חרדים לתעסוקה

החרדים נדרשים להשתלב בשוק התעסוקה אך נתקלים במחסומי כניסה | ההתקוממות להקצבות ייעודיות למגזר, סותרת את צרכיו של המשק // דעה

יריד תעסוקה לחרדים | צילום ארכיון: ליאור מזרחי, פלאש 90

פחות מחודש עבר מאז כוננה הממשלה החדשה, והקמפיין התקשורתי חזר במלוא העוצמה.

בחסות הקמפיין לשיווק אג'נדות, שבה מלאכת תיעול האמוציות אל המרחב הבטוח, חרדים וכסף.

הטרמינולוגיות להנדסת תודעה עובדות היטב. "בטלנים", "סוחטי הקופה הציבורית". המונחים, מגובים כמובן בנתונים. איתם, לא ניתן להתווכח. הגדלת תקציב החינוך החרדי, הקמת גופים מגזריים, גרעינים תורניים, חלוקת ג'ובים והיד עוד נטויה.

מצב המשק נתון תחת כאוס. מדד מחירים גבוה, העלאת ריביות, פיטורים בענף ההייטק, מיתון צפוי, אך טבעי כי הקצבות סקטוריאליות מהקופה הציבורית, ירעילו את האווירה המתוחה.

פופוליזם מייצר רייטינג, וכל עוד הוא מגובה בנתונים, הציבור ה"נאור" מאמין לו. "אבירי הצדק" התקשורתי מגלים מומחיות בכל הנוגע להצגת נתונים סלקטיבית, נתונים נוספים אשר יש בידם לצמצם את ממדיה של תמונת "העושק", נשמטים.

על פי מחקר שנערך בעבור משרד הכלכלה עלה כי 37% מן המעסיקים, נרתעים מהעסקת גברים חרדים.

 מדו"ח שפרסם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) וקמא-טק על שילוב חרדים בענף ההייטק הישראלי עלה כי קיימים פערי שכר משמעותיים, המפלים לרעה את העובדים החרדים המשתכרים בממוצע פחות ממחצית השכר הממוצע בענף.

עוד עולה מנתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה כי אישה חרדית מרוויחה בממוצע רק 70% מההכנסות של נשים יהודיות לא חרדיות. למרות 80% אחוזי העסקה בקרב נשים חרדיות, פערי ההכנסה, נשמרים.

בכך, יש בכדי להצביע על קיומה של מגמת העדפה לא מובלעת של האוכלוסייה הלא חרדית בקבלה לעבודה, והגורמים לתוצר ולשיעורי העסקה הנמוכים יחסית במגזר, מתבהרים.

דרישת ה"צאו להשתלב" לא עולה בקנה אחד עם ההתנגדות הגורפת להסכמים הקואליציוניים שנחתמו מול המפלגות החרדיות. הקצבות ייעודיות להקמתם של גופי הכשרה והשמה לחרדים, תקצוב מוסדות השכלה חרדיים, הכרחיות בכדי להעניק את סל הכלים הנדרש לכך.

גם החקיקה בנושא העדפה מתקנת במגזר הציבורי, חיונית לאור העבודה כי המדינה לא עומדת ביעדיה ורק 1% מקרב עובדי המגזר הציבורי, נמנים על המגזר.

אמת, יש פסול בכפייה על אדם לעזור לאחר בניגוד לרצונו, ההקצבות הממשלתיות בתחומים אלו חיוניות בראש ובראשונה עבור המשק.

הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס אבי אסכולת הכלכלה הקיינסיאנית אמר "הבעיה הפוליטית הגדולה ביותר של האנושות היא לשלב בין יעילות כלכלית צדק חברתי וחירות אישית".

בהיעדר הזדמנויות שוות, הרצון לשפר את מצבם הכלכלי- חברתי מלווה גם בחשש כי לשיעורי התעסוקה הנמוכים בקרב החרדים תהיה השפעה שלילית על המשק.

בימים טרופים אלו של מיתון צפוי וחשש מעלייה בשיעור האבטלה, גישתו הכלכלית של קיינס סוברת כי השוק לא יכול לתקן את עצמו תמיד, וכאשר נקודת שיווי המשקל נמצאת במצב של מחסור בין הביקוש להיצע כגון אי תעסוקה מלאה, נדרש תיקון על ידי התערבותה של הממשלה, בכדי למנוע את עושק החלשים.

על פי תאוריית "הצדק כהוגנות" של ג'ון רולס (פילוסוף אמריקאי מהמאה ה-20) "צדק חלוקתי" מתווה מדיניות אשר דואגת להיטיב עם מצבו של הפרט העני ביותר בחברה. ההגמוניה השבעה והפריווילגיית חייבת להבין כי עודף הקצאת משאבים לטובת מגזר מסוים, הינו צעד נדרש לאיזון ולתיקון עוולות אי שוויון בחלוקה אשר מקורם, בראשית ימיה של המדינה.

טוב לדבר על ערכים ליברלים וצדק חברתי, יש גם ליישם.

הכותבת הינה סטודנטית לכלכלה, העוסקת בכתיבת תכנים לבעלי עסקים

כתיבת תגובה