מטבעות החוץ בצניחה: הזמנות הנופש גדלות, והרכישות באתרים גוברות • מתחילת השנה איבד הדולר כ-6% מול השקל, והאירו איבד 9% מתחילת 2019 • מי גורם להתחזקות העקבית של השקל, מתי בנק ישראל יתערב – אם בכלל – ומי מאשים את הנגיד, אמיר ירון?
שי קליין 31.07.2019כלכלת ישראל מתחזקת בהיפוך ישיר מקולות הנהי והבכי של מתבכייני השמאל. השקל הישראלי כמו לא שמע על תקופת בחירות ושיתוק הממשלה לתקופה הארוכה ביותר מעולם ומתחילת השנה הוא התחזק ב-7% מול סל המטבעות.
הדולר שנסגר אתמול על 3.5 שקלים, ממשיך לרדת ועומד על 3.47. מתחילת השנה איבד הדולר כ-6% מול השקל. במקביל מתחזק השקל גם מול האירו ומתחילת השנה צנח המטבע האירופי בכ-9%. וכניסתו של טראמפ הבריטי – בוריס ג'ונסון לראשות הממשלה גורם לליש"ט להגיע ל-4.25 מדובר בשפל של חצי יובל מול השקל.
התחזקות השקל נגרמת משורה ארוכה של נתונים חיוביים בהם האבטלה הנמוכה של כ-4% שורה ארוכה של אקזיטים בתחומי היי-טק המכניסה למדינה כמות נכבדה של מטבע זר, שיפור מתמשך בדירוג האשראי, צמיחה מצויינת של 5% ברבעון הראשון (בחישוב שנתי), ויחס חוב־תוצר נמוך של 61% לצד הריסון המוניטרי בישראל מול ההרחבה בעולם והפקת הגז הטבעי.
המצב בו השקל שלנו קונה יותר בחו"ל, גורר גל הזמנות באתרי אינטרנט בחו"ל, בהם אמזון, איביי, אסוס, ועלי אקספרס. גם החופשות בחו"ל מוזלות באופן אוטומטי ומסעות השופינג ברחובות ובשווקי העולם הרחב יניבו יותר מוצרים.
אם ממירים את המצב למספרים, הצפי ליציאות מהארץ בחודש אוגוסט לאחר תום הקייטנות והכרזתו הרשמי של החופש הגדול עומד על כ-2.8 מיליון יציאות. יתכן מאוד שעל החברות להיערך לגל נוסף של הזמנות טיסות וחופשות שמוזלות מול היחלשות המטבעות הזרים.
ברמת המקרו, התחזקות השקל טובה מאוד ליבוא אך רעה ליצוא מכיוון שהיצואנים מקבלים פחות שקל מזומן על כל דולר שהם מקבלים על המוצרים בחו"ל. גם התיירות הנכנסת עלולה להיות מושפעת מהתחזקות השקל והתיירים בחו"ל שהכניסו את מדינת ישראל לרשימת 'לבקר בקרוב' ידחקו את ישראל אל תחתית הרשימה כשיגלו שהחופשה בישראל מתייקרת מול המטבע הזר שהם מביאים אתם.
שוק המטבעות העולמי ממתין בקוצר רוח להחלטת הפד היום לגבי הריבית והצפי הוא לירידה מתונה של 25 נק' (0.25%) למרות שישנם הערכות המדברות על הורדה אגרסיבית יותר של חצי אחוז. כך או כך השוק גם ממתין לתחזית שיציג הפד ול'סאב-טקסט' של דברי פאוול לגבי החודשים הקרובים, שתי נקודות שיכולות להשפיע מאוד על השוק התזזיתי של המט"ח.
מנגד, הביאו ב'כלכליסט' את הביקורת שהעביר בנק אוף אמריקה על מדיניות בנק ישראל תחת הנגיד הנוכחי אמיר ירון. בסקירה מעודכנת שפרסם השבוע נאמר ש"בנק ישראל צריך להרגיע את גישתו הניצית", בביקורת גלויה על כוונות בנק ישראל להעלות את הריבית על השקל בהמשך השנה, מגדירים כלכלני הבנק האמריקאי את המדיניות הניצית הזו (Hawkish) כמהלך מנוגד למגמה היונית (Dovish) שמובילים הבנקים המרכזיים בעולם, של הרחבה מוניטארית והורדת ריבית – לטענת בנק אוף אמריקה, המדיניות של הבנק המרכזי בראשות ירון מובילה להתחזקות עקבית של השקל מול הדולר. כך ב'כלכליסט'.
מבקר נוסף שתוקף את בנק ישראל הוא נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שתוקף את מדיניות הבנק ששוחק את רווחיות היצוא ודורש ממנו להתערב באמצעות הכלים העומדים לרשותו. "שחיקה דרמטית בכושר התחרות של התעשיינים והיצואנים היא הרסנית לצמיחה ולתעסוקה", כתב ברוש לנגיד בנק ישראל אמיר ירון.
נראה, כי אין מהלך אחד שטוב לכולם, ובכל תנודה משמעותית בסל המטבעות יהיו שישמחו ויהיו שיבכו.



