חלוקות ה'כוללים' לא מפלות, משפחות רבות יישארו בחוץ

'כוללי' הצדקה של יוצאי פולין, הונגריה ועוד יוכלו להמשיך בחלוקת סלי מזון בלי חשש לאפליה, ואף להיתמך על ידי המדינה • אך הכללים החדשים שקובעים מי נחשב בקו העוני, יגרמו לתוצאות לא נעימות: משפחות חרדיות רבות לא יוכלו לקבל תמיכת סל מזון מהעמותות – אם אלה תחפצנה בתמיכה מהמדינה

חלוקת מצרכי מזון לנזקקים |צילום: מרים אלסטר

משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מפרסם בימים אלה את המבחנים למתן תמיכות של למוסדות ציבור, העוסקים בחלוקה ובפעולות הכנה לחלוקה של סלי מזון לנזקקים. המשרד מציע תמיכה של 50% בגין סלי המזון שהעמותות יחלקו, אולם רק "על פי עקרונות של סבירות ושוויון". כאשר הוועדה של משרד הרווחה "בבואה לדון ולהחליט בכל בקשה לתמיכה, תשקול את כל נסיבותיו של העניין, תוך יישום שוויוני, אחיד וענייני של המבחנים".

תמיכת המדינה תינתן לחלוקה של "סל מוצרים מורחב" עבור "נזקקים" – משפחות נזקקות ומעוטי יכולת. ערך חבילת מוצרים לא יפחת מ-200 שקלים חדשים וערך המוצרים הנוספים הכלולים בה לא יעלה על 25% מערך הסל.

מה לא כולל סל מזון בסיסי או מורחב? המדינה מדגישה כי הסל לא יכלול מוצרי אלכוהול (למעט יין לקידוש) וטבק. גם במקרה והעמותה מחלקת שובר אישי לרכישת מזון או כרטיס מגנטי, צריך להיות מצוין עליהם כי הם לא כוללים את המוצרים הנ"ל.

התמיכה תינתן, כאמור, למוסדות ציבור המחלקים לנזקקים סלי מזון חודשיים ולמוסדות ציבור העוסקים באיסוף, אריזה, שינוע והעברת מזון לארגונים העוסקים בחלוקת סלי מזון לנזקקים, לשם חלוקתם.

כדי להיכלל בין העמותות המחלקות יש לעמוד כמובן בתנאי סף הכוללים בין היתר: העמותה פועלת ללא מטרות רווח, אחת מהמטרות הרשומות בתקנון או במסמכי היסוד של המוסד היא פעילות בתחום הסיוע לאוכלוסיות נזקקות. העמותה צריכה לעמוד בקוד האתי המפורט במבחנים; 30% מתקציבה מופנה לעזרה לנזקקים; חלוקה קודמת של 200 סלי מזון לפחות ל-200 נזקקים לפחות, מדי חודש. 

בנוסף, מוסד חדש שבא לבקש מהמדינה תקציב צריך להוכיח בין היתר, כי הוא פעל בתחום במשך שנתיים לפחות במימון ממקורות עצמיים. אלא אם כן המוסד יוכיח כי בשנה הקודמת חילק מעל 1000 סלי מזון לחודש בממוצע. שימו לב, למקרה שאתם מחזיקים אברכים בדרך של מלגות: "למען הסר ספק, תשלומי כספים בדרך של העברה לפרטים כגון תשלומי מלגות, לא תיחשב כפעילות למען אוכלוסיות נזקקות".

ומי על פי המדינה ראוי להיכלל ברשימת מקבלי הסיוע? הנה התשובה: "משפחות נזקקות ומעוטי יכולת ייחשבו מי שחישוב הכנסת המשפחה לגביהם מעלה כי הכנסתם אינה עולה על רמת הכנסת 'סף העוני' (או מי שבידם אישור להיותם מטופלים בידי מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית). המדינה מדגישה כי  בחישוב הכנסת המשפחה כאמור תיכלל הכנסת העבודה נטו (לאחר ניכוי מסי חובה), קצבאות ילדים, מלגות מחיה או לימוד, והכנסות אחרות כיוצא בזה, ולמעט קצבאות אחרות של הביטוח הלאומי.

בסעיף הבא מסבירה המדינה כי סף העוני זה סכום ההכנסה הממוצעת לחודש למשפחה לפי מספר הנפשות במשפחה, הגבוה ב-50% מסכום ההכנסה של משפחה, לפי מספר הנפשות בה, מספר – המופיע בנתוני "קו העוני" שהמוסד לביטוח לאומי מפרסם ומעדכן מדי שנה.

בדקנו את הנתונים. בטבלה מסודרת מופיע טור הכנסות לצד מספר הנפשות בבית הכוללים הורים וילדיהם עד גיל 21 (לא 18). משפחה בת 4 נפשות לדוגמה, שכל הכנסותיה יעמדו מעל 8,764 שקל לחודש, תיחשב כמי שחצתה בהצלחה את קו העוני ואינה ראויה לעזרה. משפחה בת 6 נפשות שתכניס מעל 11,639 שקל לחודש גם היא לא תהיה ראויה להיכלל בקו העוני. המשמעות: חלק גדול מהמשפחות הנתמכות כיום – יישאר בחוץ, אם העמותות תחפצנה להמשיך ולהיתמך ע"י משרד הרווחה.

בקוד האתי, אותו צריכה העמותה לקבל על עצמה נכתב בסעיף שוויון ואיסור הפליה: "העמותה תנהג בשוויון ביחס למקבלי הסיוע ולא תפלה ביניהם מטעמי גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי וכיוצא באלה". 

מאידך המדינה פותחת פתח לארגונים פנים קהילתיים: "למרות האמור, הפניית סיוע במזון לקהל יעד מסוים, שהעמותה חפצה לקדם ולהיטיב עמו במיוחד בהתאם למטרותיה, לא תיחשב הפליה פסולה… או קבוצה אחרת הזקוקה במיוחד לסיוע זה, או יוצאי מדינה או עיר מסוימת בחוץ לארץ וכיוצא בכך". כמובן שהכל צריך לעמוד בחוק "איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים" האהוב על משפטנים מסוימים.

כמו כן העמותה צריכה לנהוג ביושר, ביושרה, בצדק ובהגינות, בסובלנות וברגישות כלפי כל המעורבים בניהול העמותה פנימה.

כתיבת תגובה