הקומבינה: הטייקון החרדי, העו"ד והרוכשים שנדפקו באחיסמך

אחיסמך

חריקות בקבוצת הרכישה "דיור למעשה" באחיסמך: עו"ד אורי קידר הגיש בקשה לבית המשפט למנות אותו לכונס הנכסים שימשיך לנהל את הקבוצה. הבקשה היא נגד מארגני הקבוצה אביעזר קולודצקי ויחזקאל ריינר וכן נגד נאמן הקבוצה עו"ד אריאל יונגר.

מדובר על פרויקט לבניית 360 יח"ד כשלפי טענות העותרים נחתם "הסכם הלוואה" בין שני אנשי עסקים חרדיים, אבי פלוק ושוקי שרון, לבין עו"ד יונגר, בשם הקבוצה – כאשר חברי הקבוצה רכשו את הזכויות לדירות עד קומה 7 ואילו פלוק ושרון התחייבו לרכוש את הדירות מעל קומות אלה וכן את הזכויות לצמודי הקרקע.

לטענת התובעים, הם מעולם לא הביעו הסכמה להתקשרות עם פלוק ושרון, או לוויתור בהיקף עשרות מיליוני שקלים על זכויות הבנייה העודפות, שעל-פי הסכם השיתוף המקורי מגיעות להם. הם גם טוענים שהם צריכים לשלם את היטלי ההשבחה על הזכויות נוספות שקיבלו פלוק ושרון בסך 34 מיליון שקל.

בנוסף יש להם טענות על סחבת של 7 שנים שמאומה לא התקדם בבניה וגם ברישום לקבוצה הובטחו להם דירות תמורת 600-650 אלף שקל לדירת 3 חדרים. וכיום, לטענת התובעים, זינק המחיר המוערך ל-1.1 מיליון שקל. אגב, אחרי שינוי התב"ע ניתן לבנות בפרויקט 501 יחידות דיור והתובעים מעריכים התוספת, 150 יחידות הדיור, בסך של 75 מיליון שקל, שלטענתם מגיעים להם על-פי ההסכם המקורי.

לא הובטחו "דירות ב-600 אלף שקל"

לפי פרסום של שלומית צור ב'גלובס', מן הצד של המארגנים והנאמן, התמונה כמובן שונה. לטענתם, הקבוצה שילמה את מלוא הסכום של הקרקע לרשות מקרקעי ישראל בזכות הכנסת פלוק ושרון כשותפים שלקחו על עצמם את הסיכון בפרויקט.

לטענתם, מוקד הבעיה שגרם לעיכובים הממושכים הם הגורמים הרשמיים, בעיקר בגלל שינוי התב"ע. העובדה שאושרה לבסוף תוכנית שמצרפת את 24 הדירות הקומות העליונות שרכשו פלוק ושרון למגרש אחר, שאליו התווספו דירות שרכשו פלוק ושרון מקבוצת רכישה אחרת בשם 'ועד הדיור השביעי', אינה נוגעת לטענת המארגנים והנאמן לזכויות שרכשו חברי קבוצת דיור למעשה, שידעו וחתמו כי הם רוכשים זכויות לדירה אחת, ולא כל זכויות נוספות.

עוד הם טוענים כי היטלי ההשבחה בפרויקט יושתו על פלוק ושרון ולא על חברי "דיור למעשה". לגבי עלויות הפרויקט שזינקו הם תולים זאת בעבודה שהוועדה המחוזית לא הסכימה לבטל את החניון התת-קרקעי מה שהעלה את המחירים. מכל מקום, לטענתם לא הובטחו לאף רוכש "דירות ב-600 אלף שקל".

עו"ד יונגר הוסיף: "הבקשה עצמה, מסולפת, מתעלמת ממסמכים מהותיים ומעלה עובדות שקריות במטרה ליצור 'אווירה' כוזבת שתכשיר את כינוס הנכסים והובלת הפרוייקט לפי פחת – כאשר המרוויח היחיד הוא כונס הנכסים שעתיד לגזור קופון כספי של 4-5% מכלל היקף הבנייה ובסך-הכול כ-5-6 מיליון שקל. הכל נעשה בשקיפות וכספם של הרוכשים מובטח בצורה מוחלטת".

הקשר הגורדי של יונגר ושרון

אחת הטענות של התובעים הוא שעו"ד יונגר מצוי בניגוד עניינים כנאמן הקבוצה ומייצג של פלוק ושרון בעסקים אחרים. על הדברים הגיב ל'גלובס' עו"ד יונגר, "אין לי קשר עסקי עם שרון, פלוק לקוח שלי והבאתי זאת מראש לידיעת הנציגות והרבנים".

ובכן, בדיקת 'ביזנעס' מעלה כי במקרה הזה עו"ד יונגר לא ממש מדייק, אם ננקוט בלשון המעטה.

לפני כשבע שנים פרסמה רותם סלע כתבה מקיפה במעריב על הקומבינות של עו"ד יונגר בתחום הנדל"ן, כשהוא משמש גם כיועץ המשפטי של ועדת התכנון והבנייה בעיריית בני ברק, גם כתובע העירוני שאחראי לאכיפת חוקי הבנייה בעיר וגם כעורך דין פרטי שעסקי לקוחותיו מצטלבים עם תפקידו בעירייה.

מתברר כי ב.ס.ר 3 – מגדל משרדים בבני ברק קיבל בשעתו אישור מוועדת התכנון והבנייה בעיריית בני ברק תוספת של 10 קומות ביחס לתוכנית המקורית, שערכן נאמד בעשרות מיליוני שקלים. אחד משלוש השותפות במבוא הירקון, שניתן לה היתר הבנייה של ב.ס.ר 3, היא חברת יבולים ש. שרון שבבעלות הטייקון החרדי שוקי שרון, שכזכור שותף גם בעמותת "דיור למעשה" באחיסמך, שאותו מייצג עורך הדין אריאל יונגר. חד גדיא, חד גדיא.

שוויו של הקופון שיגזור יונגר ממכירת הדירות באחיסמך הוא 1% מערכן – כ-11,000 שקל לדירה ממוצעת. את החשבון תעשו לבד. כך, בכובעו האחד כנאמן הציבור משמש יונגר יועץ לוועדת התכנון והבנייה בעיריית בני ברק, שדנה באינטנסיביות בפרויקטים שמעורבת בהם שותפות מבוא ירקון, אשר שרון משמשת בה כיזמית ומכריעה בהחלטות של עשרות ומאות מיליוני שקלים.

ואילו בכובעו השני כעו"ד פרטי צפוי יונגר לפגוש מיליוני שקלים בפרויקט דיור ששותף בו שרון. אך כאן לא מסתיימת רשימת העיסוקים של יונגר. שותפות מבוא ירקון היא גם הרוח החיה בפרויקט ב.ס.ר 4 – מגדל בן 39 קומות שבנייתו הסתיימה לאחרונה וכל התוכניות נידונות כמובן בוועדת התכנון והבנייה שיונגר מייעץ לה. כאשר נשאל יונגר על כך אמר "לא ידעתי".