מהתשתיות ה'פשוטות' ועד לכל הנושאים הקריטיים כך מתכוננים במערך הסייבר הלאומי לאבטחת מידע והגנת סייבר מפני מתקפות • בתוך כך, בנק ישראל חתם עם מערך הסייבר הלאומי על הסכם שיתוף פעולה בעת מתקפה
דוד שלומוביץ 04.06.2019
רפאל פרנקו, ראש מכלול עמידות במערך הסייבר הלאומי | צילום: אלעד גוטמן "מפת סיכוני הסייבר הלאומית למשק מתחילה בשרשרת האספקה, כגון משרדי עורכי דין, עוברת דרך יצרניות המזון, מפעלי תעשייה, חברות ביטוח, בתי חולים, חברות אינטגרציה גדולות וחברות אירוח – ומשם עד לתשתיות הקריטיות", כך אמר רפאל פרנקו, ראש מכלול עמידות במערך הסייבר הלאומי.
פרנקו דיבר במסגרת כנס -InfoSec19, הכנס השנתי לאבטחת המידע והגנת הסייבר. הכנס שנערך זו השנה העשרים בהפקת 'אנשים ומחשבים', התקיים אתמול (ב') במתחם הכנסים 'לאגו' בראשל"צ, ומשך אליו מאות רבות של מקצועני אבטחה וסייבר.
לדברי פרנקו, יש שתי מטרות מרכזיות של מערך הסייבר, האחת נמצאת בהגנה על המשק הישראלי מפני איומי סייבר ואילו השנייה עוסקת בטיפול ופיתוח התעשייה הישראלית בתחום הסייבר.
בנאומו, חשף פרנקו את מפת הסיכונים הלאומית למשק, הכוללת תשעה קריטריונים שנקבעו. "מפת סיכונים מתחילה בשרשרת האספקה, כגון משרדי עורכי דין, עוברת דרך יצרניות המזון, מפעלי תעשייה, חברות ביטוח, בתי חולים, חברות אינטגרציה גדולות, וחברות אירוח – ומשם עד לתשתיות הקריטיות", הסביר.
עוד פירט פרנקו את המתודולוגיה של מערך הסייבר הלאומי, הכוללת כמה היבטים. האחד, קהל היעד, מהאזרחים הפרטיים ועד איגודים מקצועיים, גופי התעדה, חברות ייעוץ ואינטגרציה, עמותות ומלכ"רים, ומכללות. אמצעי ההפצה, ציין, הם הדרכות וימי עיון, כנסים ואירועים, אתר סייברנט לשיתוף מידע בנושא, עבודה בתקשורת המסורתית ובמדיה החברתית ודחיפת מידע. "בסוף", סיכם, "המטרה היא לנהל את הסיכונים ולעזור לבעל העסק להכיל את הסיכונים בעצמו. אנו מסייעים לארגונים להציף את האיומים בלא לטבוע במידע. כך, אנו מסייעים לארגונים להגן על עצמם, תוך בניית תכניות עבודה לקהלי היעד השונים. הרצון הוא 'לחמש' את הלקוחות במידע הרלוונטי להם".
המטרה של מערך זה ודומיו הוא להכין את המשק להתקפות סייבר של מדינות ויחידים הרוצים לפגוע במדינת ישראל בכל האמצעים העומדים לרשותם. זאת גם הסיבה שהפיקוח על הבנקים ומערך הסייבר הלאומי חתמו בשבוע שעבר על מסמך עקרונות לשיתוף פעולה בתחום הגנת הסייבר על המערכת הבנקאית.
כפי שכבר כתבנו לאחרונה, עלו בשנים האחרונות הסיכונים התפעוליים של מערכת הבנקאות שנובעים מ'המהפכה הטכנולוגית' שעוברת על כלל תחומי חיינו כשבראש הרשימה ניצבים סיכוני סייבר וסיכונים טכנולוגיים.
מסמך העקרונות מתייחס לשיתוף פעולה שוטף שמטרתו לחזק את העמידות של המערכת הבנקאית בפני סיכוני הסייבר ואת ההיערכות וההתמודדות של המגזר הבנקאי מפני תקיפות סייבר. בנוסף, מסמך העקרונות מתייחס לתפקידי כל אחד מהגופים למקרה בו מתרחש אירוע סייבר מהותי במערכת הבנקאית.
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "כדי להגן על לקוחות הבנקים ועל המשק כנגד סיכוני סייבר, נדרשת פעולה משולבת של מספר גורמים במקביל: הגנה ברמת הבנק הבודד, מסגרת רגולטורית לניהול הסיכון אותה מוביל הפיקוח על הבנקים, והגנה מדינתית-שמהווה 'כיפת ברזל' – אותה יספק מערך הסיבר הלאומי. אני מברכת על כך שמערך הסייבר הלאומי יהיה חלק חשוב במעטפת ההגנה בפני אירועי סייבר מהותיים במערכת הבנקאות".
ראש מערך הסייבר הלאומי, מר יגאל אונא: "איומי הסייבר על מגזר הבנקאות גוברים ככל שעולם הבנקאות הופך לדיגיטלי, טכנולוגי ומקוון יותר. היום יותר מתמיד נדרשים שיתופי פעולה כדי להתמודד עם האתגר. שיתוף הפעולה של מערך הסייבר עם הפיקוח על הבנקים משפר את יכולת הגנת הסייבר על מגזר הבנקים כולו ומבטא סינרגיה בין הידע המקצועי בתחומי הבנקאות והסייבר".
