חוק הטיפים: המלצרים יחויבו במע"מ על התשר במסעדה?

ברשות המסים שוברים את הראש: פסיקה של בית הדין לעבודה מחייבת את המסעדות לרשום את ההכנסות מטיפים • האם המלצרים יחויבו במע"מ? על כך טרם נפלה ההכרעה • וגם: כמה טיפים אתם נותנים, וכיצד אתם בוררים את מקבלי התשר מכם?

מסעדה. אילוסטרציה | צילום: Monkey Business Images, שאטרסטוק

הזמנתם פיצה, נתתם טיפ. אז למה כשלמחרת קיבלתם חבילה בדואר שליחים לא נתתם טיפ? לא ברור. ולמה לבחור שהחליף לכם צמיג לא נתתם טיפ אבל לבחור משטיפת הרכב או מתחנת הדלק כן נתתם?

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

מסתבר שאין חוק הקובע כמה טיפ צריך לתת ואין חוק שמכריח את הציבור לשלם דמי שירות, גם אם על החשבונית נכתב באותיות קידוש לבנה, עם סמיילי ומרקר, "לא כולל שירות".

למרות הניסיונות לחקיקה בשנת 2017 של חוק הטיפים (המקורי, לא החלטת בית הדין לעבודה שמכונה כך בטעות ונתייחס אליה בהרחבה בהמשך) שאמור היה לחייב מתן 10% למלצרים במסעדות – הוא לא חוקק. כך שכל מה שנותר בידינו כיום היא נורמה חברתית שהתקבעה, והחובה למתן טיפ, עדיין, אינה חוקית.

אבל נתחיל בנתונים: סקר של מכון 'תובנות' קובע כי כמחצית מהאנשים קובעים את מתן הטיפ על פי רמת השירות שקיבלו, ובדרך כלל מדובר בתחום ההסעדה. זאת, בעוד שבארה"ב מנהג הטיפ רווח גם אצל נהגי מונית ("שמור את העודף"), או לבחור מחנות המשקאות או המזון שמוביל לנו את הסחורה שנרכשה אל הרכב. ומי נותן יותר טיפים? מסתבר, שצעירים בני 18-25 שביכולתם, דווקא מפרגנים למקביליהם, ובנוסף, יש גם רוחב לב של מבוגרים שזוכרים את הימים הקשים של עצמם, ורוצים לתמוך בצעירים.

2 מיליארד נעלמים

ועכשיו לחוק החדש, שכפי שאמרנו אינו חוק, אלא פסיקה של בית הדין לעבודה.

בעיתונות הכלכלית דווח כי ההכנסות הנמחקות מהמדינה באופן זה של תשר במזומן מגיעות עד לכדי שני מיליארד שקלים בשנה.

על פי ההלכה החדשה שנקבעה, בעוד שבעבר יכול היה מלצר לשלשל לכיסו את התשר והמעסיק היה מחויב להעניק לו שכר מינימום לכל הפחות – הרי שכבר מתחילת השנה, 2019, הטיפ שניתן למלצרים (ולעובדי כלל ענף המסעדנות) על ידי הלקוחות נחשב כהכנסה של בעל העסק ואוטומטית כחלק משכר העבודה המשולם לעובדיו. דהיינו, במידה שהטיפים יהיו גבוהים מסך התשלום המינימלי לשעה בחישוב מצטבר, יכול בעל העסק לקזז לעובדיו משכרם.

הכל החל מפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה שקבע, בהרכב של חמישה שופטים, כי התשר (טיפ) הינו גם הכנסה של בית העסק וגם חלק משכר העבודה המשולם לעובד על ידי המעסיק – גם אם הטיפ לא נרשם בקופה או בתלוש השכר.

בבסיס ההחלטה עמדה השאלה האם הטיפים מהווים מנהג שהשתרש והפך לנורמה משפטית מקובלת וממילא אין הבדל בינה לבין כלל התשלומים במסעדה, ובנוסף, דן ביה"ד האם ישנה רלוונטיות לעובדה שזהו פתח לכסף שחור רב.

טוב לעובד, טוב לעסק

המשמעות של הפסיקה – היא לא רק ירידה בעלות של בעלי המסעדות להתאים את השכר לגובה שכר המינימום, אלא משמעותי גם מהכיוון ההפוך, לעלויות נוספות שלהם בהמשך – כמו: דמי מחלה, חופשת לידה, חופשה, פיצויי פיטורין, הפרשות לפנסיה וכיוצ"ב.

מאידך, גם הניכויים שקבועים בחוק לשכרו הרגיל של המלצר, יחולו מעתה על כספי הטיפים, ודמי הביטוח הלאומי וההפרשות המחויבות בחוק לפנסיה – תתחשב על פי סכום הטיפים שהמלצר הצליח לגייס.

גם אם המעסיק לא טרח לנכות את החיובים הללו – המלצר עדיין יוכל לתבוע אותו ולקבל מהביטוח הלאומי את מלוא הקצבה – במידה והוא זכאי לה. כלומר, ביטוח לאומי לא ישלול גמלה או יפחית אותה בשל אי עמידה ברישום ההכנסות הללו כחלק משכר העובד. כך גם חלילה במקרה של קצבת תלויים או שארים.

בינתיים בלי מע"מ

ומה באשר לתשלום המע"מ שייגבה מבית העסק – באותו רגע שהתשר מצורף לחשבונית כחלק מהתשלום? מסתבר שעל המדוכה עדיין יושבים ברשות המסים, ועל כן החובה של דיווח למע"מ וקיזוז המע"מ מהעובד, לא תחול עד לגיבוש הנושא סופית ברשות המסים, בסוף חודש מרץ 2019.

בשל כך גם הנושא אינו נאכף, עד ראשית אפריל 2019.

פסק הדין כאמור התייחס לענף המסעדנות בלבד, ולא כלל דיון באולמות וגני אירועים, שבהם רווח המנהג למתן טיפים. עם זאת, צו הרחבה ישן יותר קובע כי גם באולמות אירועים על המעסיקים לשלם למלצרים שכר מינימום וכל התוספות המגיעות להם על פי חוק, בנוסף לטיפים שיקבלו, ואין באפשרות המעסיק לקזז את השכר מהטיפים על לשכר המינימום כמו בענף המסעדנות.

כתיבת תגובה