לאחר ההודעה כי חנויות הרחוב בערים הירוקות ייפתחו ביום ראשון למתן שירות – עד ארבעה לקוחות: הרשתות מודיעות על יציאה למאבק • העתירה לבג"ץ כבר כמעט בדרך אך קודם לכן, הן מאיימות: הכריזו עלינו מלחמה, נגיב בהתאם • כל הפרטים על הסאגה המתגלגלת
חיליק ברקוביץ 05.11.2020
ביג פאשן הצפוי לקום בגלילות | מקור הדמיה: יח"צ קבינט הקורונה הממשלתי שהתכנס אתמול ידע תהפוכות. אחת מהן נרשמה סביב פתיחת חנויות הרחוב. בעוד שר הבריאות יולי אדלשטיין דרש לבטל את הפתיחה המתוכננת שלהן לארבעה לקוחות – השרים ישראל כ"ץ, עמיר פרץ ואריה דרעי, דחפו לבצע את המהלך. אלה טענו, כי הרשתות ה'חיוניות' דחוסות עד אפס מקום וכי הן מהוות סכנה ועל כן יש צורך לאשר את פתיחת חנויות הרחוב שיורידו מעט את הלחץ על הרשתות שנחשבות חיוניות ומותרות בפתיחה.
לשרים התומכים הצטרף במהלך הדיון גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ששינה את דעתו, והסכים עם שרי האוצר הכלכלה והפנים שזהו המתווה הנכון: פתיחת חנויות הרחוב בערים ירוקות בלבד, תוך הקפדה על הגבלה לארבעה לקוחות בלבד. שר הבריאות אדלשטיין ושר הכלכלה עמיר פרץ הצביעו נגד המהלך. פרץ התנגד – בשל רצונו לאשר מרכזי סחר גדולים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "נפתח את חנויות הרחוב ביום ראשון הקרוב. אנחנו מאפשרים ארבעה לקוחות בכל עת, לא יותר מזה. אנחנו גם יודעים שיש עלייה מסויימת בתחלואה, ולכן אם אנחנו נראה בסוף השבוע הבא, לקראת השלב השלישי הגדול, שיש עלייה בתחלואה – אנחנו נצטרך לעצור ואולי אפילו להדק את ההגבלות. בשלב זה ההחלטה שלנו: פותחים את החנויות, מאפשרים ארבעה לקוחות ואני מבקש מכולם לכבד את הכללים הללו".
שר האוצר אמר: "אני מברך על החלטת קבינט הקורונה לאשר את פתיחת חנויות הרחוב ביום ראשון. בעלי העסקים הקטנים ניצבים בחזית המאבק הכלכלי בקורונה ושילמו מחירים גבוהים מאוד בשל ההגבלות שהוטלו ואנחנו מחויבים לעשות הכל כדי לאפשר להם לחזור לעבודה. אני משוכנע שבעלי העסקים והעובדים בהם יקפידו על ההנחיות".
עם זאת שר הכלכלה עמיר פרץ שהצביע נגד ההחלטה בשל העובדה שזו לא כללה את אזורי המסחר הפתוחים 'ביג', ביל"ו סנטר וכדומה, אמר: "עלינו לעמוד בהבטחה לפתוח את חנויות הרחוב ביום ראשון הקרוב. יש פתרונות רבים שטרם בחנו על מנת להגדיל את התעסוקה. אחד מהם הוא הגדלת מספר הבדיקות, ולא רק לאלה שקיים חשש שנדבקו – כך נגיע למספר המשקף יותר את המצב האמיתי, כמו גם פתרונות יצירתיים שירתמו מקומות עבודה לקטיעת שרשראות ההדבקה – כדוגמאת רכבי הסעות קטנים במקום אוטובוסים. אי אפשר להעמיס הכל רק על 'גמל' אחד. את המעמסה חייבים לחלק גם ל'גמלים' האחרים. ככל שנפתח יותר, פחות אנשים יתקבצו ברשתות השיווק".
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר בתגובה להחלטת קבינט הקורונה לפתוח את חנויות המסחר בערים ירוקות, ביום ראשון הקרוב, כי "בדרך כלל נאמר טוב מאוחר מאשר כלל לא, אך אי אפשר לומר זאת על החלטה זו של קבינט הקורונה. ההחלטה לפתוח את חנויות הרחוב רק ביום ראשון הקרוב חושפת במלוא העוצמה את הכשל הבסיסי בדרך החשיבה והעבודה של קבינט הקורונה, ומנגנון קבלת ההחלטות שלו. לא היתה שום סיבה עניינית שלא להתיר לחנויות הרחוב להיפתח לפני שבועיים. הדחיות לא הועילו מאומה ורק גרמו להרס מיותר של עסקים חלשים ופגיעה חמורה באחרים".
עו"ד רועי כהן, נשיא להב, מסר כי "אני שמח שראש הממשלה וחברי קבינט הקורונה קיבלו את ההחלטה הנכונה והמתבקשת, שתאפשר לעשרות אלפי בעלי חנויות לחזור ולהתפרנס בכבוד. המראות קורעי הלב של מפעלי חיים שקורסים לנגד עיננו חייבים להיפסק. אנו דורשים החלטות מקצועיות ולא פוליטיות. לא נסכים עוד לעונש קולקטיבי לכל מגזר העסקים הקטנים.
"הגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות ולא תפקיר את העסקים לגורלם. מדיניות הסגרים היא מדיניות כושלת שהביאה להרס הכלכלה וחייבת לעבור מן העולם. הגיעה העת שהממשלה תפסיק להיות מנותקת מהעם ותחזיר את אמון הציבור בקבלת ההחלטות. אנו דורשים נתונים תוכנית חילוץ כלכלית סדורה ולא תוכניות של טלאי על טלאי שהביאו אותנו עד כה לקריסה של עשרות אלפי עסקים. הגיע הזמן שהממשלה הזאת תתעורר ותתחיל לעבוד למען האזרחים שלה".
מכריזים מלחמה
כאמור, מי שיצא ניזוק מההחלטה הם הקניונים ומרכזי המסחר הגדולים שיישארו סגורים.
כ-100 חנויות מהרשתות הגדולות מחו על החלטת הקבינט הממשלתי והצהירו: "הכריזו עלינו מלחמה". שחר תורג'מן, יו"ר קבוצת באיל, שמכהן כיו"ר התאגדות רשתות המסחר והאופנה, אמר כי "מדובר בהחלטה חסרת היגיון. 'סטארט-אפ' ישראלי הזוי".
כבר קודם להחלטת הקבינט, הרשתות הגדולות הודיעו שבהינתן אישור לפתיחת חנויות רחוב הן ישובו לפתוח את החנויות שלהן ב'פאוור סנטרים' גם םא הדבר יהיה בניגוד לחוק.
בהמשך, התאגדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה פנתה לראש הממשלה ולשר האוצר, בדרישה לאשר גם את פתיחת המרכזים המסחריים הגדולים, רגע לפני שהן מגישות עתירה לבג"ץ. המכתב, כך עושה רושם, מנוסח בלשון העתירה שתוגש: "נראה כי השיקול היחידי שעמד בפני קבינט הקורונה, אשר הוביל לקבלת החלטה מפלה זו, הינו – העובדה שנציגי חנויות הרחוב הפעילו לובי ולחצים אדירים על מקבלי ההחלטות. במלוא הכבוד, השיקול המדובר אינו רלוונטי בעליל לצורך קבלת החלטה בענייננו.
"מדוע ששאלת פתיחתן של שתי חנויות זהות ייקבע אך ורק על בסיס השאלה היכן הן ממוקמות במרחב הציבורי? לא נמצא לכך תשובה בספרי המדע ולא בספרי הרפואה, אלא אך ורק בעובדה הבלתי רלוונטית בעליל לצורך קבלת ההחלטה ולפיה בעלי עסקים שונים הפעילו לחץ על מקבלי ההחלטות ואילו עסקים אחרים לא", כותבות הרשתות שטענו לאפליה חמורה. "דומה, כי "חטאן" היחיד של חנויות אלה הוא היעדר הפעלת לחצים על מקבלי ההחלטות בדומה למגזרים האחרים שפעלו כאמור, שאחרת לא ניתן להסביר כיצד נאסרה דווקא הפעלת המתחמים הפתוחים".
עוד נכתב, כי "הרי שפתיחת חנויות רחוב והותרת חנויות זהות סגורות אך בשל העובדה שאלה פועלות במתחמי קניות פתוחים, פוגעת אנושות בחופש העיסוק של האחרונות, משום שהיא פוגעת ביכולת התחרות החופשית שלהם אל מול העסקים האחרים".


