ישראל 2019: הפערים בין השכירים הולכים ומתחדדים

פערי המעמדות בישראל: ההכנסה החודשית הממוצעת של העשירונים הראשונים נעה בין 1,082 בעשירון התחתון וכ-3000 בעשירון השני לעומת כ-18 אלף שקל וכ-33 אלף שקל בעשירונים התשיעי והעשירי בהתאמה • פערי שכר גדולים גם בין האוכלוסייה היהודית והערבית • הפערים נרשמים גם בין סוגי העבודות ובין המגדרים

השכר עולה? | אילוסטרציה: Suprun Vitaly, שטארסטוק

אם נרצה לסכם במילה אחת את נתוני השכירים בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר נעשה זאת במילה "קריירה". כך עולה מתוך הודעת הלמ"ס: "הכנסות ברוטו של שכירים מסקר הוצאות משק הבית 2018". בעלי ההכנסות הגבוהות הם גברים, בגילאי 55-64, שמאחוריהם 16 שנות לימוד ומעלה, הם כבר מנהלים בחברה בה הם עובדים ועונים להגדרה "בעלי משלח יד אקדמי". 

הם עובדים יותר מ-45 שעות שבועיות בחברה הקשורה לענפים: "מידע ותקשורת", ו"שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח", וההכנסה החודשית הממוצעת של אותם 'גברי קריירה' עומדת על 33,884 שקל בחודש רק חבל שבסקר הזה יש רק נתונים יבשים. נותיר לכם להבין לבד כיצד נראים חייהם האישיים של אותם גברים.

פערי המעמדות בישראל ניכרים היטב מבין בתרי הסקר וממחיש יותר מכל את האמרה "אין השבע מבין את הרעב". ההכנסה החודשית הממוצעת של העשירונים הראשונים נמוכה ועומדת על 1,082 בעשירון התחתון וכ-3000 בעשירון השני. זאת לעומת הכנסה של כ-18 אלף שקל וכ-33 אלף שקל בעשירונים התשיעי והעשירי בהתאמה. פער אדיר לכל הדעות.

הפערים נרשמים גם בין סוגי העבודות ובין המגדרים. ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעת עבודה לשכירים, עומדת על 113 שקל לשעה לגברים בענף מידע ותקשורת (81.5 שקל לשעה לנשים) ומספר דומה נרשם בענף שירותים פיננסים וביטוח. 95 שקל לשעה, בענף שירותי בריאות רווחה וסעד (57 שקל לנשים) ו-65 שקל לשעה בענפי התעשייה והכרייה (61 שקל לנשים. ככל שיורד השכר כך נמחק הפער בין הנשים לגברים) ובענף שירותי אירוח ואוכל השכר מגיל לכדי 40 שקל לשעה לגברים ו-38 שקל לשעה לנשים.

פערים נוספים נרשמים גם בין משלחי היד. ההכנסה ברוטו הגבוהה ביותר היא של "מנהלים" (19,326 ש"ח) – פי 1.8 מההכנסה החודשית הממוצעת לשכיר. ההכנסה ברוטו הנמוכה ביותר היא של "עובדים בלתי מקצועיים" (4,749 ש"ח), פחות ממחצית מההכנסה החודשית הממוצעת לשכיר. הפער בין ההכנסה החודשית של "מנהלים" לבין הכנסתם של "עובדים בלתי מקצועיים" הוא פי 4.1. חלק מהפער נובע ממספר שעות עבודה שבועיות רב יותר של "מנהלים" מאשר של "עובדים בלתי מקצועיים" (47.2 לעומת 38.6, בהתאמה). אולם בהשוואה של ההכנסה ברוטו לשעת עבודה, ההכנסה של "מנהלים" (96.3 ש"ח לשעה) גבוהה פי 3.3 מההכנסה של "עובדים בלתי מקצועיים" (29.6 ש"ח).

גם בין האוכלוסייה היהודית והערבית יש פערי שכר גדולים. הן בהכנסה החודשית הן בהכנסה לשעת עבודה. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה באוכלוסייה היהודית היא 11,191 ש"ח, לעומת 7,338 ש"ח באוכלוסייה הערבית, 65.6% מההכנסה של האוכלוסייה היהודית ההכנסה ברוטו לשעה באוכלוסייה היהודית היא 65.6 ש"ח לעומת 41.7 ש"ח באוכלוסייה הערבית, בהתאמה.

כשבוחנים את ההבדל בין האוכלוסיות ברמת המגדר מתקבל פער מדויק יותר. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לגבר שכיר יהודי היא 13,558 ש"ח לעומת 8,190 ש"ח לגבר שכיר ערבי – פער של  39.6%. ההכנסה ברוטו לשעה 72.2 ש"ח לעומת 42.6 ש"ח, בהתאמה – פער של 40.9%.

ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לאישה שכירה יהודיה היא 8,923 ש"ח לעומת 5,722 ש"ח לשכירה באוכלוסייה הערבית – פער של 35.9%. הפער מצטמצם ל-32.0% בחישוב ההכנסה לשעת עבודה – 57.9 ש"ח לעומת 39.4 ש"ח, בהתאמה. בלמ"ס מסבירים כי פער זה מוסבר בחלקו בשל הבדל בשעות העבודה – 36.9 שעות בממוצע לחודש בקרב שכירות יהודיות לעומת 34.5 שעות בקרב שכירות ערביות.

נוסיף עוד כי על פי סקר הוצאות משק הבית לשנת 2018. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לשכיר מעבודה שכירה עמדה על 10,584 שקל, המהווה עלייה ריאלית של 4% לעומת 2017. ומכיוון שמדובר בסקר הוצאות משק בית והכנסותיו בלמ"ס מצליחים להביא גם את השכר החציוני האבוד אולם המדויק יותר. ההכנסה החציונית לשכיר היא 7,988 שקל לחודש, המהווה עלייה ריאלית של 6.3% לעומת 2017.

בלמ"ס מוסיפים כי לא ניתן לחשב שכר חציוני למשרת שכיר מאחר שאין ברשות הלמ"ס נתונים מפורטים של שכר למשרה. אולם חשוב לדעת שהנתון של השכר החציוני מספר את הסיפור האמיתי של השכר בישראל מכיוון שהוא יושב על נקודת האמצע. השכר החציוני, זהו השכר ש-50% מהישראלים מקבלים פחות ממנו ו50% יותר לעומת השכר הממוצע המתפרסם מדי חודש שזהו השכר ששני שליש מהישראלים משתכרים פחות ממנו והוא מושפע חזק מאוד מרמות השכר הגבוהות של שלישי מהאוכלוסייה.

כתיבת תגובה