הנגידה: הנזק למשק בגין הפקקים – 35 מיליארד שקל בשנה

לטענת הנגידה היעדר תחבורה ציבורית איכותית בזמינות גבוהה מצמצם אם כך את שוק העבודה הרלוונטי ובכך פוגע ביכולת למצות את פוטנציאל ההשתכרות באמצעות מציאת עבודה התואמת את הכישורים

פקק תנועה | צילום: שאטרסטוק

הנזק השנתי בגין גודש תנועה הוערך על ידי משרד האוצר, משרד התחבורה וגופי התכנון בניתוח שפורסם ב-2016 בכ-35 מיליארד ש"ח ואם לא יבוצע שינוי מהותי הוא צפוי להיות כפול מכך עד 2040.  כך הזהירה נגידת בנק ישראל ביום התחבורה הציבורית בכנסת.

הנגידה סיפרה על אחד העובדים בלשכתה המתגורר בחבל לכיש, שעושה מדי יום את דרכו ברכב לבנק ישראל. בשבוע שעבר, בשני ימים נפרדים, הוא העדיף לנסוע בתחבורה ציבורית. מכיוון שמסיבות שונות הוא פשוט לא יכול היה לנסוע ברכבו באותם ימים. הוא בדק את המידע המתפרסם באחת האפליקציות ובהתאם הגיע לתחנת האוטובוס בתקווה לנסיעה נוחה ושקטה בתחבורה הציבורית. "בשני המקרים קיבלתי ממנו סמס –  אני מאחר היום, האוטובוס פשוט לא הגיע. ובפריפריה, הבנתי מהמקרה הזה, כשאוטובוס לא מגיע, המשמעות לפעמים יכולה להיות שהאוטובוס הבא יגיע רק בעוד כמה שעות. הסיכוי שעובדים כמוהו יבחרו בעתיד, לא מתוך אילוץ אלא מתוך בחירה, להסתמך על תחבורה ציבורית, הוא מאוד קטן. אז זהו סיפור קטן, אבל נדמה לי שלא אחטא לאמת אם אומר שהוא די מייצג" אמרה פלוג.

לכן לא מפתיע לגלות שבסקרי שביעות הרצון מהתחבורה הציבורית עולה שרמת שביעות הרצון נמוכה בהשוואה בינלאומית, והתוצאה היא שימוש נמוך יחסית בתחבורה ציבורית בכלל, וכאמצעי להגעה לעבודה בפרט. זוהי גם ככל הנראה אחת הסיבות לכך ששיעור האבטלה באיזורי הפריפריה גבוה משמעותית מזה שבמרכז. באזורים המיושבים בדלילות יחסית, החשיבות של הרחבת שוק העבודה הרלוונטי באמצעות תחבורה ציבורית איכותית גבוהה במיוחד, ובפרט לאנשים שכושר השתכרותם אינו גבוה, שהאופציה של נסיעה ברכב פרטי יקרה מדי עבורם. היעדר תחבורה ציבורית איכותית בזמינות גבוהה מצמצם אם כך את שוק העבודה הרלוונטי ובכך פוגע ביכולת למצות את פוטנציאל ההשתכרות באמצעות מציאת עבודה התואמת את הכישורים.

מהסתכלות על הדיווח התקשורתי על נושא התחבורה הציבורית ודוחות המעקב של משרד התחבורה, עולה תמונה עגומה למדי ביחס לתפיסה הציבורית של מצב התחבורה הציבורית בישראל: בעיות של זמינות, נגישות, וסינכרון של כל מרכיבי התחבורה הציבורית זוכים לביקורת רבה, למרות ההשקעה המשמעותית במרכיבים שונים בשנים אחרונות. "אין ספק כי אם נשכיל לבצע שדרוג משמעותי של רמת התחבורה הציבורית הוא יתרום לא רק לרמת החיים אלא לאיכות החיים, לצמצום זיהום האוויר ולהגברת הבטיחות בדרכים – וגם לצמצום הפערים בחברה", סיכמה פלוג..

2 תגובות ל: "הנגידה: הנזק למשק בגין הפקקים – 35 מיליארד שקל בשנה"

  1. אני לא מבין כאן דבר אחד.
    בעבר התפרסם כאן ב'ביזנעס', שההשקעה השנתית בתשתיות תחבורה עמדת על 2° מהתקציב- שזה בערך 8 מיליארד₪.
    אם הפרטים נכונים מדובר בטימטום הגדול בתולדות המדינה. שכשעובדים על פיתרונות, משקיעים פחות מרבע מהכסף שמתבזבז כל שנה בבעייה.
    כיון שמדובר בתוכניות חומש כפולות (10 שנים סך הכל) זה אומר שאם המדינה הייתה משקיעה כל שנה את ייחס ההפסד השנתי. היא הייתה חוסכת בעשור כ270 מילארד₪

  2. אני נוסע לי-ם ממודיעין עילית מדי יום ביומו, והסיבה היחידה שאני נוסע באוטובוס הוא מפני שאין לי אפשרות לנהוג כעת. אני בהחלט מחפש מסגרות לימוד ועבודה מקרוב לבית מפני שההתשה מנסיעה בתחבורה ציבורית היא שוחקת בלשון המעטה.

כתיבת תגובה