חמישים דקות של בזבוז ביום • סיפורן של הרכבות בפריפריה

בקול תרועה רמה חגג שר התחבורה את פתיחת תחנות הנגב של רכבת ישראל, אלא שאלפי תושבים בנגב מאוכזבים ודורשים רכבת מהירה ישירות לתל-אביב. מטולדו למדריד בשלושים ושלוש דקות ומאשקלון לתל-אביב שעה?!

צילומים: אורן נחשון, קובי גדעון לע"מ, חיים זך, עדי ישראל, יעקב נחומי | פלאש 90

"הרכבת היא הכלי היעיל ביותר ליצירת חיבור בין המרכז לפריפריה. אנחנו מדברים על צדק תחבורתי – הזכות של כל אזרח לתחבורה זמינה, מהירה ויעילה" (השר ישראל כ"ץ).

ביום שני כ' בטבת תשע"ד, 23 בדצמבר 2013 למניינם, נחנכה בשדרות תחנת רכבת. שנתיים אחר-כך נחנכה תחנה דרומית יותר, בנתיבות וכעבור יותר משנה באופקים. זו הייתה אחת הגאוות הגדולות ביותר של שר התחבורה כ"ץ, קירוב הפריפריה – בייחוד שדרות שהפכה לסמל – לגוש-דן.

אלא שכ"ץ, שמקורביו טוענים כי הוא אינו מתראיין לכלי תקשורת אזוריים המיועדים לפריפריה, כנראה אינו סופר את התושבים בדרום. מבחינתו הם קיימים רק לפני הפריימריז בליכוד ומיד תבינו למה.

אז מה הבעיה אם יש רכבת אתם שואלים? ובכן, כאשר הרכבת נוסעת צפונה, היא עוצרת גם באשקלון ובאשדוד ואז בעוד שש תחנות ביניים במטרופולין גוש-דן. אחרי עשרים דקות מיותרות של עצירה בשש התחנות הללו היא מגיעה לתחנה הראשונה בתל-אביב.

לדוגמה: רכבת שיוצאת משדרות בשעה שמונה, מגיעה לאשקלון ב-20:12, לאשדוד ב-20:22 – ולתל אביב רק כעבור ארבעים דקות! בדרך היא עוצרת ביבנה מערב, ראשל"צ משה דיין, בת-ים קוממיות, בת-ים יוספטל, חולון וולפסון וצומת חולון. הסיפור הזה חוזר על עצמו גם בכיוון ההפוך: יציאה מתל-אביב – עצירה בשש תחנות ביניים – ורק אז הגעה לאשדוד.

לא מספיקה להשכיב את הילדים

לאחרונה החל גל מחאה של תושבים משדרות, אשקלון ואשדוד – שסוחף אחריו אלפים. את המחאה מובילה צאלה פינטו, תושבת זיקים שבמועצה האזורית חוף אשקלון, תחת הכותרת "חמישים דקות של בזבוז ביום, רוצים רכבת מהירה ליישובי הדרום".

נזכיר: מידי יום נוסעים אלפי אזרחים משלושת ערי הנגב לתל-אביב ובחזרה, בהם גם מאות דתיים וחרדיים המתגוררים באופקים, נתיבות, שדרות, אשדוד ואשקלון העובדים לפרנסתם במרכז הארץ. האיחור ברכבת גורם להפסד מכל כיוון: גם כלכלי – לעבודה; וגם משפחתי – פחות זמן עם הילדים או אפילו פספוס של מנחה-מעריב בסוף היום.

"אנחנו מתחזקים", הודיעה השבוע פינטו לעוקבים אחרי דף המחאה ברשת החברתית. "המטה לרכבת יעילה לפריפריית הדרום" שמו. "בשבוע הבא אנחנו בכנסת כחלק משיתוף הפעולה עם אגודת הסטודנטים במכללת ספיר. השבוע ביססנו שיתופי פעולה נוספים, עם רשמת מרכזי זכויות חברתיות ותנועת הפריפריות".

לטענתה, העצירות גורמות ל"עשרים וחמש דקות מבוזבזות לכל כיוון. חמישים דקות ביום. בכל יום. שלוש מיליון נסיעות בשנה… רק תחשבו איך ניתן היה לנצל מידי יום את חמש מאות הדקות הללו אחרת. אני, שבקושי מספיקה לספר סיפור לילה טוב לילדים הקטנים שלי, אשמח להגיע לארוחת הערב ולמקלחות שלהם.

"אתם אולי הייתם יכולים לעשות אותו הדבר, או סתם לשבת עם בירה בים ולראות את השקיעה. במקום זה אנחנו רואים את השקיעה מהרכבת… אנחנו פועלים לקידום רכבת מהירה לתל אביב, שתאסוף משדרות-אשקלון-אשדוד ותיסע ישירות דרך החוף לתל אביב, כפי שכבר נעשה בערים כמו חיפה ובאר שבע, ומתוכנן להתבצע בירושלים. אנחנו צריכים אותה פעם בשעה ובשעות הבוקר והערב העמוסות פעמיים בשעה, רכבות ללא עצירות ביניים כלל", כתבה והפכה פה לאלפי נוסעים.

רכבת מהירה פעמיים בשעה

התגובות ברשת החברתית סוערות. תושבת הדרום, שגית ברששת, כתבה: "הידעת!? בספרד, כדי להגיע ברכבת מטולדו לעיר הבירה מדריד, עלייך לעבור מרחק של 733 קילומטרים בזמן של 33 דקות, ללא עצירות בתחנות ביניים. בישראל, כדי להגיע ברכבת מאשקלון לתל אביב, עלייך לעבור 52 קילומטרים בזמן של 57 דקות פלוס חמש דקות למפגש רכבות עם עצירה בכ-9 תחנות ביניים. מדהים!! רכבת ישראל, יעילות זה שם המשחק!".

אבי דבוש מתנועת הפריפריות הוסיף: "בוקר שגרתי ברכבת משדרות. אין לתאר. עוצרים בכל התחנות בין אשדוד לתל אביב. במקום קיצור אמיתי של חמישים דקות בין אופקים לתל אביב, אנחנו מקבלים זחילה של שעה וחצי".

אזרח נוסף, אדם מתן, כתב גם הוא על חוסר שביעות רצונו: "אני נוסע מדי יום מתחנת אשקלון לתחנת השלום בתל אביב. הקו הזה נפתח לפני עשור, אז דובר על 45 דקות. לאחר שיפוץ מסיבי במיליארדים שחיבר את אשדוד לקו הרכבת המערבי, דובר על 35 דקות. ועדיין – שעה, כבר עשור. למה?! משום שכל הרכבות בקו הן מאספות, כל תחנה מוסיפה ארבע-חמש דקות לזמן הנסיעה. זמן שנועד להאט בכניסה לתחנה, לכל תחנה, לעצור ולהאיץ בשנית.

"הפתרון פשוט: רכבת מהירה פעמיים בשעה בשעות העומס, ישירות מאשדוד לתל אביב. כמו בקו לבאר שבע, כמו בקו לחיפה. אפילו לא צריך להוריד את התדירות לתחנות הביניים: רכבת נוספת יכולה לצאת באותו הזמן מיבנה ולעבור בכל התחנות העירוניות במרכז. הרכבת מקבלת עוד מעט הזמנה של קרונות חדשים רבים, כך שניצול חכם שלהם – ללא השקעה נוספת – יכול לפתור את הבעיה".

לא ניתן להוסיף רכבות נוספות

מהרכבת נמסר בתגובה: "השרות ללקוחותינו הוא ערך ורכבת ישראל עושה ככל שניתן להעניקו באופן מיטבי. הרכבת מאשקלון לתל אביב עוצרת גם בתחנות בת-ים וחולון בנוסף למסלולן הקודם, מה שמאריך את הדרך בין שבע לתשע דקות.

"בשנתיים האחרונות כמות הנוסעים בתחנות אלה גדלה משמעותית ומחובתנו להעניק גם להם שרות. בנוסף, עבודות הרכבת הקלה בתל אביב והגודש באזור מחייב ראיה מערכתית לפיה רצוי להעדיף שהאנשים מגוש דן יגיעו ברכבת לתל אביב ולא ברכבם הפרטי.

"לצד כל אלה, קיבולת המסילות בשעות השיא היא מקסימאלית, עובדה שלא מותירה בידינו אפשרות להוסיף רכבות. לאתגר זה שני פתרונות: האחד ארוך טווח והוא מסילה רביעית באיילון אשר נמצאת בתכנון חברת 'נתיבי ישראל', והשנייה – הרכבת מערכת איתות מהמתקדמות בעולם שתתחיל לפעול בשנים הקרובות ברכבת ישראל ותתיר ליותר רכבות להיכנס למסילות איילון. רכבת ישראל עושה ככל שניתן כדי להעניק שרות מיטבי לכל לקוחותיה, בכל מקום במדינה".

משרד התחבורה חזר פחות או יותר על תגובת הרכבת ומסר בתגובה: "הרכבת מאשקלון לתל אביב עוצרת גם בתחנות בת ים וחולון בנוסף למסלולה הקודם, דבר שמאריך את הדרך בשבע עד תשע דקות בלבד. מספר הנוסעים בתחנות אלה גדל באופן משמעותי ומחובתה של רכבת ישראל  להעניק גם להם שרות נאות.

"מאחר וקיבולת המסילות כיום היא מקסימאלית לא ניתן להוסיף רכבות נוספות. עם הקמתה של מסילה רביעית באיילון יינתן יתרון אופטימאלי גם עבור קו אשקלון-תל אביב. שר התחבורה לא אמר כי הוא אינו מתראיין לכלי תקשורת אזוריים המיועדים לפריפריה, ולא ברור מהיכן נלקחה האמירה המיוחסת לו".

2 תגובות ל: "חמישים דקות של בזבוז ביום • סיפורן של הרכבות בפריפריה"

  1. חחחחחחחחחחחח 52 קילומטר ב57 דקות על זה אתם בוכים, תבואו לירושלים ותזחלו באוטובוסים מרחק של 5.2 קילומטר ב57 דקות

  2. איך עושים פה לייק לתגובה? התגובה הכי טובה ביי-פאר שנתקלתי בה באינטרנט

כתיבת תגובה