאחר מו"מ שהתנהל בעזרת גזית, ירד התשלום תמורת הנכס ל-6 מיליון שקל. אהרוני וזיסמן חתמו על עסקת אופציה לרכישה, ולאחר שנמצאה רשת מרכולים שתשכור את הנכס – מומשה האופציה והקולנוע החליף בעלים. שותפותו של גזית בעסקה הוסתרה באמצעות החזקת מניותיו בחברה בהסכם נאמנות, על ידי החברה שבשליטת אהרוני וזיסמן.

הצרות לא אחרו לבוא ומסיבות שונות, בעיקר עקב חילוקי דעות עם העירייה, המבנה עמד ריק 7 שנים. שורת האירועים הבלתי צפויים, אובדן דמי השכירות וההוצאות המשפטיות – הביאו לקרע בין השותפים.

אהרוני וזיסמן דרשו מגזית לוותר על מחצית המניות שהוא אמור לקבל בחברה המשותפת, והודיעו לו חד צדדית על ביטול העסקה. גזית סירב לביטול ופנה לבית המשפט. אהרוני וזיסמן טענו שגזית הוא שותף, ולכן חייב להשתתף בהוצאות – כשם שהוא אמור להשתתף ברווחים. גזית, מצדו, טען שכלל לא הציג מצגים והבטחות ולכן קבלת המניות שלו אינה תלויה באירועים שלאחר העסקה.

השופטת רונן פסקה כי אהרוני וזיסמן לא הוכיחו כי לעסקה היו תנאים מתלים, וגם התנאים שניסחו בעל פי לטענת זיסמן ואהרוני אינם ברורים, ולכן גזית זכאי לקבל את כל המניות שהובטחו לו. השופטת קיבלה את הטיעון לפיו ההסכם בין הצדדים כלל גם הסכמות בעל פה שהועלו על הכתב; אולם התניית קבלת המניות בתנאים ובהתקיימות המצגים הייתה תנאי מהותי, שאם היה קיים – היו הצדדים חייבים להעלות אותו על הכתב. לכן הם חויבו להעביר לגזית 25% ממניות החברה וכן לשלם הוצאות המשפט בסך 70 אלף שקל.

כתיבת תגובה