חברות יוכלו לבחור לדווח לבורסה באנגלית בלבד

עד כה היו מחויבים תאגידים מדווחים לבורסה בת"א, לדווח בשפה העברית לצד כל שפה נוספת בה ביקשו לדווח • ברשות לני"ע העריכו כי לא צפויות בקשות רבות של חברות לעבור ולדווח באנגלית, אך מנגד הצביעו כבר על חברות חדשות המתעניינות בהשקעה כאן, במידה ומחסום השפה יוסר

הבורסה בימי הקורונה | צילום: פלאש 90

ועדת הכספים אישרה: חברות יוכלו לבחור לדווח לבורסה באנגלית בלבד.

על פי המצב המשפטי כיום, הדיווח המחייב של תאגידים מדווחים בישראל הוא דיווח בשפה העברית, התקנות שאושרו קובעות כי תאגיד המנפיק ניירות ערך לראשונה בישראל, יוכל לבחור לדווח לציבור בשפה האנגלית בלבד או רק בשפה העברית לבחירתו.

תאגיד מדווח שכבר הונפק לציבור, יוכל להחליף את שפת הדיווח מעברית לאנגלית ולהפך באישור של דירקטוריון התאגיד.

ענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך אמרה בדיון בוועדת הכספים בנושא כי "חברות שאינן דואליות נדרשות כיום לדווח בשפה העברית, כחלק מהמהלכים לפתוח את השוק לגופים בינ"ל, עלה נושא השפה כנושא תשתיתי הדורש פתרון. במדינות בהן דווקא השפה המדוברת הרשמית אינה אנגלית, ובמדינות מערביות בהן שוקי הון מפותחים או יש רצון לפתח את שוקי ההון, ניתנת לחברות האפשרות לדווח אנגלית חלף השפה המקומית, וזה התיקון שביקשנו לתקן. ביקשנו להכליל גם חברות מו"פ שהיו כלולות בהסדרה קודמת של חברות עילית, ביקשנו ליישר קו ולאפשר להן לדווח בשפה העברית. תיקון אמנם פשוט אבל הוא מייצר שינוי משמעותי למשוך חברות זרות, משקיעים זרים, אנאליסטים זרים בעולם שיוכלו לסקר את החברות, ללא צורך בעלויות חברות תרגום, מה שמסייע בחישוב עלות תועלת".

לדבריה, "זה שלב חשוב בפתיחת שוק ההון למשקיעים בינ"ל. המשקיעים העיקריים בשוק ההון הישראלי הם משקיעים מוסדיים, שחלק גדול מההשקעות שלהם מנוהל בשווקים זרים, ומהבחינה הזו אנו לא רואים קושי. מבחינת יתר המשקיעים בבורסה, יש היום כבר 53% חברות דואליות המדווחת באנגלית, מדובר בערך ב-40% משווי החברות המדווחות בבורסה, כך שלא מדובר בשינוי מהפכני. אנחנו רוצים בעיקר לאפשר לגופים שהשפה העברית לא נהוגה בהם, להיות מסוגלות לבוא".

לשאלת חברי הוועדה, מדוע לא לדרוש כי מי שמדווח באנגלית יידרש לדווח גם בשפה העברית, השיבה גואטה כי "האישור למסחר בבורסה קשור בעלויות שונות, אם בנוסף לכך נבקש מחברה לדווח גם בעברית וגם באנגלית, מדובר מבחינת החברה בעלות נוספת, היא צריכה שני מערכים – גם בייעוץ משפטי, גם במזכירות חברה, העלויות הופכות להיות כפולות. אנחנו מעוניינים לצמצם למינימום את עלויות החברה. חברה יכולה לדווח בשתי השפות, אבל היא תוכל לבחור לדווח רק באנגלית.

לשאלת יו"ר הוועדה ציינה גואטה כי "יש מספר מדינות בעולם בהן השפה המחייבת היא אנגלית. נורבגיה מאפשרת לבחור למשל או בשפה המקומית או באנגלית, יש בורסות שמחייבות רק אנגלית, בלי השפה המקומית – הודו, סינגפור, חלק מהבורסות בדובאי".

"החברות נמצאות בממשק הדוק עם המשקעים שלהם, הן רוצות שהמשקיעים ירגישו בנוח, הם ימשיכו לדווח בשפה שנוחה להם. חברות לא מחליטות חד צדדית לדווח באנגלית, אם המשקיעים שלהן לא ידעו לקרוא את הדוחות ולתת לחברה שווי, היא לא תעשה את זה. מנגד כדי שיגיעו משקיעים חדשים השפה צריכה להיות נוחה להם. כל החברות הסבירו לנו שכדי להשקיע בישראל הם צריכים גם לקחת אנליסט ומתורגמן ישראלי".

התקנות אושרו פה אחד והן יכנסו לתוקף שלושה חודשים מיום פרסומן.

כתיבת תגובה