חרדי משתכר בהייטק מחצית מהשכר הממוצע

הייטק | צילום: hxdyl, שאטרסטוק

ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ עינב קאבלה התכנסה היום (ג') לישיבה בעקבות בקשה לדיון מהיר של חברי הכנסת משה ארבל ואריאל קלנר, בנושא עידוד הגידול בהעסקת חרדים בענף ההייטק המהווה אבן יסוד בכלכלה הישראלית.

בקשת הדיון באה בעקבות דו"ח שפורסם באחרונה של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) וקמא-טק על שילוב חרדים בענף ההייטק הישראלי. לפי נתוני הדו"ח, במהלך השנים האחרונות חל זינוק של 50% בשיעור החרדים העובדים בהייטק, מספרם עומד על כ-10,000 איש (שיעור ניכר מהם נשים חרדיות) ורובם צעירים בני פחות מ-28. במקביל חל גידול במספר היזמויות והסטרטאפים המוקמים ע"י יזמים מהמגזר החרדי. למרות הנתונים המעודדים בדבר השתלבות בענף, עלה בדו"ח כי עדיין קיימים פערי שכר משמעותיים המפלים לרעה את העובדים החרדים שמשתכרים בממוצע פחות ממחצית השכר הממוצע בענף. מן הדו"ח עולה כי שכר מועסקים החרדיים בהייטק עומד על 10,830 בממוצע, סכום שעדיין נמוך משמעותית מעובדים בתחום שאינם חרדים, ששכרם הממוצע עומד על 22,479 שקלים.

יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה, פתחה את הישיבה: "הנושא של שילוב חרדים בענף ההייטק, חשוב לכלכלה הישראלית ולא נכון יהיה להסתכל עליו רק בהיבט חשיבותו עבור הציבור החרדי עצמו. זהו אינטרס של המדינה לפעול לשם כך. שילוב החברה החרדית צריך להיות בכל המשרות בהייטק, גם בדגש על שילוב איכותי במשרות טובות ואיכותיות. כמו כן אי אפשר להתעלם מפערי השכר כפי שעלו בדו״ח. בין היתר הדבר נובע מתופעת העסקה דרך חברות כוח-אדם. אני סבורה כי שילוב חרדיות וחרדים בעולם ההייטק הוא מהלך חשוב לצמצום הפערים בחברה הישראלית.".

שר המדע והטכנולוגיה יזהר ישי: "כלכלת החדשנות מזינה את הכלכלה בישראל. זו הכלכלה שתיתן את ההזמנות לאוכלוסיות שלא מספיק נמצאות שם – נשים, חרדים, ערבים והפריפריה. הכנסת החרדים להייטק זו לא משימה חרדית היא משימה לאומית ואף משימה אישית שלי. למדתי להכיר מחברי נפש שהכרתי מעיסוקי בהייטק בקהילה החרדית על מוטיבציה ויכולת גבוהה ביותר. ההשתלבות של החרדים, משנה תפיסת עולם למעסיקים החילוניים וגם לחרדים שבאו  להיכנס בחדשנות.

"הדו"ח שפורסם מלמד על התקדמות של חרדים וחרדיות בקורסים, יש מגמות יפות של מספרים בלימודים אך בתעסוקה זה לא מספיק -יש רק 5% של חרדים וערבים בכל אוכלוסיית ההייטק. זה נתון לא טוב כאשר ביחד הם שליש מכל האוכלוסייה.

"בשת"פ מעולה עם האוצר, אנו מקדמים תכניות חשובות וייחודיות להכשרת חרדים במקצועות השונים בהייטק העולמי והישראלי".

ח"כ משה ארבל: "לפי כל הנתונים הדמוגרפיים, האוכלוסייה החרדית והערבית תהיה בשלושים השנים הבאות האוכלוסייה המשמעותית בישראל. ההייטק הוא מנוע צמיחה המרכזי של המשק, והמטרה היא לראות חרדים בתוך המערכת, כאלו שהם בעלי יכולת לפרוץ גבוה ולהתקדם. הייתי שותף בעבר להקמה של צוות בינמשרדי לתעסוקה איכותית –  תמיד המדד היה יש תעסוקה חרדית או אין, ולא נגעו בהשמה במקומות נכונים. עכשיו יש גם פרמטר שלא ייחשב תעסוקה בשכר מינימום. יציבות תעסוקתית מאפיינת את מגזר הנשים החרדי בשונה מרוב האוכלוסייה וזה יתרון שכל מעסיק מוכן לשלם עליו המון. משרדי המדע והאוצר צריכים לתת תקצוב לנושא הזה ובהקדם ממש. נושא ההכפפה במגזר הממשלתי לכל המקצועות לתואר אקדמי ראוי אף הוא שישתנה. אין כל סיבה לכך.  ח"כ ארבל סיפר בוועדה כי גורמים במשרד העבודה ניסו לחסל תכנית פיילוט של עיריית בני ברק ומפעל הפיס לתמיכה ומלגות במסלולי הנדסאים בסמינרים מכיוון שלדבריו 'הם לא רצו שזה ייצא לפועל כי זה לימוד תכנות שהוא לא אקדמיה".

 ח"כ אריאל קלנר: "יש לנו יעד לאומי בריבוע – הגדלת ענף הייטק ותעסוקת חרדים, אך על זה יש איום גדול ביותר שמבקש לפגוע בהעסקת חרדים שהוא יעד כפול למגזר וכלכלית למדינה – האיום הוא בדמות ארגונים שרוממות ליברליזם בפיהם אך מחפשים את ההיפך לפגוע במגזר החרדי דרך עתירה לבג"צ לאסור לאקדמיה עליהם לימוד כדרכם.

"יש דברים רבים שיסייעו לקדם שילוב מבורך של החרדים, ואחד מהם שהוא מאוד נחוץ זה לצמצם את פערי השכר".