זוכו מהעסקת עובדת זרה בגלל חיפוש לא חוקי

בני הזוג העסיקו עובדת זרה ללא היתר, אך בית הדין לעבודה החליט שלא להענישם משום שהמדינה פעלה שלא כחוק ונכנסה לביתם עם צו חיפוש שלא עומד בדרישות ובנהלים

חיפוש משטרתי. אילוסטרציה. צילום: a katz | שאטרסטוק

אחד היסודות הידועים של המשפט הפלילי הוא, שכאשר המדינה מבקשת להעמיד אדם לדין, עליה להציג ראיות שמוכיחות את אשמתו מעל לכל ספק סביר. הליך השגת הראיות מוסדר בשורה של חוקים, וכאשר המשטרה מניחה ידיה על ממצאים שהושגו בניגוד להוראות, ייתכן והנאשם לא יורשע בסופו של יום. זאת רק בגלל האופן שבו הושגו הראיות המרשיעות.

■ כלל הפסילה הפסיקתית

הכלל הנהוג לגבי ראיות שהושגו תוך חריגה מהוראות החוק הוא כלל הפסילה הפסיקתית. על פי כלל זה, לבית המשפט נתון שיקול דעת האם לפסול ראיה אשר הושגה שלא כדין. כאשר בית המשפט מחליט לפעול כאמור, עליו לעשות זאת שימת לב לפגיעה בהגינות ההליכים, ובהתחשבות במכלול הנסיבות הרלבנטיות.

בית המשפט מחויב לשאוף ליצירת איזון הולם בין הצורך להילחם בעבריינות (מתוך היבטים של שמירה על הציבור וחקירת האמת), לבין זכויות בסיסיות של נאשמים וחשודים בפלילים. במילים אחרות, העובדה שראיה מסוימת הושגה שלא כדין, איננה מבטלת את הראיה באופן מיידי, אלא רק בכפוף לשיקולים נוספים. פסיקת בתי המשפט נקבעו לאורך השנים שלושה שיקולים עיקריים לקבלת ראיה שלא כדין ואלה הם:

  • האופי והחומרה של "אי החוקיות" שהביאה להשגת הראיה.
  • מידת השפעה שהייתה לאמצעי החקירה הפסול על הראיה אשר הושגה.
  • הנזק שייגרם לתועלת החברתית בגין פסילת הראיה.

דוגמה להפעלת כלל הפסילה ההלכתית ניתן לראות למשל בפסק דין מעניין שהתקבל לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. מדובר במקרה בו הוגש כנגד בני זוג כתב אישום בגין העסקת עובדת זרה ללא היתר.

■ צו חיפוש לא חוקי

הראיה העיקרית שביססה את כתב האישום הושגה כאשר צוות מפקחים מטעם המדינה הגיע לביתם של הנאשמים כשהם אינם בבית, ונכנס אליו כשבידו צו חיפוש של בית המשפט. עם זאת, התברר כי צו החיפוש לא עמד בדרישות שנקבעו לגבי צווים מסוגו בחוק הכניסה לישראל. הצו לא נשא חותמת של בית משפט, לא כלל את שמו של השופט שנתן אותו ועל כן הוגדר על ידי בית הדין לעבודה כצו ש"איננו תקין" ושהיה "בניגוד לדין".

כעת, נדרש בית הדין לעבודה לבחון האם יש לפסול את הראיה שהושגה שלא כדין. קרי – מציאת העובדת הזרה בבית הנאשמים על ידי המפקחים. בפסק הדין נקבע כי התשובה לכך היא חיובית, יש לפסול את הראיה ולהלן עיקרי ההסבר המשפטי:

הסיבה הראשונה שנקבעה לפסילת הראיה הייתה הפגיעה בפרטיות של הנאשמים. כידוע, צו חיפוש, מעצם מהותו, הוא צו אשר פוגע בפרטיות האדם. החוק אמנם מתיר שימוש בצווים כאמור, אך נקבע כי יש לבצע את ההליך בצורה מסודרת ובהתאם להוראות. במילים אחרות, צו חיפוש שאיננו תקין מהווה "הפרה חמורה של הכללים" ו"פגיעה משמעותית בזכות יסוד מרכזית של הנחקר".

■ ביקורת על התנהלות המדינה בצווי חיפוש לעובדים זרים

הסיבה השנייה שהודגשה היא שנראה כי לא מדובר באירוע נקודתי. "אין זו הפעם הראשונה שאנו נתקלים בצו חיפוש מעין זה", נכתב בפסק הדין, "נראה כי המדינה פועלת כך בשגרה וזוהי התנהגות פוגענית מצדה".

בית הדין לעבודה ציין כי לא היה כל קושי מצד המדינה לקבל את צו החיפוש, ומדובר בפרוצדורה פשוטה לכאורה, הכוללת הגעה לבית המשפט, הצגת העניין בפני שופט, הסבר אודות חשיבות הצו וקבלת צו כחוק וכדין. נקבע כי לא היה מקום לנהוג בפזיזות, וסביר להניח שהמפקחים היו מוצאים את העובדת הזרה בבית גם אם היו ממתינים כמה ימים. אי לכך, הוחלט כי הפרתם של כללי החקירה התקינים הייתה חמורה יותר מקבלת הראיה.

לגבי האינטרס הציבורי נקבע כי הסיטואציה הרלבנטית היא לא "עבירה חמורה", ואין בה כל סכנה לפגיעה באינטרס הציבורי. הודגש כי זו עבירה מנהלית, ומוטב לפסול את הראיה כך שרשויות החוק תמנענה מהישנות מקרים של השגת ראיות לעבירות מסוג זה בדרך שאיננה תואמת את החוק.


עו"ד יוסף ויצמן הוא משנה לראש לשכת עורכי הדין, וראש הוועדה ההומניטארית לסיעוד במשרד הפנים

תגובה אחת ל: "זוכו מהעסקת עובדת זרה בגלל חיפוש לא חוקי"

  1. כל הכבוד לשופט

כתיבת תגובה