יצמח או יצנח: הביטקוין מגיע למעבר החצייה

ציפייה דרוכה בקרב משקיעי הביטקוין בעולם: המטבע יגיע ל'חציית הבלוק' • זהו האירוע שמשקיעי הביטקוין מחכים לו הן בצפי לעליית שערים כפי שאירע בעבר והן כהוכחה לכך שהמטבע עבר בהצלחה את מבחן הזמן • המשמעות ששזרו יוצרי המטבע במטרה ליצוק לו ערך מוגבל: הכרייה תקטן ל-6.25 ביטקוין בכל 10 דקות

הביטקוין על רקע שיטת התכנות של הבלוקצ'יין | צילום: shutterstock

המטבע הוירטואלי המוכר ביותר – הביטקוין, עומד בפני אירוע מכונן. בעוד יומיים, ב-12.5, כאשר עם ישראל יחגוג את ל"ג בעומר בריחוק מרום ובקירוב לבבות, הביטקוין יעבור אירוע מסעיר במיוחד – Bitcoin Halving – חציית תגמול הביטקוין או בקיצור 'החצייה'. האירוע מעסיק מאוד את קהילת הביטקוין בעולם ובקרב קהילת המשקיעים בביטקוין יש ציפיות גבוהות.

כיום כבר כולם יודעים, שהמטבע הדיגיטלי נוצר בתהליך ממוחשב, ארוך ומסובך המכונה כרייה. לאחר שהמטבע נכרה הוא פועל ומונע על פי מודלים מתמטיים. הביטקוין במקורו הוגבל ומראש נקבע כי אין אפשרות להשפיע על כמות הכסף ויש להתנהל עם סכום המטבעות הקיים. כיום יש כ-18.35 מיליון מטבעות במחזור, ועל פי הצפי בשנת 2140 המטבע יגיע להיקפו המקסימלי שהוגדר מראש – 21 מיליון. 

אלא שעוד קודם לכן, ופעם בארבע שנים עובר הביטקוין אירוע מכונן שמשפיע על שוויו. מייסדי הרשת הגדירו שיטה לחלוקה והנפקה של מטבעות ביטקוין. בכל 10 דקות מחולקים מספר מטבעות קבוע, למי שהשתתף באבטחת הרשת". מסביר יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, ברוקר הביטקוין הגדול בישראל. "בתחילה מדובר היה ב-50 ביטקוין, אך כל 4 שנים לערך הסכום הזה נחצה. כעת אנחנו בחצייה השלישית, שתביא אותנו ביום שני למצב בו בכל 10 דקות יונפקו רק 6.25 ביטקוין במקום 12.5 עד עתה". 

מדפיסים או כורים

במונחים של פעילות יומית מדובר בהפקה של 1,800 מטבעות חדשים מדי יום. לאחר החצייה הנוכחית יירד קצב יצירת המטבעות ל-900 מטבעות ביטקוין ביום. כאמור, קצב זה יימשך עד לאירוע החצייה הבא, בעוד כ-4 שנים, אז שוב תיחתך הכמות במחצית. 

מטבע הביטקוין שעמד בשיאו בסוף 2017 על כ-20,000 דולר לביטקוין אחד, נוצר בעקבות משבר 2008 לאחר שנטען כי ההתנהלות של הממשלות במשבר הייתה רעה וכי הבנקים המרכזיים בעולם מתנהלים בחוסר אחריות, ומדפיסים כסף בצורה מופרזת ולא מבוקרת. המטבע הדיגיטלי היה אמור לשמש ככלי שישחרר את העולם מכבלי הרגולציה, ייתר את הצורך להזדקק לחסדי המערכת הפיננסית העולמית וכאמצעי לביזור ושיטוח התנועות הכלכליות בעולם.

בפועל, נראה כי אין הרבה הבדל בין המטבעות הדיגיטליים לבין כלים אחרים הסוחרים בשוק ההון. משבר הקורונה הוכיח זאת יותר מכל כאשר שוק הקריפטו צנח יחד עם שאר העולם הפיננסי. היה זה בשבוע בו הכריז ארגון הבריאות העולמי על וירוס הקורונה כמגפה עולמית. באותו שבוע הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי הוא אוסר על תנועה לאירופה וממנה במטרה לבלום את התפרצות המגפה.

אי התקווה

כל שוקי העולם קרסו באותו שבוע גורלי. מדדי הדאו ג'ונס, הנאסד"ק וה־S&P 500 צללו עמוק, ללא חליפת צלילה. ביום אחד צנחו מדד הדאקס הגרמני ב-12%, הקאק הצרפתי ב-12% והפוטסי הבריטי ב-11% כל המדדים בעולם הביעו את הפחד מהמגפה ואת החשש ממיתון עולמי.

שוק המטבעות הווירטואליים שהיה אמור להיות המפלט של ההון במצב של משבר עולמי, נפל גם הוא ביותר מ-30% ומחק קרוב ל־65 מיליארד דולר. כל אחד מ־20 המטבעות הגדולים נפלו לפחות ב־25% בנפח המסחר הגדול ביותר שנרשם בשנתיים האחרונות. הביטקוין נפל ביום אחד ביותר מ-37% ונסגר על 4,970 דולר (במהלך המסחר וכאשר נודע כי נשיא ארה”ב דונלד טראמפ עומד להכריז על מצב חירום לאומי, המטבע צלל עד ל־3,950 דולר). באותו שבוע התברר כי המטבע הווירטואלי לא הצדיק את התקוות שתלו בו מאז משבר 2008.

הזרמת הכספים של הממשלות והבנקים לשוקי ההון ברחבי העולם ובארה"ב בפרט היא בעצם הדפסת כסף כמעט כמו הפקת הביטקוין. הזרמות אלה, הביאו לעליות בשוק ההון ובית היתר לעלייה נאה ביותר בשוק הקריפטו. בתחילת חודש אפריל עמד מטבע הביטקוין על 6,454 דולר, ובסופו – בתאריך 30.4 – קפץ המטבע ב-14% לרמה של 8,857 דולר. בסוף השבוע האחרון חצה המטבע את קו ה-10,000 דולר והגיע לרמה של חודש פברואר טרם המשבר.

מטבע של היצע וביקוש

העלייה בערך המטבע קשורה לא רק להזרמת הכספים המסיבית של הממשלות אלא גם לאירוע החצייה המדובר. בתהליך 'חצייה' מתבצעת הפחתת הכמות המופקת הלכה למעשה. מצב זה מביא לכך שההיצע של המטבעות קטן, וכשיש ביקוש על היצע קטן – המחיר עולה. 

ומדוע שההיצע יקטן? כאשר כורי הביטקוין יקבלו תמורה נמוכה יותר על עבודתם ובמקביל מחיר הביטקוין לא יעלה משמעותית, החשש הוא שחלק מהכורים ייעצרו את מכונות הכרייה השותות חשמל בכמויות עצומות (ב'דה מרקר' דווח כי לפי מדד שבנתה אוניברסיטת קיימברידג' (cbeci), כריית ביטקוין צורכת 85 טרה-ואט שעה בשנה – יותר מצריכת החשמל של פינלנד כולה, לפי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית ב–2016). כל ירידה בתמורה למטבע עלולה להביא שפעילות הכרייה תהיה לא רווחית.

המושג של היצע וביקוש נכון כמעט תמיד. בשנת 2012 באירוע בחצייה הראשון זינק המטבע באופן מטאורי בקרוב ל-400% המטבע היה אז צעיר ומבטיח והתנודות בו היו בלתי פרופורציונלית (זינוק מטורף של 8000% בתוך כשנה). בשנת 2016 בעת אירוע החצייה השני זינק המטבע בקרוב ל-150%. כעת, באירוע השלישי, המטבע בסך הכל מתקן את הירידות של התקופה האחרונה. ב-12 החודשים האחרונים עלה הביטקוין ב-70%. ואם נרצה לדייק, בתאריך 10.5.19 השער עמד על 6,147.

זינוק או ירידה 

ההיגיון הכלכלי אומר שקשה לטוות מהלך צפוי על פי שני אירועי חצייה, כאשר האחד מהם אירע אי שם טרם פרץ הקריפטו לחיינו בעצמה אדירה. בנוסף, גם למשבר הקורונה העולמי יש מה לומר והמיתון העולמי מחמיר את אי הוודאות סביב המטבע.

לדברי יובל רואש, "ביטקוין הוא מכונה של אמון – פרוטוקול תוכנה שמאפשר לכל מי שמשתמש בו לסמוך על מה שנמצא בו. המחזיקים סומכים על התוכנה שתנפיק מטבעות בקצב עליו הצהירה, שתדאג להעברות מסודרות, ותשמור על הכסף שלהם. והאמון הזה יוצר את השווי של המטבעות בעולם האמיתי. חציית הבלוק היא לא אירוע טכני בלבד. היא אישוש נוסף לכך שמערכת החוקים שנקבעה אי שם בסוף העשור הראשון של המילניום, שרירה וקיימת וכי מי שמחפש מערכת מוניטרית אמינה, ימצא אותה בביטקוין".

ומה הצפי? "כמו כולם, גם אני לא יודע מה יהיה", טוען רואש, "אבל ההערכה הכללית שלי היא שלא נראה עוד נפילות חדות בביטקוין כמו שראינו באמצע מרץ. יכול להיות שיהיו ירידות נוספות ונרד עוד פעם לשער ביטקוין של 4,000 דולר, אך בטווח הבינוני-ארוך הביטקוין נמצא במגמת עלייה".

כתיבת תגובה