קורונה: החברות המתמודדות, הקורסות ואלו המרוויחות

הבורסה הבלתי יציבה, היעדר השקעות בחברות וחוסר הוודאות באשר להמשך ההתמודדות עם הנגיף גורמים לענפים רבים להוריד פעילות או לקרוס לחלוטין • קופת קבוצת דלק מידלדלת והיא משעבדת עוד ועוד אחזקות כדי לשרוד • חברות ההיי טק מגייסות עובדים ומגבשת את הקיימים באמצעים וירטואליים • ויש גם כאלו שהרוויחו בזכות קריאה נכונה של עתיד שוק ההון

יצחק תשובה | צילום: פלאש 90

הבורסה בתל אביב נפתחה הבוקר במגמה מעורבת עם נטייה לירידות שערים וכך נמשך המסחר בינתיים. השמועות על סגר מלא מלא, ממשיכות להתרבות. הקרב הוא בין משרד האוצר החושב על הכלכלה, לבין משרד הבריאות החושב על הבריאות והחיים. נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, היטיב להגדיר את הסיטואציה במילים: "בלי בריאות אין כלכלה, אבל בלי כלכלה גם לא תהיה בריאות".

המצב בעולם ממשיך להיות בכי רע. כמות הנדבקים בנגיף ממשיכה לטפס, כמו גם מספר המתים. ארה"ב צועדת היום בראש הטבלה, עם למעלה מ-120 אלף נדבקים, מחציתם בניו יורק. סין עם 81 אלף הנדבקים, מתדרדרת למקום השלישי בטבלה, לאחר שאיטליה גם היא מתקרבת ל-100 אלף נדבקים. כפי הנראה, עד שתסיימו לקרוא את הידיעה, מצב הנדבקים בעולם יעבור את ה-700 אלף.

הנגיף ממשיך להדביק עוד ועוד שווקים וענפים, ההשפעה על חלקם גורמת לישנוניות ועל אחרות בעצירה מוחלטת. משבר הקורונה, שהביא בין היתר למשבר נזילות בשווקים, גרם לחברה לישראל, לשעבד כ-8% נוספים ממניות כיל בשל המשבר. כך מדווח אתר 'דה מרקר'. החברה דחתה בחמש שנים, פירעון הלוואה בסך 150 מיליון דולר. בדיווח נאמר, כי הגדלת השעבודים נדרשה, בעקבות נפילה של 30% במניית כיל. בעקבות השינוי בתנאי ההלוואה, כ-21% ממניות כיל שועבדו לבנקים.

גם קבוצת דלק של יצחק תשובה, מעסיקה מאוד את שוק ההון. מלבד ירידת מחירי הנפט המשפיעה על ערך חברות האנרגיה, נראה שקבוצת דלק אינה מצליחה להתנהל עם השקעותיה. ערן אזרן טוען ב'דה מרקר', כי הגופים המוסדיים, שהפסידו מיליארדי שקלים, מהשקעה באג"ח של קבוצת דלק, ממשיכים להתמהמה במהלכים, להבטחת זכויות החוסכים לפנסיה, בזמן שהמזומן בקופת דלק אוזל במהירות — והביטחונות המרכזיים העומדים לרשותם לגביית החוב, כבר ברחו אל הבנקים. המשמעות היא, הפנסיה של כולנו בבעיה, כאשר הנפגעים העיקריים הם: עמיתי מנורה, הראל ופסגות.

מתברר שחברת דלק חייבת 6.1 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח, ועוד 3 מיליארד שקל לבנקים. נזכיר שחברת הדירוג מידרוג, הפחיתה בשבוע שעבר את דירוג האשראי של דלק, לרמה המשקפת חדלות פירעון עתידית, המחירים בהם נסחרים האג"חים של החברה, מגלמים תחזית לתספורת של עשרות אחוזים.

בדיווח ב'דה מרקר' נאמר עוד, כי קופת דלק מידלדלת במהירות. בתחילת השנה היו לדלק, מזומנים וניירות ערך, בשווי של 1.3 מיליארד שקל. בשבוע עבר נותרו בקופה 110 מיליון שקלים במזומן ועוד ניירות ערך סחירים בשווי 150 מיליון שקל. בשבוע שעבר הצליחה דלק להגדיל את יתרות המזומן, ל–270 מיליון שקלים, לאחר שקיבלה 164 מיליון שקל ממכירת אחזקותיה (20%) ב–IDE. אולם, גם יתרה זו צפויה להימחק: דלק פורעת היום 125 מיליון שקל, לסדרה י"ג; והיא תשלם למשפחת דיין 130 מיליון שקל. כך, לדלק יישארו 15–20 מיליון שקל, בצד ניירות ערך, שלא ברור מה התמורה שתתקבל, בעת מימוש מהיר שלהם בשוק הסחיר, נוכח משבר הנזילות הקיים.

מעבר לכך, קבוצת דלק מתמודדת עם חובות, של מאות מיליוני שקלים, לשני בנקים זרים ושיעבוד של שני הנכסים העיקריים של הקבוצה בגין החובות. זאת ועוד, המשקיעים הופתעו לגלות, באחת התגובות לבית המשפט, כי דלק שיעבדה 85% מאחזקותיה בדלק קידוחים, בנוסף לשיעבוד כלל מניותיה, בחברת הבת כהן פיתוח.

מדובר בחדשות רעות מאוד למחזיקי האג"ח, כך נטען בדיווח ב'דה מרקר'. לכל אלה יש להוסיף את המוניטין השלילי שתשובה קנה לעצמו, בהסדר החוב בדלק נדל"ן, שכלל תספורת של 65% למחזיקים; ההתנהלות הבעייתית מול ועדת ששינסנקי; ומכירת תמר פטרוליום, בהנפקה שהניבה לציבור הפסדים של מיליארדי שקלים. נראה כי קבוצת דלק תעסיק את שוק ההון הישראלי, עוד זמן רב. ועלול להיות שכעשור לאחר התספורות העמוקות והסדרי החוב הגדולים אצל נוחי דנקנר, לב לבייב ואליעזר פישמן, שוב נחזור לראות את התמונות העגומות.

כך מרוויחים מהמשבר

ויש גם מי שמרוויח מהנגיף. לא מדובר על המצאה רפואית או המצאת החיסון, שכל העולם ממתין לו בציפייה דרוכה. המשקיע היהודי ביל אקמן, 'ניבא' נכון את צעדיו, בכל הקשור למפולת הכלכלית כתוצאה ממשבר הקורונה וגרף תודות לכך, סכומי עתק. כמה? 27 מיליון דולר הפכו ל-2.6 מיליארד.

מתברר שאקמן עשה זאת, באמצעות הימורים הגנתיים על אג"ח. במכתב שפרסמה הקרן שבראשותו הוא עומד למשקיעיה, נכתב כי הקרן השתמשה בהגנת אשראי על רווחי אג"חים בתשואה גבוהה, במטרה למקסם רווחים, והאג"חים עלו בערכם ככל שהסיכויים לצניחה ברווחי התאגידים המסורתיים גדלו.

בעקבות ההימור המוצלח הגדיל אקמן את אחזקותיו בשלל חברות: סטארבאקס, מלונות הילטון, ברקשייר האת'וואי וברשתות מסעדנות אחרות.

ענף ההיי טק, נכנס גם הוא לסחרור, אם בשל בעיות התזרים, אם בעקבות המניעה מעבודה יחדיו. בשורה התחתונה, הענף ניצב עתה בפני סימן שאלה ענק. קיצוצי עובדים, הורדות שכר וקיפאון בהשקעות. בענף מתקשים לעבוד והזוהר האופף את ההייטק מתחיל להתעמעם.

נראה כי עד לרבעון האחרון של 2020, אין מה לצפות לחזרה משמעותית לפעילות, כך על פי ניתוח של סופי שולמן ב'כלכליסט'. הענף שעובד על גיוסי הון, מנסה להתמודד עם שאריות הגיוס האחרון. "חברות ישראליות לא נוהגות להחזיק כסף, ליותר מחצי שנת פעילות", אומר ל'כלכליסט' זוהר לבקוביץ’, יזם סדרתי, שותף מייסד ומנכ"ל חברת הסטארט־אפ L1GHT. "בקרוב, אלה שנגמר להן הכסף יתחילו להיסגר, ואילו החזקות, יתחילו לשדרג את העובדים תמורת פחות כסף". גם איל איצקוביץ’, שותף מנהל בקרן פיטנגו, סקפטי לגבי יכולת ההישרדות של חלק מהחברות המקומיות. "רבות מן החברות שרפו עד עכשיו כסף במהירות. בקרוב נראה פה מכירות חיסול", הוא אומר.

חברות סטארט־אפ החלו לפטר עובדים בשבועות האחרונים, אחרות חותכות את השכר, ויש עובדים הנוטשים חברות קטנות יותר שיושבות על פחות מזומנים, ופונים לחברות מבוססות יותר או שצברו הרבה מזומן, כך נטען ב'כלכליסט'. מאידך גיסא, חשוב להבהיר, כי לקרנות ההשקעה הפרטיות, לא חסר כסף מזומן. אלא שהקרנות לא מוצאות חברות ברמות שווי, שעליהן יוכלו להציג תשואות גבוהות בהמשך.

נקודה מעניינת נוספת, היא העתיד של צוותות הפיתוח בחברות שייסגרו. האם הם יימכרו במלואם לחברות עשירות או יתפרקו וימכרו לבודדים, במהלך גיוסי העובדים לאחר עידן המשבר. ברור לחלוטין, שענף ההייטק יעבור שינוי כפי שהיה לאחר משבר הדוט.קום ב-2000 או משבר הסאב-פריים ב-2008. חברת גוגל לדוגמה, קמה על חורבות משבר הדוט.קום, מעניין יהיה לראות אילו חברות תצבורנה תאוצה, לאחר המשבר הנוכחי.

ראיונות ומסיבות וירטואליים

אתר גיקטיים לעומת זאת, רואה את המשבר באור שונה. בדיווח מקיף באתר, מובאות הפעולות הרבות הנעשות בחברות ההייטק, במטרה לשמר את תפוקת העבודה. "חלק ממקומות העבודה מאמינים בשמירה על שגרה, מקפידים לעבוד באותן שעות העבודה הקבועות ואפילו לקיים את ה-happy hour השבועי בזמן הקבוע. לעומת זאת, מקומות עבודה אחרים מרגישים שהתקופה מצריכה בדיוק את ההפך: לוחות זמנים גמישים".

כך או כך, השאיפה של החברות מההיבט המקצועי, היא להגיע לפגיעה מינימלית בלוחות הזמנים והעמידה ביעדים המקצועיים. איך עושים זאת? מקיימים ישיבת צוות בזום, דואגים לקורסים ופתרונות על עבודה מהבית, וובינרים בנושא עבודה מרחוק, קייטנות וירטואליות לילדים, תעסוקה מרתקת לבוגרים והמון הסברה ושיתוף בין ההנהלה לעובדים. בחברת פריון, נעשתה אפילו מסיבת מרפסת מקוונת, במסגרתה נפגשו העובדים בחלון zoom, האזינו ורקדו יחד לשירים קצביים. העיקר תמשיכו לעבוד ולהביא פרודוקטיביות.

באתר גיקטיים מדווחים שיש חברות הייטק הממשיכות לגייס עובדים, באמצעות שיחות וידאו, למרות חוסר הוודאות הכלכלית. "אין ספק שהגיוס בצל הקורונה, הפך להיות מאתגר", אומרת לגיקטיים שני ארנסט, מנהלת צוות הגיוס של ג’נרל מוטורס ישראל. "אנחנו משתמשים בסקייפ גם לראיון הטכני וגם לראיון האישיותי, והטכניקה החדשה מביאה איתה אתגרים שנובעים גם מקשיים טכניים וגם מעצם העובדה שהקשר האישי – שכל כך חשוב לנו – פתאום מקבל משמעויות אחרות. המועמדים כבר לא יכולים להסתובב במשרדים, לראות את סביבת העבודה ו'להרגיש' את התרבות הארגונית", אומרת שני. במקום להסתובב במשרדים ולפגוש אנשים, הם צריכים לסמוך על התחושות שלהם או להתבסס על המידע והפרטים שקיימים ברשת.

כתיבת תגובה