מתכוננים ל-2048: 17 מיליון תושבים, 13 מ' מתוכם – באזור המרכז

המגזר הציבורי, הפרטי והעסקי בדרישה משותפת: הנגב והגליל יפותחו כמשימה הלאומית הראשונה של הממשלה הבאה | "מועצת המאה", המורכבת מראשי הארגונים המובילים במגזרים השונים בישראל, הציגה היום בפני ראשי המערכת הפוליטית את 7 דרישות היסוד אותם הם נדרשים להכניס למצעי המפלגות | במרכז התוכנית: הקמת שני מרכזים חדשים בנגב ובגליל והזרמת מאות מיליוני שקלים לפרויקטים שיבטיחו את שנת ה-100 למדינה

דימונה | צילום: משה שי, פלאש 90

 "מועצת המאה" הציגה היום את מסמך שבע הדרישות המופנות לראשי המפלגות בישראל ופנו אליהם בפנייה ישירה: אמצו את הדרישות והפכו אותן לחלק בלתי נפרד מהמצע שלכם ומהפעולות הראשונות שלכם בממשלה הבאה.

בין חברי המועצה ניתן למצוא את הארגונים המובילים בישראל בהם איגוד לשכות המסחר, נשיאות המעסיקים והעסקים, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, תנועת אור, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, התאחדות הקבלנים – בוני הארץ, נשיאות המגזר העסקי, איגוד ההיי-טק הישראלי, מועצת ארגוני הילדים והנוער והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI.

המגמות והתחזיות הדמוגרפיות לעשורים הבאים מצביעים על כך שבשנת 2048, שנת ה-100 למדינה, יהיו בישראל כ-17 מיליון תושבים. לכאורה מתנה – אך זו עלולה להיות מסוכנת מאוד עבורנו אם סדרי העדיפויות וההחלטות של הממשלות לא ישתנו בהקדם.

 אם נמשיך במגמה הנוכחית, כ-13 מיליון תושבים צפויים לחיות במרכז הארץ ו-4 מיליון בלבד צפויים להתגורר בנגב ובגליל כך ש-75% מתושבי המדינה יצטופפו ב-25% משטחה. והמשמעות ברורה: שחיקת אזור המרכז בעקבות מחירי דיור מרקיעי שחקים, צפיפות, פקקים, זיהום אוויר והיעדר עתודות קרקע, לצד דחיקת אוכלוסיות חלשות מבחינה כלכלית-חברתית לנגב ולגליל. מצב זה עלול להוביל את ישראל להפוך למדינת עולם שלישי.

מנהיגי הרשויות, איגודי החברה האזרחית והעסקית, ארגוני הגג והעתיד במדינת ישראל, חברו יחד מתוך תחושת אחריות לפעול בשנים הקרובות לקידום מהלך לאומי, צופה פני-עתיד, אל מול אתגרי ההווה, תחזיות גידול האוכלוסייה והפערים ההולכים וגדלים בין האזורים והתושבים בישראל.

 רשימת 7 הדרישות עליהן יידרשו ראשי המפלגות לחתום:

1.   העברת החוק לעתיד ישראל והקמת רשות המרכזים החדשים במשרד ראש הממשלה

תכנון, פיתוח וניהול אזורים I תיאום ובקרה בין כלל גורמי הממשל, הרשויות והחברה I סמכויות תכנון וביצוע

2.   תקצוב 130 מיליארד ₪ תוספתיים לפיתוח המרכזים החדשים עד שנת 2030

יצירת התקשרויות ומימון בשיטת BOT ו –PPP למימוש התוכנית ולקידום זמינות הביצוע I תמריצים I קרנות ייעודיות I מנגנוני ביצוע

3.   הוספת 4 מיליון תושבים למרכזים החדשים

הוספת 800 אלף יח"ד לתכנון הקיים I הקמה מראש של מתחמים להשכרה I התאמת מוצרי הדיור לקהלי היעד ב-2048 I מתן אפשרויות דיור לקבוצות גדולות (צעירים ועולים)

4.   חיזוק ערי הנגב והגליל והקמת 2 ערי עתיד

פיתוח מרחבי תפקוד עירוניים – אזוריים I 50% מיח"ד בהתחדשות עירונית I עירוב שימושים I טיפוח קהילות I פיתוח שכונות חדשניות בתכנון עירוני מתקדם (שכונה חכמה, בת קיימא, בנייה רוויה ונגישה)

5.   פיתוח תעסוקה וצמיחה כלכלית – הוספת 2.5 מיליון משרות חדשות בנגב ובגליל

תכנון ופיתוח מרחבים כלכליים תחומיים (קלאסטרים) I הקמת מרכזי חדשנות וחללי עבודה בלב ערים I מתן תמריצים למועסקים

6.   תכנון וביצוע תשתיות בדגש על מתקני וקווי תחבורה ציבורית, אנרגיה, תקשורת, מים וביוב

פיתוח קווי תחבורה ציבורית בין כל ערי המרכזים החדשים ובין המרכזים I הקמת שד"ת בינ"ל בנבטים ובצפון I רכבת לקריית שמונה ולאילת I הקמת מט"שים ומט"בים.

7.   פיתוח 30 עוגני ומנועי צמיחה ומצוינות בתחומי החינוך, הבריאות והתרבות

הגדלה והקמת אוניברסיטאות ומכללות ל-500,000 סטודנטים I פיתוח פארקי שעשועים וספורט I שימור הסביבה I פיתוח תיירות ופנאי I התאמה ושדרוג התשתיות ומערכות החינוך הפורמאלי והלא פורמאלי I הרחבה והקמת בתי חולים, תוספת תקנים, מיטות וציוד I הנגשת הבריאות לקהילה

כעת תצא "מועצת המאה" לסדרת מפגשים עם ראשי המפלגות בדרישה מפורשת מהם לחתום על ההתחייבות להכניס את הסעיפים האלה למצעים ולאחר מכן לפעולה מיידית עם כינון הממשלה הבאה. במקביל תפעל המועצה ליצירת קבוצת לחץ למתן ביטוי בחוק התקציב, בהסכמים הקואליציוניים ואל מול ראש הממשלה שייבחר.

רוני פלמר, מזכ"ל מועצת המאה ומייסד-שותף ומנכ"ל תנועת אור: "מדינה ללא חזון ותוכנית זהה לחברה ללא מו"פ, יעדים ועתיד. בהיעדרם של אלה עשויה היא להיכשל וליפול. בכל התחומים אנו נדרשים לחשיבה עתידית ופעולה מיידית, אנו מחויבים לבניית הפרק הבא של מדינת ישראל בהקדם, אנו באיחור של 50 שנה. את הפעולה הזו, אפשר לעשות רק בחיבור כוחות".

 עו״ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "שדרוג רמת ההשכלה והרמה המקצועית בפריפריה הם יעד לאומי בו נכשלה הממשלה עד היום. על מנת להעניק יותר הזדמנות ויותר שוויוניות לדור הצעיר בפריפריה יש להירתם במשותף כשכל ארגון מעלה את תרומתו הייחודית".

 יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים (הכוללת תעשייה, הייטק ומסחר), ד"ר רון תומר: "התעשייה והמסחר הנם עוגן כלכלי ותעסוקתי לפיתוח החברה והכלכלה בפריפריה וליצירת מקומות עבודה בעלי ערך, שכר גבוה וידע, המאפשרים בניית קריירה מעניינת ומתגמלת. על כן יש לדאוג ליצירת תנאים למשיכת התעשייה והמסחר לאזורי הפריפריה על מנת שאלו יהוו בסיס כלכלי לתושבי הגליל והנגב ומגנט למשיכת תושבים ממרכז הארץ, וכך יצומצמו הפערים בין הגליל והנגב למרכז. גם באמצעות התאגדות 'מועצת המאה' אנו מחויבים לגרום לדברים לקרות. זוהי שליחותנו הישראלית והציונית".

 חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "ל-2.5 מיליון הילדים שפתחו החודש את שנת הלימודים, בתוספת עוד 9 מיליון נוספים המצטרפים בדור הקרוב – אין עתיד במרכז הארץ. על כן יש לגשת מיידית להקמת שני ערי ביקוש בנגב ובגליל שיציעו איכות חיים ברמה גבוהה בהרבה מהמקובל בגוש דן ויהוו אלטרנטיבה עירונית אטרקטיבית למגורים, תעסוקה, חינוך, השכלה, תרבות, נופש ופנאי תוך בניית תשתיות מודרניות, מבני ציבור, בניה ירוקה, אנרגיות מתחדשות, תחבורה חכמה ועוד – במחירים ברי השגה.

כל זאת יש לבצע בעיקר על ידי השקעות המגזר העסקי המחפש אפיקי השקעה בסדרי גודל משמעותיים בישראל.

הקמת שתי ערי העתיד לאוכלוסייה של 4.5 מיליון תושבים תביא לתנופת פיתוח בכל ערי הנגב והגליל ותחולל צמיחה ברת קיימא בישראל ל-30 השנה הקרובות. שתי ערי הביקוש בנגב ובגליל יכולות להוות מופת עולמי ליצירת עירוניות מודרנית , תוססת ואיכותית המבוססת על שמירת הסביבה והתחשבות במשבר האקלים העולמי".

 דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי ויו"ר התאחדות האיכרים: "אני קורא לממשלה לנצל את הכלים והיכולות שיש למגזר העסקי להציע לטובת פיתוח והאצת הצמיחה בפריפריה, כשהמטרה של כולנו היא השפעה רחבה על כלל החברה. התוכנית שהוצגה נועדה להתמודד עם גידול האוכלוסין הצפוי במדינה, וזאת תוך בחינה של התשתיות הנדרשות לשם ניהול חיי שגרה ומסחר איכותיים. שיתוף הפעולה בין המגזר העסקי לבין המדינה בנושא שכזה, הוא מתבקש וראוי על מנת להבטיח את העוצמה הכלכלית של המדינה".

 יו״ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, אלחנן פלהיימר: ״אנו בהתאחדות רואים בתוכנית זו של 'מועצת המאה' קריאת השכמה למקבלי ההחלטות במדינה, זוהי התעוררות אשר מציעה פתרונות ישימים ומחושבים, הצעות קונקרטיות ותכנון חכם ומקיף לבעיות אותן נפגוש בעתיד הלא רחוק. אנו מברכים על הצעד, לוקחים חלק פעיל בחשיבה וברתימת השטח ובטוחים כי יחד נצליח לדאוג לעתיד טוב יותר".

 מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי: ״לתעשיית ההיי-טק תפקיד מרכזי במשימה הלאומית – להביא לפריחתם של הנגב והגליל. הקמה של מפעלים, תעשיה חדשה ומרכזי הכשרה של חברות היי-טק באזורים אלה היא הכרחית למען יציבות התושבים והבטחה לצמיחה וחיזוק של אוכלוסיה מקומית יציבה, איתנה שתישאר לאורך זמן. יצירת מקומות עבודה תקדם שוויון תעסוקתי, משכורות גבוהות וחיבור שורשי אמיתי למקום בו הם נמצאים. חיזוק הפריפריה, רוח החיים בה והגשמת החזון יתאפשרו רק אם נשקיע בחינוך, בתחבורה ובתעשייה, כך נביא את הדור הבא לגור בנגב והגליל למען הצורך הקיומי אותו אנחנו צופים״.

 שי חג׳ג׳ יו״ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים, שבמערב הנגב: "תפקידה של המדינה הוא לעצב את העתיד של אזרחיה. כשם שאנחנו נערכים לסכל כל איום ביטחוני, כך עלינו לתת את הדעת לעיצוב פניה של החברה. וזה מתחיל בתכנון זהיר ומחושב של הבנייה והפיתוח. בנושא זה אין הבדל בין ימין ושמאל, בין ממשלה אחת לאחרת. אנחנו דורשים שכל ממשלה שתקום תציב לפניה, כמשימה ראשונה במעלה, את פיתוח ההתיישבות בנגב ובגליל. את הרחבות היישובים, עידוד ותמריצים והקמתם של יישובים חדשים".

 בני ביטון, ראש העיר דימונה, מ״מ יו"ר מרכז השלטון המקומי, יו"ר פורום ערי הפיתוח המקומי ויו"ר הרשות לפיתוח הנגב: "מברך על עבודת מועצת המאה ותפקידה החשוב בקידום חזון המרכזים החדשים והפיכת הנגב למרכז משגשג עצמאי בישראל אנחנו מניחים בפני ראשי המפלגות והמדינה ככלל תוכנית סדורה ודרישות ברורות שמהוות בסיס איתן להבטחת הקמתם של המרכזים בנגב ובגליל שיביאו להמשך שגשוגה של מדינת ישראל גם בשנת המאה להיווסדה יחד עם חברי המועצה נפעל ליישום הדרישות בנחישות חסרת פשרות אל מול הממשלה החדשה שתיבחר".

 קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת איגוד הIATI: "תקצוב מואץ ופיתוח מקורות תעסוקה נוספים בערי הנגב ובגליל, הם רק סנונית ראשונית, שמובן שתתן  גם מענה לפתרון בעיית ההון האנושי בתעשיית ההיי טק. מועצת המאה היא יוזמה חשובה- קריטית שכולי תקווה שתעיר את ראשי המפלגות ומשרדי הממשלה האמונים על אתגרים אלו. עבור מיליוני התושבים בפריפריה הגיאוגרפית, שהם חלק בלתי נפרד מהתעשיות השונות ומהחברה הישראלית. ענף ההיי טק הישראלי ימשיך ביצירת אימפקט על כל כלכלת ישראל, בפריפריה החברתית והגיאוגרפית ולדאוג להמשך המוביליות החברתית בארץ. אך, למשימה זו איננו נכונים לבד. על משרדי הממשלה להירתם לקריאת מועצת המאה ולמלא אחר משימה לאומית זו".

כתיבת תגובה