העקום למישור: ממה פוחדים כלכלני העולם?

שורה של שינויים ש'שיטחו' וכמעט השוו בין התשואות של האג"ח ארוך הטווח לאג"חים קצרי הטווח, מצביעים על מגמה מדאיגה בכלכלת העולם • מתי יבוא המשבר הכלכלי הבא, והאם הוא יחל שוב מארה"ב? • סקירת 'ביזנעס' 

הפדרל ריזרב - הבנק המרכזי של ארצות הברית | צילום: Orhan Cam, שאטרסטוק

ספינת הכלכלה של ישראל נעה בבטחה יחסית ב"ה באוקיינוס הכלכלי העולמי. הצמיחה העקבית בישראל עם אחוז אבטלה נמוך ושקל חזק, יחד עם מרחב ביטחון צבאי ויצירת קשר חיובי עם מדינות ערביות מתונות ומדינות גדולות באפריקה, מחזקות מאוד את מעמדה הכלכלי של ישראל בשווקי העולם.

אך בזמנים בהם כלכלות העולם קשורות זו בזו, כדאי לבדוק מה קורה בכפר הגלובלי.

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מתחילה לתת את אותותיה והענק מסין מתחיל להשמיע קולות של כניעה. אם אין למי למכור – כי דונלד טראמפ הטיל מיסים עצומים – הייצור מצטמצם, עובדים חוזרים לכפרים חסרי כל, וגרף הצמיחה מתחיל לאבד גובה.

גם בארה"ב לא מלקקים דבש ויש סימנים רבים לכך שמתחילים להיווצר התנאים שהובילו את המשבר הגדול של שנת 2008 – 'משבר הסאב-פריים'.

זאת ועוד, מומחי כלכלה עולמיים מצביעים על סימנים שמתרחשים כעת שהם הובילו וניבאו בהצלחה 9 מיתונים כלכליים מאז שהסתיימה מלחמת העולם השנייה.

עקום התשואות

מה מסעיר את השווקים כעת לאחר שהמדדים המובילים בשוק המקומי מראים ירידות חדות, וזאת בהמשך לירידות חדות של 2.5% בוול סטריט ביום שישי האחרון ופתיחת שבוע המסחר במגמה של ירידת שערים כללית בעולם?

מדובר בצמד המילים "עקום התשואות". ומה מפחיד במילים הללו? מסתבר שבארה"ב ישנם שני סוגי אג"חים לטווח הארוך ולטווח הקצר (אגרות חוב: התחייבות הממשלה מנפיקת האיגרת, לשלם למחזיק השטר את שוויו, תוך התחייבות לשלם את הסכום הנקוב לעתים בתוספת הצמדה וריבית, במועדים עתידיים הנקובים בנייר).

בדרך כלל ההחזר על אגרות החוב ארוכות הטווח הוא גבוה יותר מהטווח הקצר, וה'עקום' מייצג את הפער שבין שתי תשואות האג"חים. ככל שישנם שינויים בריבית ויש צפי למיתון או לאי עליית הריבית כמו שקרה בהודעת הפד (הפדרל רזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב) האחרונה, התשואה על האג"ח ארוך הטווח מתקרבת לתשואה על האג"ח קצר הטווח וה'עקום' 'משתטח'.

במשך השנים 'עקום התשואות' שימש מדד לתחזית הכלכלית, לחוזק של השווקים ובעיקר אינדיקציה לרמת האינפלציה הצפויה שהיא אולי הדבר המפחיד יותר מכל את הכלכלה.

כשהאינפלציה דוהרת, ערך הכסף יורד והבדיחה הרווחת אומרת שאנשים הולכים למכולת עם סל כסף וחוזרים עם ארנק מצרכים במקום להיפך.

אז מה קרה עכשיו?

לאחרונה, הפער בין התשואות הצטמצם באיטיות אך בעקביות והגיע עד לכדי השתטחות העקום – דהיינו שווי תשואות דומה, המייצג שליליות.

ביום שישי האחרון, עם הודעת הפד שהריבית השנה לא תעלה בתוספת צפי להעלאה אחת בשנת 2020, יחד עם תחזית לא אופטימית על הכלכלה האמריקאית ותחזית אבטלה שלילית – העקום התהפך וההשקעה באיגרות החוב לטווח הארוך עדיפה על זו שמציעה איגרת החוב לטווח הקצר.

אם נרצה להבין מה מפחיד בכך את כלכלני העולם צריך לחזור אחורה לשנת 2006. באמצע שנה זו קרה ההיפוך המדובר והמשבר הפיננסי פרץ לקראת סוף 2008. על פי המומחים, משך הזמן שחלף בעבר, בין היפוך העקום לבין מיתון, אורך עד 3 שנים.

בנוסף צריך גם להביט על כלכלת אירופה וההאטה בייצור בשורה ארוכה של מפעלים. מפעלים רבים באירופה מייצרים מכונות ייצור איכותיות ומדוייקות עבור המפעלים הסיניים שהייצור בהם פוחת ואין להם צפי להזמנת מכונות נוספות או להחליף את הקיימות.

מה צריך לעשות עכשיו?

ראשית כל, להתפלל. זהו כלי כלכלי רב עוצמה, שעוזר בכל מצב. שנית, להבין שלא מדובר על משהו שקורה מחר, אלא על סדרת סימנים שמצטרפים אחד לאחד לתמרור אזהרה גדול.

יחד עם זאת כדאי בשלב הזה לבחון שוב את תיק ההשקעות ולבזר את הכסף בהשקעות בטוחות יותר, גם אם התשואה בהם נמוכה מעט.

כדרכנו, ב'ביזנעס' לא מייעצים ולא ממליצים למשקיעים, אך אולי כדאי לכם לשקול לנסות להשקיע פחות בחברות יצרניות הקשורות לצריכה בארה"ב שעלולה להיפגע במיתון עולמי, שייתכן ויתחיל מכיוון ארצות הברית של אמריקה.

כתיבת תגובה