לא רק תחרות פנימית: יו"ר מכון היצוא, אדיב ברוך, על הדרך שבה ענף היצוא יכול להזניק את המשק
אדיב ברוך 05.05.2019
נמל אשדוד | צילום: gary yim, שאטרסטוק
לאחרונה, אנו עדים להתעוררות מחודשת של גל המחאה נגד יוקר המחייה בישראל. מטבע הדברים, לא נעים לאזרח כשמעלים לו את מחירי החשמל והמים, ונעים עוד פחות לשמוע פרשנויות של מומחים המנבאים עליה צפויה במיסים במטרה לכסות את הגירעון בקופת המדינה.
ברצוני להעלות דרך נוספת לפתרון המשבר, דרך חיובית של חזון וצמיחה, והיא פונה אל אי שם מעבר לים – היצוא הישראלי.
יצוא כמנוע צמיחה אדיר
חברה שתוצרתה מופנית ליצוא, היא חברה חזקה ויציבה. ליצוא יתרונות רבים בעלי השפעה אדירה, לא רק באופן ישיר על הגורם המייצא, אלא על כל סביבתו.
מחקר שערך בנק ישראל בקרב חברות ישראליות יצואניות וחברות הפועלות רק בשוק המקומי, השווה את הבדלי הנתונים בין שני סוגי החברות, וכן את הקשר בין יצוא לפריון, העלה כמה וכמה נתונים מעניינים, שאגב אינם שונים כל כך מהנתונים בעולם: פריון החברות היצואניות – גבוה מזה של החברות שאינן יצואניות.
נתונים נוספים שהעלה המחקר, מלמדים על העובדות הבאות: החברות היצואניות משלמות לעובדיהן שכר גבוה יותר. הפריון של חברות היצוא בישראל גבוה מפריון החברות המקומיות בשיעור של כ- 42%. השכר הממוצע בחברות היצואניות גבוה בכ- 27% מהשכר הממוצע של החברות שאינן מייצאות, ורמת ההון לעובד בהן גדולה יותר בשיעור של כ- 29%. זאת ועוד, ניתוח שנערך ביחידה הכלכלית במכון היצוא מצא, כי שיעורי הרווח התפעולי והנקי של חברות היצוא גבוהים מאלו של החברות הפעילות בשוק המקומי בלבד.
הסיבות לכוח הצמיחה שביצוא
למה זה בעצם קורה?! הרי זאת מוכרת וגם זאת מוכרת?!
ישנן שתי תשובות בדבר: התשובה הפשוטה היא, כי פוטנציאל המכירה בעולם הוא גדול יותר, אבל זו כאמור – תשובה פשוטה, משום שישנה סיבת עומק נוספת. הסיבה הנוספת היא – תחרות משוכללת והתייעלות. חברה הפונה לשיווק בינלאומי – ליצוא, מתייעלת. היא בהכרח עוברת שדרוג מבני שבלעדיו אי אפשר להתמודד בשוק הגלובלי, ומשום כך התוצאות. חברה יצואנית משקיעה במיכון ובטכנולוגיות, ומשפרת תהליכי עבודה. התוצאה הסופית היא כי ההתייעלות מגדילה את הרווח ואת הפריון, והעלייה בפריון ממילא מגדילה את השכר לעובדים.
מה שנכון לחברות ברמת המיקרו, נכון גם לגבי כלכלות לאומיות במאקרו. מדינה שכלכלתה מייצאת תוצרת – היא מדינה שנהנית מכוח עבודה יעיל, שכר ריאלי גבוה, ומהכנסות שמפרנסות לא רק את המועסקים בענפי היצוא – אלא גם את המעגלים המשניים הבאים עימם במגע. מחקר מיוחד שנערך על ידי היחידה הכלכלית של מכון היצוא, מצא קשר ישיר בין היצוא לתעסוקה, לפריון העבודה, ולצמיחה.
תוצאות המחקר מראות בבירור, כי על כל עובד ישיר שמועסק ביצוא – נוצרות עוד 2.1 משרות במעגלים העקיפים במשק. על כל 1 ₪ תוצר ישיר שנוצר ביצוא – נוצרים עוד 0.77 ₪ תוצר במעגלים העקיפים במשק. התוצר הממוצע לעובד בענפי היצוא הינו כ-337 אלף ₪ , גבוה בכ-70% ביחס לממוצע המשקי, כל מיליארד ₪ גידול ביצוא הם גידול של 675 מיליון ₪ בתוצר ותוספת של כ- 2,500 משרות חדשות במשק.
אחת המסקנות המתבקשות היא, שהיצוא מגדיל את ההכנסה לנפש, ובכך פערי השכר הולכים ומצטמצמים. כשעובד מרוויח יותר – יוקר המחייה כואב לו פחות, וככל שיהיה יותר יצוא ביחס לתפוקה – כך יצטמצמו הפערים הכלכליים בחברה.
חובה להשקיע בתעשיות המסורתיות
יבואו הציניקנים ויאמרו: "יופי, היצוא שלנו זה מערכות לחימה והיי-טק". את האמת, זו קביעה שנשמעת נכונה, כי הרי שבעים אחוז מהתוצרת הביטחונית של ישראל מיוצאת החוצה, ועל קטר ההיי-טק נאמר כבר לא מעט.
אבל זו הנחה שגויה.
גם לתעשיות המסורתיות יש מקום, שלא לומר הכרח, לעלות על רכבת היצוא. מחקר שנערך על ידי מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, מצא קשר ישיר בין פריון נמוך לבין פערים כלכליים וחברתיים. ע"פ ממצאי המחקר עולה כי האוכלוסיות המוחלשות בישראל מועסקות בעיקר בתעשיות המסורתיות, המאופיינות לרוב ברמות נמוכות באופן משמעותי של פריון עבודה, שכר ממוצע לעובד, והיקף ההשקעות. לדברי החוקרים, הסיבה לעובדה כי ישראל מדורגת נמוך ממרבית מדינות ה-OECD מבחינת פריון ושכר, נובעת כתוצאה מהיעדר ההשקעה בתעשיות אלו.
עוד מצא המחקר, כי ישנם פערים משמעותיים בין התעשיות בישראל -עילית ומסורתית – מבחינת ממוצע הפריון לעובד, רמת השכר, רמת הידע וההשכלה, והיקפי ההשקעות. על פי מסקנות הדו"ח, הגדלת פריון העבודה ושיעור ההשקעות בהון האנושי והפיזי בתעשיות מסורתיות בעלות פריון נמוך, יובילו לגידול ברמת השכר, לגידול בביקושים לעובדים ולצריכה, ולשיפור כושר התחרות של התעשייה כולה. אם אכן יושגו תוצאות אלו, הן יביאו לבסוף לצמצום פערי ההכנסות ואי השוויון החברתי.
בשורה התחתונה: הגדלת הפריון וגידול בשכר הריאלי יביאו לצמצום האי-שוויון ופערי ההכנסות בישראל. ואיך משיגים זאת? ניחשתם נכון – על ידי עידוד היצוא.
היצוא – הדרך לצמצום פערים בחברה הישראלית
צריך להודות באמת, בניגוד למה שחושבים – ישראל היא לא באמת יצואנית גדולה. היחס בין היצוא לתוצר הלאומי הוא לא גבוה, ואף נמוך משמעותית לעומת העשורים הקודמים, כאשר אנחנו בוחנים אותו אל מול משקים קטנים בסדר הגודל של הכלכלה הישראלית. הפוטנציאל הישראלי הוא אדיר – כי יש לנו עוד המון מה להציע לעולם, ולא רק היי-טק.
המסר עליו אנו חוזרים שוב ושוב במכון היצוא הוא, שאין יותר היי-טק מול לואו-טק. כולם חייבים לאמץ גישה מחשבתית-ארגונית חדשה, והיא אינטק- innovation technology, כלומר טכנולוגיות וחשיבה חדשניות. ישראל היא מדינה המובילה בחשיבה חדשנית, ואת הנכס היקר הזה יש להטמיע בכל ענפי התעשייה, מתקדמים יותר ומתקדמים פחות. החדשנות היא הגרעין שממנו הישראלים מצמיחים התייעלות, משום שההתייעלות הכרחית לכל חברה כדי שתהיה תחרותית בשווקים הבינלאומיים.
בנאומו של ראש הממשלה בוועידת גלובס לעסקים, שנערכה בשבוע שעבר בירושלים, אמר נתניהו כי עוצמתה של מדינה נשענת על שלושה מרכיבים עיקריים – עוצמה ביטחונית, עוצמה כלכלית ועוצמה מדינית.
השקעה ביצוא, תביא לחיזוק עוצמתה הכלכלית של ישראל, אבל לא רק זאת. העלאת היקפי היצוא בתעשיות המתקדמות והמסורתיות תורמת להגדלת פריון העבודה ושיעור ההשקעות בהון אנושי ופיזי בתעשיות אלו, ומכאן גם לגידול ברמת השכר, לגידול בביקושים לעובדים ולצריכה, ולשיפור כושר התחרות של התעשייה כולה.
התוצאה היא צמצום פערי ההכנסות ואי השוויון החברתי, ומכאן קצרה הדרך לשיפור מדד יוקר המחירים היחסי במשק. משמעות הדבר היא, שהכנסת משקי הבית תגדל ביחס לרמת ההכנסה הממוצעת למשק בית בעולם, וממילא גם יעלה כוח הקנייה של משק הבית הממוצע בישראל.
מסקנה: העלאת שיעורי היצוא תוביל לצמצום הפערים החברתיים ואי השוויון החברתי בישראל.
חזקו ויצאו!
הכותב הוא יו"ר מכון היצוא הישראלי
09/05/2019 19:04
כתבה מעולה: החזון שלי הוא שימונה שר יצוא עם תקציב של 100 מליון ש"ח, שיקים צבא משווקים( לא רק נציגי סחר), ויסייע לחברות יצוא בתחילת דרכן, ויצמיח אותם ממליון $ עד 10 מיליון $, לחברות מבוססות של 25 מיליון $ יצוא.