זה ההסכם: דיור להשכרה, תחבורה, ואף מילה על דיור חרדי

סגן השר יעקב ליצמן בסיור בקרית-צאנז טבריה עם וועדת הדיור של צאנז | באדיבות המצלם

רגע אחרי שנכתבו ונחתמו קווי היסוד של מדיניות הממשלה ה-35 שתושבע הערב ב-22:00, ואחד מקוויה הוא כי "הממשלה תפעל לחיזוק הפריפריה, הנגב, הגליל וההתיישבות בכל חלקי הארץ", מרתק להציץ אל ההסכם הקואליציוני של יהדות התורה והליכוד, כשתכנית העבודה של יעקב ליצמן, מי שיכהן כשר השיכון – מסתתרת כמו תמיד בנספחים שלא פורסמו בתקשורת.

השליטה המלאה בכל נושאי הנדל"ן היא חזונו המלא של ליצמן. בין היתר הוא מבקש לעצמו את כל הסמכויות של הגופים הרלוונטיים לדיור (רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), דירה להשכיר ועוד) כמו בעידן פוסט-כחלון, בשנת 2015. בין היתר, הוא מחלץ ממשרד האוצר כל שליטה בענף תכנון הדיור, כשהוא מותיר אך את סמכויות מנהל התכנון בידי משרד הפנים שיישלט בידי השר הנוכחי, אריה דרעי, יו"ר ש"ס.

כאמור, כמו תמיד בנספחים יש את הפרטים היותר מדויקים והיותר מעניינים, ומעיון בין בתרי נספח ג' עושה רושם שליצמן שב אל דפי ההיסטוריה ומנער אותם בחוזקה. ניכר מסעיפי הנספח, שהינו חלק בלתי נפרד מההסכם, שהוא ירצה להתמקד בתכנית דיור להשכרה לטווח ארוך, דבר שישמש אולי כגרסה 2.0 ל'מחיר למשתכן', במכרזים שבהם יש כמות מסוימת של דירות להשכרה לזכאים לטווח ארוך, ואולי כאמור זו יצירה חדשה-ישנה שליצמן חולם עליה כבר מתשנ"ז.

כזכור, ליצמן היה שליח מטעם הסיעה המרכזית באגודת ישראל – בראשות האדמו"ר מגור – בשנת תשנ"ז לשמש כעוזר של סגן השר פרוש במשרד השיכון, כדי לקדם את נושא הדיור להשכרה כחזונו של האדמו"ר מגור זצ"ל, בעל ה'לב שמחה'. בנו, כ"ק האדמו"ר מגור, רצה ליישם את רצונו של אביו – שהובע במכתבו לחסידיו כבר בשלהי שנות התש"ל (שנות ה-70) – בו הציג את הדיור להשכרה לטווח ארוך כפתרון למצוקת הדיור (אך ציין בריאליות כי ירחק היום עד שהממשלה תעשה זאת).

הכל התקדם טוב ויפה ונקרא אז בתקשורת הכללית בלעג מושחז תכנית 'דיור ללומד' כש-510 דירות להשכרה הוקצו גם למי ש'תורתם אומנותם' ואינם ממצים את כושר ההשתכרות. עד שבשנת תשנ"ט-1999, ביטל בג"ץ את הקריטריונים שניסחו פרוש וליצמן לתועלת לומדי התורה, וקבעו כי הח"כים דאז, איתן כבל ויוסי שריד – העותרים – צודקים, וכי יש להקצות את הדירות לכלל האוכלוסיה ולא רק לבוגרי ישיבות – אברכי הכוללים.

שופטי הרוב בבג"ץ קיבלו טענה זו וקבעו, כך דווח ב'גלובס' בשעתו, כי שיבוץ הסטודנטים בהנחיות נעשה למראית עין בלבד, וכי מיקום הדירות בשכונות חרדיות מעיד עליהן למי יועדו. "על כל זאת נאמר: ההסוואה לא תיכון. נסיר את המסכה והאמת בעירום תיגלה לעינינו", קבע השופט חשין, וציין, כי הקריטריונים החדשים הם מן השפה אל החוץ ודינם להתבטל.

נותר רק לקוות שבג"ץ לא יפסול הפעם את ההקצאות לדיור להשכרה בשל העובדה שאין בהם מיצוי כושר ההשתכרות. זאת למרות ששני דברים התרחשו מ-1999: הציבור החרדי עובד (הוא או נשותיו) ומשתכר הרבה יותר, שנית, מחיר למשתכן הוכיחה שהיא מתאימה לכל רוכש, גם לחרדים.

ולהמשך העיון בהסכם: ליצמן יפרק את מטה הדיור ודורש להעביר את 12 התקנים למשרד השיכון או לרמ"י. אפשר להעריך, שליצמן יאייש תקנים נוספים באגף החרדי במשרד השיכון, הכולל תקן וחצי כיום,  – אם לא יחליט לפרקו כליל, כיוון שיבקש לפעול בשוויוניות שתכליל את הציבור החרדי מעיקרא בכל תכנית. אין לדעת.

וראו זה פלא. בכל ההסכם, אין אף מילה על דיור לחרדים. למעשה, אולי אין בכך כל פלא. זו לכאורה הגישה שבה צועד ליצמן: אף מילה על דיור לחרדים, בוודאי שלא בהסכם הקואליציוני, כיוון שעליו לספק מענה לכלל האוכלוסיה. ואם הציבור החרדי הוא חלק מהאוכלוסיה, יש לדאוג לו ולתקן את האפליה בת השנים הרבות כלפיו. ירצה בג"ץ או לא.

ה'אוזן של העם' למשרד התחבורה

במסגרת הנספח העוסק בתחום התחבורה הציבורית, סוכם בין יהדות התורה לליכוד, כי תוקם בתוך פרק זמן של 45 יום במשרד התחבורה 'הרשות לפיתוח המגזר החרדי ולהסרת חסמים'. הרשות תהיה גוף המטה הממשלתי האחראי על הקידום והפיתוח של המגזר החרדי ועל תיאום פעולות הממשלה בעניין הציבור החרדי, כך לפי דיווח של אבי רבינא ב'כיכר השבת'. הרשות, כך עולה מבדיקת 'ביזנעס', אינה כפופה למשרד התחבורה ואינה קשורה אליו כלל וכלל. אלא שהיות ומקלב ישמש סגן שר במשרד התחבורה, הרשות תמוקם במשרד זה.

נציין עוד, כי רשות דומה למגזר הערבי מתוקצבת בכ-15 מיליארד שקלים בשנה. כדי לשבר את האוזן, תפקידה של הרשות יהיה למנוע משברים מגזריים, כמו למשל, משבר הקורונה, שהיה נמנע במגזר בהתפרצות כה חריפה בניהול נכון ובטיפול מגזרי הולם מראש.

נציין כי למעשה, ח"כ מקלב שימש בתפקיד הגשר בין הציבור החרדי למשרד התחבורה (וממש לא רק) עד היום, רק שלא באופן רשמי. העיתונאי החרדי אורי שטיינר תהה הבוקר באוזני 'ביזנעס' אם כאשר המשרה תהפוך לרשמית היכולת של מקלב לסייע תהיה כמקודם. לדבריו, סיוע מבחוץ לעיתים שווה יותר מכזה שנעשה מבפנים באופן שסגן השר כבול לתחומים או לתקציבים מסוימים, ומשמש כעלה תאנה של השר (או השרה, אם זו תהיה מירי רגב). לדברי שטיינר המסקר רבות את תחום התחבורה במגזר החרדי, אם אכן מקלב ייכנס בכל הכוח לתפקידו ולא ייתחם ל'אגף חרדי' אלא לפתיחת חסמים בכל נושא – ההצלחה תאיר לו פנים.

לדבריו, פוליטיקאים חרדיים רבים הוכיחו כי מהכנסת או אפילו מהאופוזיציה הצליחו לייצר הישגים 'מתחת לראדר' הרבה מעבר למה שהשיגו בקואליציה. "אין ספק שפוליטיקאי משופשף כמקלב יודע זאת, יישמר מכל אבני הנגף ויוציא את כל המקלות מגלגלי תכניות המשרד לטובת המגזר החרדי".

לפי הדיווח שלעיל, כאמור, מקלב גם קיבל לידיו את רשות הפיתוח החברתי-כלכלי שתתכלל את כל צרכי המגזר החרדי, ותעסוק בקידום נושאי תעסוקה וכלכלה חרדיים. ללא ספק, הוא יוכל לעשות שימוש בשני התפקידים שלצידו, למען הציבור החרדי. די אם נביט אל התוכן שיצק בוועדת המדע והחלל בהקשרים חרדיים, והתוצאות שגרף לבוחריו – כדי לדעת שהוא האיש הנכון במקום הנכון.