חברה ישראלית נאשמת כי שיחדה את מנכ"ל משרד הפנים בלסוטו

לראשונה בהיסטוריה הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד חברה ישראלית שהעניקה שוחד לפקיד בכיר זר. הפרקליטות: המדינה רואה חשיבות רבה באכיפת העבירה כחלק ממחויבותה למאבק הבינלאומי בשחיתות

מסרו, בירת לסוטו. צילום: Gil.K | שטארסטוק

הפרקליטות הגישה הבוקר (ב) כתב אישום נגד חברת 'אן.אי.פי' הנאשמת בכך שקידמה את עסקיה בממלכת לסוטו שבאפריקה, באמצעות תשלום שוחד של למעלה מ-500 אלף דולר. מדובר בכתב אישום תקדימי, בו נאכפת לראשונה עבירה שנוספה לחוק העונשין לפני שנים אחדות, לפיה גם מתן שוחד לעובד ציבור זר מחוץ לישראל מהווה עבירה בישראל.

בפרקליטות אמרו כי המדינה רואה חשיבות רבה באכיפת העבירה הזו, כחלק ממחויבותה למאבק הבינלאומי בשחיתות, וכהשלמה למסגרת החקיקתית הפנימית לחיזוק השמירה על טוהר המידות גם בישראל פנימה. עוד אמרו שם כי תיקון החקיקה הזה והאכיפה בגינו, הם בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים הקבועים באמנת ה-OECD למאבק בשוחד עובדי ציבור זרים ובאמנת השחיתות של האו"ם.

במקביל להגשת כתב האישום, הודיעה הפרקליטות לבית המשפט כי הגיעה עם הנאשמת להסדר טיעון, שעיקרו בכך שהנאשמת תודה בכתב האישום והצדדים יבקשו שיוטל עליה קנס וחילוט בגובה 4.5 מיליון שקלים. החברה ובעלי תפקידים בה התחייבו לשתף פעולה באופן מלא עם גורמי אכיפת החוק בממלכת לסוטו, לרבות מתן ראיות והודעות משלימות לרשויות האכיפה ומתן עדות בבית המשפט שם.

בנוסף, לפי הודעת הפרקליטות, אימצה הנאשמת נהלים פנימיים מחייבים בכתב, לרבות מנגנוני פיקוח ובקרה שיבטיחו מניעת הישנותן של עבירות דומות. עוד הוחלט כי תיקי החקירה נגד בעלי התפקידים בחברה ייסגרו. שיקול משמעותי בהחלטה להגיע להסדר הזה, היה השיקול הדיפלומטי. בפרקליטות אמרו כי ישראל רואה חשיבות רבה ביצירת אפשרות לשלטונות לסוטו למצות את ההליך הפלילי כנגד עובדי הציבור במדינתם.

כתב האישום מגולל את סיפור השוחד כדלהלן: אן.אי.פי. היא חברה שעוסקת, בין היתר, בפיתוח פרויקטים שונים בתחום מרשם אוכלוסין והנפקת תעודות חכמות. במהלך השנים 2010-2012 פעלה הנאשמת מול גופי ממשל שונים בממלכת לסוטו שבאפריקה, לשם קידום זכייתה במכרז וחתימה על הסכמים לביצוע פרויקט פיתוח והטמעת מערכת מרשם אוכלוסין, ביקורת גבולות ופיתוח תעודות אלקטרוניות הקשורות במרשם האוכלוסין במדינה.

במהלך שנת 2012 חתמה הנאשמת על שני הסכמים עם ממשלת לסוטו למכירת מוצריה בשווי כ-30 מיליון דולר. על מנת להבטיח את האינטרסים הכלכליים אותם קידמה בלסוטו, שכרה הנאשמת את שירותיו של מתווך מקומי המקורב למי שכיהן באותה תקופה כמנכ"ל משרד הפנים במקום. בתחילת 2012 הגיעה הנאשמת לסיכום עם המתווך והמנכ"ל לפיו יקדם המנכ"ל את האינטרסים שלה בלסוטו, ובתמורה יקבל ממנה שוחד אותו תעביר החברה באמצעות המתווך.

בהתאם לסיכום העבירה הנאשמת למתווך כחצי מיליון דולר, על מנת שזה יעביר למנכ"ל מתוך הסכום סכום שאינו ידוע לפרקליטות. הסכום נועד בין היתר להניע אותו לבחון את מוצרי החברה שפעלה במדינות אחרות באפריקה, ולאפשר לה הזדמנות לזכות במכרז.

בנוסף, במועד אחר שלא צוין בכתב האישום, רכשה הנאשמת עבור המנכ"ל טלפון סלולארי בשווי של כ-2,000 דולר. זאת בתמורה להסכמה על מתן טובות ההנאה שציונו לעיל. כאמור, המנכ"ל פעל לקידום האינטרסים של הנאשמת במדינה.

בפרקליטות ציינו כי זהו שיתוף הפעולה המשפטי הראשון בין שתי המדינות והדגישו את החשיבות הרבה שהמדינה מעניקה לשיתופי פעולה מעין אלה.

כתיבת תגובה