יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר, הודיע על פרישתו

פרופ' שמואל האוזר (ארכיון). צילום: גיא אסיאג בלום | יח"צ

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, ביקש משר האוצר, מר משה כחלון, לסיים את תפקידו. השר כחלון נעתר לבקשתו. פרופ' האוזר מכהן בתפקידו מחודש מאי 2011 והוא מצוי כעת בעיצומה של התקופה השנייה לכהונתו, שהוארכה על ידי השר כחלון בחודש מאי 2016.

שר האוצר, כחלון: "לפני מס׳ חודשים ביקשני פרופסור האוזר לסיים את תפקידו כיו"ר רשות ני"ע. ביקשתי ממנו שיישאר עד לתחילת שנת 2018 כדי להשלים את המהלכים החשובים אותם קידם ובכללם: שינוי מבנה הבורסה, הקלות לחברות מו"פ, הקלות להנפקות חדשות, השלמת החוק לאיסור על אופציות בינאריות, הקלות לחברות קטנות ובינוניות וחיזוק האכיפה למען בניית אמון הציבור." שר האוצר הודה לפרופ' האוזר על התקופה הארוכה ומרובת ההישגים בהן כיהן כיו"ר הרשות, וציין במיוחד את שיתוף הפעולה הפורה בין משרד האוצר לבין הרשות בתקופת כהונתו, שאיפשר לקדם ולהשלים את כל הרפורמות המשמעותיות הללו.

האוזר: "שר האוצר ביקשני להישאר עד לתחילת שנת 2018 כדי להשלים את מה שהרשות והאוצר יזמו. בימים אלה אנחנו עובדים על השלמתם של מהלכים נוספים שאני מקווה לסיימם עד סוף השנה ובכללם: בניית תשתית להקמת בורסה משנית, הבאת בורסה זרה כשותף אסטרטגי לבורסה, הרחבת הסדרי הרישום הכפול עם הונג קונג, סינגפור וטורונטו, והשלמת המהפכה של המרת תעודות הסל לקרנות סל." האוזר הודה לשר שאפשר, ויזם ודחף לפיתוחם של שוק ההון והבורסה בישראל, ובמיוחד על שיתוף הפעולה המצוין עמו. שיתוף הפעולה הוא זה שהביא לפריחה מחודשת של הבורסה.

במקביל, הודיע שר האוצר כחלון כי המועמדת שלו לתפקידו יו"ר רשות ניירות ערך היא חברת מליאת הרשות, מנכ"לית אנטרופי לשעבר, ענת גוואטה. גוואטה הייתה שותפה לייסוד והקמת אנטרופי שירותי מחקר כלכלי וכיהנה כמנכ"לית החברה בשנים 2010-2017. בשנים 2005-2008 כיהנה כמנכ"לית חברת ההשקעות הציבורית "ארקו". בין השנים 1993-2005 מילאה מספר תפקידים בבנק מזרחי טפחות וב-5 השנים האחרונות לעבודה בבנק שימשה ככלכלנית בחטיבה העסקית.

כהונתו של פרופ' האוזר הייתה מבוססת על שילוב בין מהלכי החקיקה לפיתוח הבורסה והקלה בנטל על השחקנים בשוק ההון, לצד אכיפה בלתי מתפשרת שתכליתה הרתעה והחזרת האמון בשוק ההון. עם מינויו לתפקיד הוגדרה על ידיו, באופן חריג בנוף הישראלי, תוכנית עבודה ארוכת טווח ("מפת הדרכים") שיושמה לאורך כהונתו שלב אחר שלב תוך התמקדות בשלושה נדבכים מרכזיים: רגולציה, דה-רגולציה, ופיתוח שוק. בהתאם, בתקופתו של פרופ' האוזר יושמו מעל 100 הקלות רגולטוריות לטובת השחקנים הממושמעים בשוק, ולצד זאת נפתחו מספר חקירות משמעותיות ביותר כנגד הגופים החזקים ביותר במשק. בתקופתו הוכפל מספר תיקי החקירה בעקבות יישום הליך האכיפה המנהלי, וביניהם: בזק, אידיבי, מנופים, סימנס, חברת חשמל, בנק לאומי ועוד.

גולת הכותרת של כהונתו בנושאי אכיפה הייתה החקירה בפרשת בזק-אלוביץ, וכמובן החקירה וההרשעה  של דנקנר בפרשת אידיבי. גולת הכותרת של כהונתו בהקשר של פיתוח שוק ההון הייתה קידום שלל דברי חקיקה שתמכו בתעשייה ותרמו לגידול משמעותי במספר ההנפקות החדשות בבורסה ובמחזורי המסחר, וכמובן החקיקה לשינוי המבני בבורסה, שהושלמה לאחרונה, ושנועדה לפתור את ניגוד העניינים המובנה שהיה קיים בין הבנקים לבין הבורסה, מתוך שאיפה להחזיר את הבורסה להיות שחקן מרכזי בכלכלה הישראלית.

פרופ' האוזר ציין: "אני מסיים את תפקידי בתחושת סיפוק רבה על השלמת היעדים שהצבתי לעצמי ולרשות, ומביט בגאווה במצבו ההולך ומשתפר של שוק ההון. אני מודה להנהלת הרשות ולעובדיה שהיו לי כמשפחה, ואני זוקף את כל ההישגים של השנים האחרונות לעבודתנו המשותפת. זו הייתה תקופה מדהימה וזו זכות עצומה להיות בראש גוף שעובדיו והתנהלותו נחשבים בעיניי, סיירת מטכ"ל, 8200, והמסתערבים של השירות הציבורי בכלל, ושוק ההון בפרט."