השינוי בדרך? הח"כים קראו: "טיפול נפשי לכל המעורבים באסון"

ח"כ יוני משריקי וח"כ יוני דלאל | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

על המדינה להעניק מענה נפשי מהיר ומיידי לכל המעורבים באירועי השבועיים האחרונים, כך הזהיר יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) בדיון הוועדה על הענקת מענה נפשי לנפגעי מלחמת חרבות ברזל בטווח הקצר והארוך.

לדבריו, מערך הפסיכולוגיה הציבורית לא קיבל את יחס ראוי במשך השנים, ונוצר מחסור של פסיכולוגים ואנשי מקצוע בשירות הציבורי מה שמביא לתורים ארוכים, ולחוסר החמור כעת בשעת חירום. על המדינה לייצר חוסן לכל האוכלוסיות הזקוקות לכך, ולהגיע לכל אחד ואחד באופן פיזי.

הדיון התקיים בשיתוף הוועדה לזכויות הילד, ולדברי יו"ר הוועדה, אלי דלל (הליכוד) "מאז השואה לא היה לנו אסון כאלו. אדם רגיל לא יכול אפילו לדמיין את המראות. הטיפול הנפשי הנדרש איננו רק שאלה של כסף".

דוד קורן מנכ"ל ער"ן סיפר על העלייה החדה במספר הפניות אליהם מ-700 שיחות ביום רגיל ל-3,000-2,500 מפרוץ המלחמה. הוא סיפר על 1,750 מתנדבים העונים לשיחות, על גיוס מתנדבים בארץ ובעולם, ועל פניות מצוקה כולל של ילדים בגיל 6. הוא הזהיר כי אם לא יינתנו די תקציבים – "לא נחזור להיות המדינה שהכרנו".

סגנית שר האוצר מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) הדגישה את הצורך באיתור בנצרכים לטיפול כזה ואת ההנחיה שניתנה באוצר לפשט את ההליכים למתן העזרה הנדרשת.

לדברי ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) "גם בדור הבא יישארו נפגעים נפשית מהשבת השחורה ההיא" וקראה להרחבת מעגלי הזכאים לטיפול, הח"כית לימור סון-הר מלך (הציונות הדתית) הדגישה את הצורך בטיפול נפשי לעוסקים במלאכת האיתור, האיסוף והזיהוי של הגופות הרבות, "וכרגע אין מענה ראוי, מתאים, הולם לאירוע", שלי מירון (יש עתיד) הוסיפה את ההכרח במענה לילדים הרכים שניצלו מהטבח, ולבני משפחותיהם של החללים, ולמעשה "כל ילדי ישראל חשופים למראות הקשים", ח"כ קטי שיטרית (הליכוד) הזהירה כי השלב הנוכחי הוא רק "כיבוי שריפות" ועדיין לא טיפול שורש וח"כ משה רוט (יהדות התורה) ציין את השכר הנמוך של עובדים סוציאליים, וההכרח להעלותו.

ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל מערך בריאות הנפש במשרד הבריאות, ציין את המחסור בכוח-אדם, תקנים ותקציב וסיפר על שיתוף הפעולה עם הארגונים האזרחיים כזק"א, מד"א ואיחוד-הצלה. לדבריו, צוות-מלווה פועל במחנה שורה עם המשפחות שמזהות את יקיריהן –אך כרגע בגלל המחסור בכוח-אדם אין יכולת ליזום קשר עם כל מי שנחשף למראות הקשים בשטח. כל המעגל הראשון, עד כמה שניתן, קיבל ומקבל טיפול – כשהכוונה למשפחות שהיו בטבח, וכן משפחות הנעדרים.

הוא הדגיש את הכוחות הקיימים והפועלים בקהילה – ורוב המשתקמים מצליחים בכך בזכות הקהילה שלהם. המשרד הורה לבתי החולים לשלוח מטפלים נפשיים לכל מרכזי פינוי האזרחים. כיום יש יותר מ-300 מלונות עם מפונים.

גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, הזהיר כי לא רק מחבלי החמאס אלא גם תושבי עזה שבו ביוזמתם חלק מהשבויים – וחייהם באחריותם. "אם יקרה להם משהו – יותר לא יהיו רחמים על תושבי עזה". מ-17 אלף תושבי המועצה – נותרו כרגע בישובים כ-700 בלבד. פועלים כיום 3 מרכזי חוסן, מתנדבים רבים פועלים במועצה – אך לא ניתן לאורך זמן להסתמך עליהם. מדובר בטיפול נפשי שיימשך לפחות 5 שנים.

מדוברות משרד הבריאות נמסר מאוחר יותר, כי "היום, יום ב' 23.10, מפרסם משרד הבריאות מתווה לגיוס מטפלים בתחום בריאות הנפש בתשלום, באמצעות קופות החולים והמרכזים הרפואיים לבריאות הנפש ומרכזי החוסן – המתאים למטפלים שהעניקו טיפול מתחילת המלחמה בהתנדבות וכן מטפלים נוספים שיצטרפו לקופות החולים ולמרכזים הרפואיים, כחלק מנותני השירותים מטעמן.

מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של אר״ן נפשי שלא היה כדוגמתו בעשרות השנים האחרונות במדינה מערבית. מאז תחילת המלחמה פועל משרד הבריאות על מנת לתת מענה ייעודי ומותאם לכלל צרכי האוכלוסייה. זאת באמצעות המרכזים הרפואיים לבריאות הנפש, קופות החולים, מרכזי החוסן ועמותות הנתמכות על ידי המשרד. יחד עם המענה של משרד הבריאות הגיעו אלפי מתנדבים מתחום בריאות הנפש לעזור בימים הראשונים של המלחמה. על מנת להמשיך ולתת מענה נפשי מיטבי וכן להרחיב את המענה, בשעה קשה זו וגם לאחריה, נדרש לגייס, לקלוט ולהרחיב את היצע המטפלים במערכת הציבורית".