"חוק התחרות" – אושרה הרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן

צעד נוסף לקידום התחרות וצמצום הבירוקרטיה: שינויים מהותיים בחוק ההגבלים העסקיים שמקדמים שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן ורשות ההגבלים העסקיים עבר אתמול בכנסת. התיקון לחוק עבר אתמול בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, ומטרתו העיקרית של תיקון החוק היא לחזק את ההרתעה והאפקטיביות של רשות הגבלים עסקיים, ולמקד את העשייה שלה בקידום התחרות ובהורדת יוקר המחייה. במסגרת תיקון החקיקה יוסר הנטל הבירוקרטי מגופים שאינם פוגעים בתחרות, על מנת לאפשר לעסקים הפועלים בהגינות לקדם צמיחה כלכלית במשק.

בין השינויים בנוסח החוק החדש ששמו הוחלף ל"חוק התחרות" נקבע כי מונופול יוגדר כמי שיש לו כוח שוק משמעותי גם אם נתח השוק שלו נמוך מ 50%. בנוסף מיזוגים של עד 350 מיליון שקל יאושרו אוטומטית, כלל העסקים יהיו כפופים לרף עיצומים בשיעור של 8% מהמחזור, יוחל איסור מהותי על הסדרים שפוגעים בתחרות ויונהג קיצור משמעותי של זמן ההחלטה בבקשות פטור להסדרים כובלים.

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן אמר לאחר אישור החוק כימדובר בצעד נוסף לצמצום הנטל הרגולטורי והבירוקרטי המיותר, ולהקלה על המסחר ועשיית העסקים במשק. "הרפורמה תאפשר לרשות הגבלים עסקיים להגביר את פעילות האכיפה האפקטיבית שלה ולהפנות את משאביה לקידום התחרות, ולחיזוק את ההרתעה כנגד מונופולים וגופים אחרים הפוגעים בתחרות" הוסיף כהן.

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין אמרה כי החוק במתכונתו החדשה יחייב בעלי עסקים לנהוג באחריות תחרותית בד בבד עם הפחתת הנטל הרגולטורי והקלה על עסקים קטנים. "תיקון החוק יאפשר לרשות הגבלים עסקיים להגביר את האכיפה ולנקוט סנקציות משמעותיות ביחס לעסקים שפוגעים בתחרות."

התיקונים שנעשו בחוק יעדכנו את החוק כך שיתאים לשינויים המשמעותיים שעברה הכלכלה הישראלית מאז נחקק לפני כ-30 שנה וכן יקרבו את הדין הישראלי למקובל בעולם בתחום ההגבלים העסקיים.

בעיקרי השינוי המוצע ניתן למנות שינוי והרחבת הגדרת בעל המונופולין הכפוף לחובות והאיסורים בחוק ההגבלים העסקיים, כך שתחול על כל מי שיש לו כוח שוק משמעותי, גם אם נתח השוק שלו נמוך מ- 50%. החוק הנוכחי קובע נתח שוק של מעל 50% כמדד היחיד להיותו של גוף בעל מונופולין.

שינוי נוסף בעל חשיבות רבה הוא בצמצום חובת הדיווח לממונה על מיזוגים קטנים. הצמצום ייעשה על ידי העלאת הרף הכספי המחייב דיווח ממחזור משותף של 150 מיליון ₪ למחזור משותף של 360 מיליון ₪. עלייה זו מתחייבת לאור הצמיחה המשמעותית שעבר המשק הישראלי מאז שנקבע הסכום הנוכחי בחוק בשנת 1999, וכן לאור זאת שבמדינת ישראל ישנו נטל רגולטורי של פיקוח על מיזוגים רב יחסית למדינות ה- OECD. כפי שניתן לראות בתרשים למטה, לפי נתוני הOECD ישראל נמצאת גבוה, במקום השלישי מבין מדינות הOECD, במספר מיזוגים המוגשים לאישור, יחסית לגודל האוכלוסייה.

החוק החדש גם מבטל את המגבלה של עד 24.5 מלש"ח לעיצום מרבי כנגד מפרי החוק, כך שכלל העסקים במשק הישראלי יהיו כפופים לרף עיצומים עליון בשיעור של 8% ממחזור מכירותיהם. המצב הקיים מיטיב באופן לא מוצדק דווקא עם התאגידים הגדולים והחזקים ביותר במשק, אשר להם מחזורי מכירות של מיליארדי שקלים. התיקון יביא לחיזוק ההרתעה והאכיפה ביחס לגופים הגדולים ביותר במשק הישראלי.

לגבי הסדרים כובלים, הרפורמה תמשיך את המגמה של צמצום הצורך באישורים בירוקרטיים ומעבר לאיסור מהותי על הסדרים שפוגעים בתחרות. התיקון ייעשה על ידי מהלך משלים לתיקון חוק ההגבלים העסקיים בהרחבה של כללי פטור סוג. הכוונה היא שהסדרים כגון מיזמים משותפים שאינם מיועדים לפגוע בתחרות ואינם פוגעים בתחרות.

כמו כן השוואת תקופות הבדיקה של עסקאות מיזוג ושל הסדרים כובלים – קיצור משמעותי של זמן ההחלטה בבקשות פטור להסדרים כובלים, מ-90 ל-30 יום, בדומה לפרק הזמן הקבוע ביחס להחלטה במיזוג. בנוסף, לממונה תהיה הסמכות להאריך את תקופת ההחלטה בבקשות פטור ואישור מיזוגים בעוד 120 יום במקרים שבהם הבדיקה מורכבת ודורשת פרק זמן ארוך יותר.