זיכרון דברים – מתכון לאסון

החלטתם לרכוש דירה ומבקשים לסגור עם המוכרים, אבל "עוד לא לגמרי סופית", האם 'זיכרון דברים' הוא הפיתרון? • עו"ד בנימין בריקמן ב'טיפ' השבועי שלו ל'מקרקעיסט' המתחיל, מזהיר אתכם מפני חתימה על מסמך כזה

סוגרים עסקה | אילוסטרציה: create jobs 51, שאטרסטוק

לאחר זמן ממושך של חיפוש אחר דירה מתאימה מבחינת הסכום, מיקום הדירה ושטחה, נמצאה הדירה המתאימה ביותר. בשלב זה ומתוך רצון להביע רצינות כלפי העסקה, כדי שתהיה וודאות שאכן תיסגר העסקה, ייתכן ויידרשו מכם לחתום על מסמך שכותרתו 'זיכרון דברים'.

לפני שאתם חושבים לחתום על 'זיכרון דברים' עצרו!

חתימה על הסכם כזה היא סכנה לשני הצדדים, למוכרים ולרוכשים.

מבחינת המוכרים, ייתכן וירצו לחזור בהם מהחלטתם מסיבות שונות, הן מהסיבה שימצאו רוכש שמסכים לשלם יותר, או כתוצאה מבדיקת עלויות המיסוי שיחולו על מכירת הדירה, או מכל סיבה אחרת.

כאשר הרוכשים, שמצדם מעוניינים מאוד ברכישת הדירה, ימהרו לרשום הערת אזהרה על הנכס בהתאם למסמך שנחתם בין הצדדים, הערה שניתן לרשום אותה ללא צורך בחתימת המוכרים על בקשה לרישום הערת אזהרה, כשיש מסמך בכתב בו מפורטת העסקה (הערת אזהרה תירשם בלשכת רישום המקרקעין, גם אם כהוכחה יביאו מפית של בית קפה עליה כתבו הצדדים את דבר העסקה וחתמו עליה). כל עוד ההערה רשומה, המוכרים לא יוכלו למכור את הדירה ללא הסכמת מוטבי ההערה.

גם אם לא נרשמה הערת אזהרה לטובת הרוכשים, יטענו כי זיכרון הדברים שנחתם מחייב בהתאם לחוק ולפסיקה ועל כן על הצדדים להשלים את העסקה.

המוכרים שאינם מעוניינים בקשר שנכפה עליהם, ייאלצו להיגרר לבית המשפט, כדי שזה יכריע בוויכוח, האם ההסכם לא יצר קשר מחייב בין הצדדים והם יכולים למכור למי שירצו, או שההסכם הנו הסכם מחייב וידם של הרוכשים על העליונה.

פניה לבית המשפט כרוכה בזמן רב והוצאות לא מעטות, ובמשך זמן הדיון שיכול להגיע לחודשים ואף לשנים ארוכות, לא יוכלו למכור את הנכס לאחרים.

 

גם מבחינת הרוכשים, חתימה על מסמך מחייב, טרם שנערכו בדיקות לגבי מצבה המשפטי והתכנוני של הדירה, כמו כן בדיקת כדאיות העסקה מבחינת מס הרכישה, הינה טעות. במקרה בו לאחר ביצוען של הבדיקות הנדרשות, יחליטו הרוכשים שהדירה אינה מתאימה, והם אינם מעוניינים בה, יש חשש שהמוכרים לא יסכימו לבטל את ההסכם ויפנו לבית המשפט בדרישה לאכיפת ההסכם, או לחילופין לפיצוי כספי בגין ההפרה.

בפסקי דין רבים נדונה שאלת תוקף מסמך 'זיכרון דברים' ונקבע כי הסכם שניתן ללמוד ממנו את כוונת הצדדים, גם כאשר מצוינים בו פרטים מועטים יחסית, די בכך כדי שההסכם יחייב את הצדדים. את הפרטים שאינם מצוינים בו, ניתן למלא על  ידי בית המשפט, בהתאם לחוק ולנוהג בעסקאות מעין אלו.

בעקבות הדברים ההמלצה היא שאין לחתום על "זיכרון דברים". כדי להראות רצינות לגבי העסקה, יש להסתפק בלחיצת יד והעברת פרטי עורכי הדין של הצדדים לעריכת חוזה מתאים עבורכם  תוך התייחסות פרטנית לעסקה ולתנאיה.

תום הלב הנדרש על פי החוק, והפסיקה במשא ומתן לקראת חתימת חוזה, ימנע מהצדדים משא ומתן מקביל.

 

אין באמור כדי חוות דעת משפטית. ואין במאמר זה כדי לקיים יחסי עורך דין –לקוח. לצורך קבלת חוות דעת משפטית יש לפנות לעו"ד בתחום.

הכותב הוא בנימין בריקמן, עו"ד למקרקעין ומיסוי מקרקעין.

דוא"ל לפניות ולהצעות ל'טיפים': [email protected]

כתיבת תגובה