כל התרחישים האפשריים || מתי יונפק השקל הדיגיטלי?

בין היתר פורסם בו כי בנק ישראל מכין תכנית פעולה להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי (שק"ד), למרות שטרם קיבל החלטה אם בכוונתו להנפיק אותו. שאלת הנסיבות בהן יוחלט להנפיק מטבע כזה, היא דיון חשוב ומשלים לעיסוק המשמעותי באפיון העסקי והטכנולוגי.

המסמך דן בתנאים אשר יאפשרו או יתמכו בהחלטה להנפיק בעת כלשהי מטבע דיגיטלי של בנק ישראל ומצביע על מספר משתנים אשר יכולים להשפיע על המלצת ועדת ההיגוי בנושא:

הנפקת CBDC על ידי מדינות אחרות – החלטה על הנפקה על ידי ארה"ב או האיחוד האירופי, ו/או על ידי מספר משמעותי של מדינות מפותחות אחרות, תהיה גורם חשוב להחלטה על הנפקה בישראל. הסיכוי להתפתחות כזו בעתיד בשנים הקרובות הוא משמעותי;

ירידה בשימוש הלגיטימי ובמכובדות (באנגלית, Acceptance –  הנה הנכונות של גורם כלשהו לכבד אמצעי תשלום כזה או אחר) של מזומן בעסקאות בישראל – על פי הנתונים שבידינו, בישראל עדיין נעשה שימוש במזומן בחלק ניכר מההוצאה הצרכנית הכוללת. עם זאת, קיימת סבירות לא מבוטלת שהשימוש במזומן כאמצעי תשלום יצטמצם בעתיד עם אימוצן המתרחב של אפליקציות התשלום, ואמצעי התשלום האלקטרוניים בכלל. יתכן ששינויים בהרגלי התשלום של הציבור יתרחשו מהר ממה שצפינו בעבר. כתוצאה מכך, היכולת של הציבור לבצע עסקה באמצעות כסף של הבנק המרכזי עלולה להצטמצם במהירות. ליכולת של הציבור לעשות שימוש בכסף של הבנק המרכזי חשיבות הן בשמירת האמון של הציבור באמצעי התשלום האחרים, כיון שתמיד יוכל להמיר אותם לכסף של הבנק המרכזי והן כדי לשמור על היכולת של פרטים ועסקים לבצע עסקאות תוך צמצום התלות בגופים פרטיים. לכן, יש לעקוב אחרי התפתחות השימוש במזומן כאמצעי תשלום, ולבחון באיזו מידה נשמרת היכולת לבצע עסקאות (לגיטימיות) במזומן;

חדירה משמעותית של מטבע יציב או אמצעי תשלום פרטי אחר כאמצעי תשלום בשימוש נרחב עלולה לפגוע במערך התשלומים. מטבע יציב שאינו צמוד לשקל עלול לפגוע גם בתמסורת המוניטרית. בנקודת הזמן הנוכחית, לא קיימים סימנים לאימוץ ממשי של מטבעות יציבים כאמצעי תשלום נרחבים בישראל אך לא מן הנמנע כי שינוי עתידי בהרגלי התשלום של הציבור יהיה מהיר, למשל, במקרה של הנפקת מטבע על ידי שחקן משמעותי מהמגזר הפרטי;