רפורמת הדיוור הדיגיטלי מתקדמת | מטה ישראל דיגיטלית: הדואר מטפל מדי שנה ב-20 מיליון פריטי דואר רשום, מתוכם 10 מיליון של המגזר הציבורי | "חצי מיליארד ₪ בשנה של נטל ביורוקרטי" | שרת הכלכלה אורנה ברביבאי: "יש לעשות לא רק שינוי במתודולוגיה אלא בתפיסת הקשר של הממסד עם האזרח"; "לא נעשה לעצמנו הנחות באתגר הוודאות והביטחון והנגשה לאנשים מבוגרים או אחרים שהאוריינות הדיגיטלית שלהם אינה מובהקת"
חיליק ברקוביץ 29.11.2021
משאית דואר בלב המדבר | צילום: משה שי, פלאש 90 ועדת החוקה בראשות ח"כ גלעד קריב החלה היום (ב') להכין לקריאות שנייה ושלישית את פרק ב' (דיוור דיגיטלי) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 שפוצל מתוך חוק ההסדרים לדיון בהליך חקיקה רגיל.
הפרק נועד ליצור תשתית משפטית שתאפשר לגופים ציבוריים להעביר לאזרחי המדינה ולתושביה מסרים לדואר האלקטרוני או לטלפון הנייד שלהם. במסגרת זו, מוצע לחייב כל תושב למסור את כתובת הדואר האלקטרוני ומספר הטלפון הנייד שלו ("המען הדיגיטלי") למרשם האוכלוסין, ולאפשר לגופים ציבוריים שונים לשלוח הודעות לאזרחי המדינה ותושביה באמצעות דואר אלקטרוני או הודעות לטלפון הנייד שלהם במקום באמצעות דואר רגיל, דואר רשום וכיו"ב.
חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח-2018, מסדיר פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, וקובע כי גוף ציבורי חייב לאפשר לכל אדם לפנות אליו באופן דיגיטלי. מדובר בעיקר בגופים ציבוריים שנותנים שירות לציבור ומקיימים איתו קשר. הצעת החוק נועדה לאפשר פנייה באמצעי קשר דיגיטליים גם בכיוון ההפוך, כך שגוף ציבורי יוכל לפנות לאדם ולשלוח לו מסרים באופן דיגיטלי. מדובר ברשימה ארוכה של "גופים ציבוריים", ובכלל זה כל משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, המשטרה, המוסד לביטוח לאומי ועוד.
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי: "יש לעשות לא רק שינוי במתודולוגיה אלא בתפיסת הקשר של הממסד עם האזרח"; "לא נעשה לעצמנו הנחות באתגר הוודאות והביטחון והנגשה לאנשים מבוגרים או אחרים שהאוריינות הדיגיטלית שלהם אינה מובהקת".
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "עבודת המטה הרצינית מסמנת כיוון נכון לשיפור התשתיות הדיגיטליות והקשר בין המדינה לאזרחיה"; "ככל שהטכנולוגיה מתקדמת נדרשת תשומת לב לערכים מוגנים ולזכויות יסוד, נוודא שהמהלך מידתי".
לירון מוליאן סגן ראש מטה ישראל דיגיטלית הציג נתונים כבסיס לרפורמה: "כיום הדואר לא מגיע ליעדו. כ-25% מהעוברים דירה לא מעדכנים את פרטי המען הפיזי שלהם ברשות האוכלוסין- וכך אין אפשרות לתקשר עם אזרחים אלו. למעלה מ-360,000 מאזרחי ישראל פסולי רישיון נהיגה ורצינו לתקשר עם אותם אזרחים אך חלק ניכר מהם לא קיבלו הודעה בדואר על פסילתם, כך שמדינת ישראל הופכת אותם לעבריינים בעל כורחם. למעשה 9% מתושבי המדינה העידו שלא קיבלו זימון משפטי ונשפטו בביהמ"ש שלא בנוכחותם. המצב יותר חמור במגזר הלא יהודי- 25% מהנמענים לא מאותרים. 24% מתושבי המדינה בחברה הערבית מדווחים על נזקים בהליך הדואר, 70% מהם חויבו לשלם קנס. במגזר היהודי 35% שכחו מועד הרשמה ללימודים. ישראל היא במקום השני בעולם באחוז הבגירים שמשתמשים באמצעי מען דיגיטלי. 98% מהאוכלוסייה בעלי טלפון נייד מתוכם 88% מחזיקים טלפון חכם. העולם הופך דיגיטלי, 94% צורכים שירותים ביורוקרטים באופן דיגיטלי. במסגרת תכניות שאנו מפעילים במערך הדיגיטל הלאומי חל שיפור מתמיד במצב האוריינות – אנו מצמצמים את הפער".
עוד אמר כי "לחוק יש תועלות כלכליות. הממשלה לבדה משקיעה למעלה מ-300 מיליון ש"ח בשנה בדיוור פיזי. בנוסף, הדואר מטפל מידי שנה ב-20 מיליון פרטי דואר רשום, מתוכם 10 מיליון הם של המגזר הציבורי. חצי מיליארד ש"ח בשנה של נטל ביורוקרטי. מבחינת תועלת סביבתית, הערכה שלנו היא ש-133 מיליון מכתבים של הממשלה עצמה נשלחים מידי שנה. מדובר על למעלה מ-30,000 עצים, חסכון מאוד משמעותי גם מבחינת פליטות גזי החממה.
המעבר לדיוור דיגיטלי יאפשר שיפור בזמינות המידע לאזרחים – נוכל לתת מידע בהודעות יזומות לגבי פגי תוקף של דרכון\רישיון נהיגה. יש למעלה ממיליארד ש"ח כספי החזרי מיסים של אזרחים שאין לנו איך ליצור עימם קשר. אם נוכל לספק להם את המידע בצורה יזומה דיגיטלית מהירה זה ישפר לאין ערוך את זמינות המידע. החוק דו-כיווני לכל פניה אזרח יוכל להשיב בצורה דיגיטלית, כל מסר דיגיטלי יוכל להישמר ולהיות ניתן לאחזור וכך יאפשר לאזרחים לא לאבד את ההודעות".
לגבי מדינות אחרות בעולם אמר כי "לעומת מדינות אחרות, ישראל במקום 56 במדד שירותים דיגיטליים של האו"ם, מתחת לממוצע, וזה מאוד משמעותי.
המסירה הדיגיטלית היא בעלת מעמד משפטי. הדיוור הדיגיטלי הוא ברירת מחדל לתקשורת בין התושב לבין המדינה, המנגנון מאפשר כל סוג של מידע כולל מידע רגיש תחת מגבלות פרטיות וכמובן שביעות רצון של התושבים. 9 מתוך 20 מדינות שבדקנו עושות שימוש בתקשורת דיגיטלית עם התושבים כאשר בדנמרק ואסטוניה השימוש במערכת הוא חובה.
רפורמת הדיוור הדיגיטלי כוללת שני רכיבים מרכזיים- חובת מסירת פרטי מען דיגיטלי ומעבר לדיוור דיגיטלי. אם לתושב אין מען דיגיטלי, לא תחול עליו חובת המסירה. אין לנו שום כווה להכשיל אזרחים שומרי חוק".
נציין כי חלק מהח"כים טענו כי יש לבצע את המהלך, אך להתחשב באוכלוסיות שאין להן גישה לדיגיטל.
29/11/2021 23:00
בינתיים כדאי ללמד את הפקידים לקרוא וגם לענות לדאר דיגיטאלי, לפי מיטב ניסיוני רובם לא יודעים לפתוח את המייל שלהם. עובדה. הם ,רובם, לא משיבים לפניות אליהם במייל. החל בפקידים הזוטרים ביותר וכלה בשרים של הממשלה.