הפריימריז: הכסף הגדול בפוליטיקה הושת על הקופה הציבורית

סער והנשיא ריבלין | צילום: רועי חלימה, פלאש 90

רגע לפני שיותר מ-120 אלף מתפקדי הליכוד יוצאים לבחור את תריסר הפייבוריטים שלהם לרשימה הארצית ולמחוזות, זה הזמן להציץ לכיסה של מפלגת השלטון ולהבין: כמה זה עולה, ומי מממן את הבחירות המקדימות; איך מגייסים תרומות וכיצד מגיעים לדעת הקהל דרך הכיס.

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

כבר לפני שנה אישרה הכנסת את הצעת חוק המפלגות המתוקן של ח"כ דוד אמסלם – הצעת חוק שדרשה רוב מיוחד של 61 ח"כים ועברה ברוב של 62 תומכים לעומת 52 מתנגדים – הקובע כי מועמדים בבחירות המקדימות לתפקיד ח"כ יזכו למקורות מימון ממלכתיים עבור הוצאותיהם, ואילו מועמדים שהם נבחרי ציבור המכהנים בממשלה או בכנסת יזכו למימון מאוצר המדינה של הוצאותיהם, אך לא יורשו עוד לגייס תרומות או לקבל הלוואות כלשהן למימון הוצאות.

לפי החוק החדש, הסדר המימון שנקבע חל רק אם חלו שלשה תנאים: א. במפלגה יש לפחות 5000 חברים. ב. שבבחירות המקדימות האמורות בוחרים רוב חברי המפלגה, (להוציא, לדוגמה, בחירות במחוז מסוים, אלא אם כן הבחירות במחוזות יתקיימו באותו יום בכל המחוזות). ג. שהפריימריז מתקיימים בסמוך לבחירות לכנסת – חצי שנה לפני הבחירות או מעת פיזור הכנסת. אם לא יתקיים אחד מהתנאים, הסדר המימון לא יחול.

אגב, במהלך הדיונים בהצעה בוועדת הפנים הוחלט לפצל מההצעה את הסעיף שמעניק מימון של 50,000 ₪ למפלגה שלא מתקיימים בה פריימריז.

בדברי ההסבר לחוק נאמר, כי "מערכות הפריימריז הרבות שנערכו בישראל מלמדות כי לצד היתרונות הרבים הנובעים משיטה זו, השיטה סובלת גם מליקויים ומכשולים רבים. אחת הביקורות הנוקבות ביותר הנוגעות לקיום שיטת הפריימריז, נוגעת להיבטים הכספיים של הפריימריז, לרבות מימון, קבלת תרומות והגבלת הוצאות.

"שיטת הפריימריז כרוכה בהוצאות רבות על מועמדים המבקשים להתמודד בבחירות אלו ולכן, שיטת זו מעניקה יתרון למועמדים בעלי אמצעים. מועמד אשר רוצה להתמודד בפריימריז, יצטרך להשקיע בכך עשרות ואף מאות אלפי שקלים. בהיעדר מימון ציבורי להתמודדויות פנים-מפלגתיות, הדבר מעניק יתרון למועמדים אמידים או לכאלה שיש ביכולתם לגייס כספים רבים, ובכך מונע ממועמדים שידם אינם משגת, להתמודד בבחירות אלו.

"כמו כן, לפי שיטה זו, מועמדים רשאים לגייס תרומות, תחת ההגבלות המפורטות בחוק. ואולם, תלות של מועמדים בבעלי הון לשם קבלת תרומות יוצרת קשר לקוי בין בעל ההון לבין נבחר הציבור אשר קיבל ממנו תרומה נדיבה במהלך מסע הבחירות, ולכן עלול לחוש כלפיו מידת מה של מחויבות לאחר היבחרותו. חוק זה מטרתו להתמודד עם הקשיים המפורטים ולקבוע מנגנונים שונים להתמודדות עם קשיים אלו".

יו"ר ועדת הפנים ח"כ דוד אמסלם עוד בשלב הצגת ההצעה, אמר: "ח"כ לא אמור לקבל תרומה מאף אחד, מבחינתי זה שוחד. חלק מהתורמים תורמים לכל המפלגות בבחינת שלח לחמך, זו מן השקעה כזו. זה הדבר כמעט הכי מושחת שקורה במדינה ועוד בחסות החוק. אם אתה מקבל כסף, לא סיגר, כסף, כדי שאתה תיבחר לג'וב. אני לא מצליח להבין בהיגיון שלי איך יכול להיות שזה הגיוני? איך יכול להיות דבר כזה בכלל חוקי?

"בכלל אני חושב, שמישהו עושה לך טובה מהסוג הזה, אתה לא יכול להגיד: רבותי, אני, זה לא עובד עלי, שטויות. אם הוא יבוא ויבקש ממני משהו אני אגיד לו: עזוב, לא. אנחנו בני אדם. בדרך-כלל בני אדם הם לא כפויי טובה. בסופו של דבר אני מניח שגם בן אדם הגון ימשוך את עצמו כמעט עד קצה הגבולות שהוא מסוגל, על-מנת להיענות לאותה בקשה של אותו אחד שעשה לו טובה. לכן אני חושב שהדבר הזה היום הוא מזעזע. זה באמת מצב של דגל שחור מתנוסס על המצב היום.

"פריימריז זו השיטה הכי פחות גרועה בנתונים הקיימים. אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעה שבאה לנקות את הפוליטיקה הישראלית לפחות מקצת שחיתות"

זה המקום לציין, כי ח"כ יאיר לפיד שבוחר את ח"כיו בעצמו, היה ראשון המתנגדים לחוק: "חבר הכנסת אמסלם, אני רוצה קודם דווקא לברך אותך על הכנות מפני שאתה עמדת פה ואמרת לפרוטוקול, שאתה וחבריך נבחרתם לכנסת ישראל בשיטה שהיא על פי עדותך מושחתת לגמרי, השתמשת בביטוי: שמתנוסס מעליה דגל שחור. בעצם עמדת פה ופירטת לנו, שכל האגף הזה שאתה משתייך אליו נבחר באופן מושחת. ואת התוצאות אנחנו רואים. כי זה מה שקורה כשכולם נבחרים בשיטה מושחתת, אי אפשר להיות מופתעים אחר כך כשהשחיתות ממשיכה לתוך הקדנציה.

"הפתרון לשיטה המושחתת הזאת היא, שעכשיו מבקשים שייקחו מכל אזרח ישראלי כסף כדי לתת לכל חבר כנסת בליכוד 300,000 שקל – וזה לא משנה אם הצבעת בשביל הליכוד, לא הצבעת בשביל הליכוד. ונניח שניתן את ה-300,000 שקל. למה הם ילכו? הם ילכו למשהו אחר ממה שהם הולכים היום? גם אז הם ילכו למפקדי ארגזים וגם אז הם ילכו לקבלני קולות וגם אז הם ילכו לכל הרעות החולות הנוכחיות של השיטה המושחתת הזאת".

התגובה לא איחרה לבוא מח"כ מיקי רוזנטל: "פריימריז זו שיטה בעייתית אבל היא ודאי יותר טובה מהשיטה שחבר הכנסת לפיד יושב עם עצמו, מחליט על המדיניות שלו, מחליט מי הח"כים שלו, ומחליט אנחנו לא יודעים מה. …השיטה הזאת שיאיר לפיד יושב עם עצמו ומתייעץ עם איזה בעל הון אחד או עם חבר עיתונאי אחר או בעל עיתון אחר, היא גרועה שבעתיים. צבוע".

גם השר יריב לוין השיב ללפיד בחריפות: "כמה כסף מפלגת יש עתיד משכה מהקופה הציבורית מאז כניסתה לכנסת שזה לא כל כך מזמן? למעלה ממאה מיליון שקל בחמש שנים. נשאלת השאלה למה לא הצעתם עד היום להוריד את מימון המפלגות? למה לא התנגדתם כשרצו להעלות את מימון המפלגות? דו"ח מבקר המדינה מ2016 קבע שחובותיה של יש עתיד והחריגה שלה מההוצאות המותרות היא הגבוה ביותר מכל סיעות הכנסת, ואתם מטיפים לנו מוסר?"

החוק עבר, כבר אמרנו ברוב של 62 תומכים, והיום יוצא הליכוד ליהנות מפירות החקיקה של יו"ר הקואליציה.

עלות הפריימריז

הצ'ופרים שהורעפו מהקופה הציבורית על החברים הבאים של הכנסת שתיבחר באפריל לא פסחו כאמור על הפריימריז בליכוד. בדומה למפלגת העבודה שתבחר את נציגיה ב-12 לחודש, כל הוצאות הקמפיין, החל משכירת האסטרטגים וכלה בקפה של המזכירות שמאיישות את המשרדים – הושת על הקופה הציבורית.

יתרה מכך. בעוד שבעבר חבר כנסת (מכהן) שידע שסיכוייו להתברג במקום ריאלי ברשימה נמוכים, לא היה מתמודד – החוק החדש מעניק לנבחרי הציבור המכהנים אפליה לטובה בכך שהוא מעניק להם את האפשרות להתמודד, כאשר גם אם לא יכהנו בכנסת הבאה, לא נורא. המדינה מימנה, אנחנו נשלם. אין צורך להחזיר את הכסף. ההיפך מענק פרישה של עד כרבע מיליון שקל ממתין לריפוד חיי מי שלא התברגו פנימה. ומי שהגיע מחוץ לכנסת ולא נבחר? ייאלץ להחזיר את ההלוואה שבחר לקחת מהמדינה (מול ערבות בנקאית).