חבילת הצעות חוק לטיפול ביוקר המחיה יוגשו בשבוע הבא

"בנוסף, אני מאוכזב ממשרד התחבורה שלא טיפל בעליית מחיר החנייה בתל אביב. הבנו שאת עיריית תל אביב זה לא מעניין, אז ביקשתי להכין הצעת חוק שמבטלת את ההעלאה הזו ומבטלת את החוק שמאפשר לרשויות להעלות מחיר חניה בלי הסכמה מאף אחד. בנוסף נשקול להעביר 30% מקנסות החניה לאגף התנועה במשטרה לטובת בטיחות בדרכים".

היו"ר ביטן סיכם את הצהרתו ואמר כי אלה יהיו ההצעות שיוגשו בשבוע הבא, והזכיר: "נתנו לאוצר צ'אנס לטפל בזה ולא טיפלו, אז אנחנו חופשיים לעשות מה שאנחנו חושבים ותמסרו לשר האוצר ולראש אגף התקציבים שיהיו עוד חוקים".

עיצומים יותר גבוהים

לאחר מכן עברה הוועדה לדון בנושא מסקנות הצוות של ח"כ אליהו ברוכי, שבחן אמצעים להורדת מחירים ברשתות השיווק. במהלך הדיון הציג ח"כ ברוכי סוגיות של עלויות מחזור הבקבוקים, נושא יבוא המזון, סדרנות המוצרים ועוד.

היו"ר ביטן התייחס גם לכך שרשתות השיווק העלו את מחירי מוצרי החלב לפני חג השבועות, ואמר כי צריך למצוא את הדרך שתמנע מהם לבצע העלאות מחירים ללא סיבה. "אם העלו את המחיר לפני החג ומיד אחריו הורידו אז צריך קנסות, זה בלתי אפשרי הסיפור הזה", אמר. נציג האוצר בדיון השיב כי הוקמה הוועדה הציבורית לבחינת הריכוזיות במשק, שתבחן גם את הנושא הזה.

מנכ"לית לובי 99, לינור דויטש, אמרה כי חלק מהדברים הם שוליים ולא רלוונטיים, וציינה כי מדובר בחברות הכי גדולות במשק. לדבריה, ביטול הפטור בעניין סדרנות המוצרים הוא חיובי, וצריך להתייחס גם לפיל שבחדר והן היצרניות הגדולות. בנוסף אמרה כי עיצומים כספיים על יצרניות המזון יוצרים יותר נזק מתועלת, שכן הקנס מחושב ומשוקלל במסגרת עשיית העסקים. "קנס של 8 מיליון שקל על יצרנית ענקית כמו אסם בסוף מחושב בסיכונים של החברה ומגולגל לצרכן. צריך עיצומים בסכומים הרבה יותר גבוהים וחיוב ישיר של נושאי משרה", אמרה.

היו"ר ביטן הזכיר כי זה לא נושא הדיון היום, ואמר כי הוא מברך את שר הכלכלה ותומך בו בטיפול בנושא היצרניות. הוא סיכם והודה לח"כ ברוכי על העבודה שעשה, ואמר כי הוועדה תמשיך את הטיפול בכל נושא ונושא ולא תרפה בעניין הזה של הורדת יוקר המחייה.

נוהל לחיצת כפתור

בדיון נוסף שהתקיים בוועדה, הודיע היו"ר חה"כ דוד ביטן כי הוועדה תפעל לחקיקת נוהל לחיצת כפתור (מענק שעת חירום לעצמאיים) או לחלופין הרחבת תקנות מס רכוש שיכללו נזקי טבע ווירוסים/מחלות.

נשיא לה"ב, עו"ד רועי כהן, אמר כי צריכה להיות אמנה בסיסית שבמסגרתה המדינה נותנת רשת ביטחון סוציאלית גם לעצמאים. לדבריו, "בקרונה המדינה נתפסה עם המכנסיים למטה בכל מה שקשור לעצמאים. נאלצנו לצאת לרחובות כדי שאחרי 4 חודשים יבואו עם מנגנון סיוע שהציל את המשק. עשינו עבודה והוכחנו שבמנגנון פשוט וישים של הביטוח הלאומי, שיודע את כל הנתונים, אפשר בלחיצת כפתור אחת לאפשר רשת ביטחון סוציאלית".

יו"ר פורום העצמאים בהסתדרות, רמי בז'ה, אמר כי הפורום קם לפני שנתיים בדיוק בשביל המטרה הזו, כדי שיהיה שוויון זכויות לכל אזרח במדינה. "העצמאים חיים בחרדת פרנסה כל השנה ובדם יעז ודמעות מתפרנסים ומזיעים הרבה יותר בשביל להביא הרבה פחות. אפשר לעשות שקט נפשי במצבי חירום, כך שכל עצמאי ידע שבשעת חירום הוא לא בחוסר אונים".

סמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, יגאל ברזני, הציג את תכנית המוסד ואמר כי העקרונות הן שהתשלומים יהיו לפי הנתונים הקיימים בביטוח לאומי, ללא צורך בהגשת בקשה או חתימה על הצהרה. לדבריו, גובה המענק יהיה כגובה המענק לשכיר והוא ישולם מקופת תקציב המדינה ולא מכספי הביטוח הלאומי. הוא העריך כי כך ניתן יהיה לפצות כ-400 אלף עצמאים וכ-73 אלף שכירים בעלי שליטה, ואמר כי העלות נאמדת בכ-3 מיליארד שקל בחודש.

היו"ר ביטן אמר כי השאלה היא מה יהיה הנוהל, באיזה מצבים הוא יופעל וכיצד יתוקצב. נציג אגף התקציבים באוצר, גל ברנס, אמר כי יש נוהל שקיים כבר בחוק קרן מס רכוש, ולכן לא ברור למה ביטוח לאומי מנסה להתחרות ברשות המסים. בז'ה התפרץ ואמר כי זה מוכיח את קהות החושים של האוצר לעצמאים.

ברנס הוסיף כי מתווה של עמוד אחד הוא לא רציני, והצעת ביטוח לאומי לא מובנת. עוד אמר, כי 3 מיליארד שקל בחודש זה לא כסף קטן וכי המדינה יודעת לתת פתרון גם במיליארדים רבים, אבל צריך ללמוד את הבעיה ולתת לה את הפתרון המתאים. נציג רשות המסים, אלישיב ממן, הוסיף כי קרן מס רכוש וקרן הפיצויים יודעות לתת מענה לרוב הבעיות שהועלו בדיון.

היו"ר ביטן אמר כי מדובר בישיבה ראשונה, וכי יקיים דיונים נוספים בעניין. הוא הוסיף כי הוועדה רוצה למסד נוהל כזה, אך השאלה היא האם צריך חוק נפרד או שאפשר להסתפק במשהו קיים. הוא ביקש מאוצר תשובות לגבי נכונותם לנוהל קבוע, כתוב ואחיד. עוד אמר היו"ר ביטן כי לא צריך סעיף תקציבי, שכן לא ידוע אם יהיה צורך בכסף.

"או שאתם תעשו את זה או שאנחנו נעשה את זה. אנחנו חושבים שזו תפקידה של הממשלה ולא של חקיקה פרטית", סיכם היו"ר ביטן. הוא ביקש מח"כ בליאק שיכנס לעובי הקורה ויבחן את האפשרויות השונות, ואמר כי הוועדה תתכנס לישיבה נוספות בעוד כחודש.

בנקאות פתוחה ומהירה

עוד אישר היום ועדת הכלכלה של הכנסת את הצו שהגיש משרד האוצר מתוקף חוק שירות מידע פיננסי (בנקאות פתוחה) המבקש לדחות את החלת החוק על ניירות ערך ב-3 חודשים בלבד ועל חשבונות עסקיים ב-4 חודשים, בשל הצורך להשלים את הפיתוח הטכנולוגי שיאפשר העברת המידע.

במהלך הדיון עלתה שאלת עמלות על ניהול תיק ניירות ערך והיו"ר ביטן הודיע שיקיים ישיבה בנושא בעוד כחודש, ואמר כי צריכים פתרונות ליוקר המחייה עכשיו, ולא רק רפורמות שיעבדו עוד כמה שנים. בעקבות זאת קבעה הוועדה כי הנגשת סלי ניירות ערך תיכנס לתוקף בעוד 3 חודשים כאמור, ולא בעוד 4 חודשים כפי שביקש האוצר.

באיגוד הבנקים ביקשו דחייה ארוכה יותר, של חצי שנה. נציג האיגוד, טיבי רבינוביץ, התייחס לעניין העמלה ואמר כי פתיחת המידע על תיק ניירות ערך תאפשר תחרות בין הבנקים לבין גופים אחרים. הוא תהה "אם כעת אומרים חברי הוועדה שהרפורמה היא לא מספיקה ורוצים גם להוזיל עמלות, אז בשביל מה עושים רפורמה להגביר תחרות? עושים משהו שלא קיים בשום מקום אחר בעולם ואתם אומרים שזה לא שווה כלום?".

בתגובה לכך ביקש היו"ר ביטן לדעת האם יש פה בכלל הגברה של התחרות, או שזה רק דיבורים, ואמר: "אם אין עדיין הגברת תחרות אז למה אתם מביאים לנו רפורמות שלוקחות שנים? אנחנו צריכים פתרונות ליוקר המחייה עכשיו. אני שמח שהממשלה הבינה את זה סוף סוף. תפסיקו להביא רק רפורמות שנבדוק אותן רק עוד כמה שנים, ואז הזמן חולף ובאים חברי כנסת חדשים ומתחילים הכל מאפס".

מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, עו"ד נמרוד ספיר, אמר כי בתי ההשקעות מחוללים תחרות גם בנושא ני"ע וגובים עמלות נמוכות בעשרות אחוזים לעומת הבנקים. הוא הוסיף כי העברת המידע תביא להגברת תחרות, וציין כי מה שעוד קריטי הוא העלאת מודעות בציבור לפערי העלויות.

בעקבות זאת, כאמור, אישרה הוועדה פה אחד את דחיית המועדים ל-15 בספטמבר 2023 לגבי ניירות ערך ול-14 באפריל 2024 לגבי חשבונות של עסקים גדולים. היו"ר ביטן שב וביקש בתום הדיון מבנק ישראל לבחון את עניין עמלת ני"ע, ואמר כי הוועדה תתכנס לדיון בנושא בעוד כחודש.