כמה אתם רחוקים מהשכר של העשירון העליון?

מחקר חדש בדק את המאפיינים של עובדים המשתייכים לעשירון השכר העליון, ששכרם החודשי ברוטו עמד על יותר מ-20,380 ש"ח ב-2017 ועל יותר מ-21,430 ש"ח ב-2018 | בעשירון העליון נמצאות 27% נשים בלבד, שמשתכרות 32,500 ש"ח לחודש בממוצע | הגברים משתכרים בממוצע של 36,300 ש"ח | כ-74% מהעובדים בעשירון העליון הם בעלי השכלה אקדמית, ושכרם מגיע לשיא לאחר כ-32 שנות ניסיון

שכר | צילום אילוסטרציה: Dragana Gordic, שאטרסטוק
מי הם שיאני השכר של ישראל וכמה אתם רחוקים מהם? מחקר חדש של מרכז טאוב בדק מהם המאפיינים של עובדים המשתייכים לעשירון השכר העליון. עם עובדי העשירון העליון בשוק העבודה בישראל נמנים עובדים ועובדות אשר שכרם החודשי ברוטו עמד על יותר מ-20,380 ש"ח בשנת 2017 ועל יותר מ-21,430 ש"ח ב-2018. מתוך ממצאי המחקר: שיעורן של הנשים בעשירון העליון הוא 27% בלבד ובממוצע הן משתכרות 32,500 ש"ח לחודש, לעומת ממוצע של 36,300 ש"ח בקרב הגברים, אך הן גם עובדות פחות שעות. להשכלה ולניסיון יש השפעה קריטית על הסיכוי להשתייך לעשירון העליון: כ-74% מהעובדים בעשירון העליון הם בעלי השכלה אקדמית, ושכרם מגיע לשיא לאחר כ-32 שנות ניסיון. מתוך הלא-יהודים בעשירון העליון, כ-27% הם עצמאים, יותר מפי שניים משיעורם בעשירונים 1–8. השפעתם של השכלה וניסיון על המיקום בתוך העשירון העליון זניחה.

המחקר המלא שמפרסם היום מרכז טאוב מתמקד לראשונה בקצה העליון של התפלגות השכר במשק. המחקר, שנערך בידי מיכאל דבאוי, חוקר במרכז טאוב, פרופ' גיל אפשטיין, חוקר ראשי במרכז, ופרופ' אבי וייס, נשיא המרכז, בוחן מיהם העובדים המשתייכים לעשירון השכר העליון בישראל ומהם הגורמים המשפיעים על התפלגות השכר בתוכו. החוקרים התבססו על סקרי הוצאות והכנסות משקי הבית של הלמ"ס בשנים 2017–2018 וניתחו נתונים של כ-25 אלף עובדות ועובדים שדיווחו על תעסוקה בהיקף כלשהו. פרופ' אפשטיין מצביע על ממצא מרכזי במחקר, שלפיו "ההשכלה ממלאת תפקיד כבד-משקל בהגעה לעשירון השכר העליון: ההישגים האקדמיים של העובד הפוטנציאלי נותנים למעסיקים אינדיקציה לגבי יכולותיו ומסייעים להם לקבוע את שכרו. עם זאת, בתוך העשירון העליון להשכלה אין הרבה משמעות; מה שיקבע זה הביצועים, בעיקר בקרב העצמאים".

הגורמים המשפיעים על הסיכוי להגיע לעשירון העליון:

  • השכלה אקדמית וניסיון הם גורמים מרכזיים בהגעה לכושר השתכרות גבוה – השילוב של השכלה וניסיון הוא שמאפשר לשפר את כושר ההשתכרות. כ-74% מן העובדים בעשירון העליון הם בעלי תואר אקדמי, כאשר 34% הם בעלי תואר שני ו-7% בעלי תואר שלישי. תארים אקדמיים משפיעים באופן דומה על סיכוייהם של עובדים מכל רקע אתני להגיע לעשירון העליון, כך שניתן לומר שהשכלה היא מנוע לצמצום פערים בין עובדים מאוכלוסיות שונות. נוסף על השכלה אקדמית, גם תעודה על-תיכונית שאינה אקדמית צפויה להגדיל את סיכוייהם של לא-יהודים ושל יהודים מזרחים להגיע לעשירון העליון. אשר לניסיון, בשל הזמן הנדרש כדי להגיע לעשירון העליון, מרבית העובדים בעלי כושר ההשתכרות הגבוה הם בטווח הגילים 40–60.
  • העשירון העליון יהודי יותר ואשכנזי יותר – שיעורם של יהודים ממוצא מזרחי בעשירון העליון הוא 21% (זהה לחלקם בקרב משתתפי המדגם – 21%), של יהודים ממוצא אשכנזי 34% (25%), ואילו יהודים שהוריהם ילידי הארץ או יבשות שונות מהווים 40% (36%). לעומתם הלא-יהודים הם 6% (18%) בלבד מהרכב הקבוצה.
  • שיעורן של הנשים בעשירון העליון נמוך – נשים מהוות 27% בלבד מתוך בעלי כושר ההשתכרות הגבוה (אף שהן מהוות כ-50% מכלל האוכלוסייה העובדת). הסיכוי של נשים להגיע לעשירון העליון גדל ככל שהן מחזיקות בתואר אקדמי מתקדם יותר. הסיבות לפערים בין גברים ונשים ובין אוכלוסיות שונות עשויות לנבוע בין השאר מהשפעתה של "תקרת הזכוכית", מבחירה תעסוקתית ומדפוסי העסקה היסטוריים.
  • משלח היד הנפוץ בעשירון השכר העליון – רוב מכריע של העובדים בעשירון העליון, כ-88%, הם מנהלים; בעלי משלח יד אקדמי; ומהנדסים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה.
  • מעמד העסקה בדרגות השכר הגבוהות – כ-15% מכלל כוח העבודה בעשירון העליון הם עצמאים ועצמאיות. בקרב הלא-יהודים שיעור העצמאים בעשירון זה עומד על 27%. החוקר מיכאל דבאוי מסביר: "יותר מרבע מהעובדים הלא-יהודים בעשירון העליון הם עצמאים, לעומת כ-15% בקרב היהודים בעשירון זה. בעשירוני ההכנסה 1–8 שיעור העצמאים בקרב הלא-יהודים הוא 10%. גם לאחר פיקוח על כל משתני הרקע, ההסתברות של עובד עצמאי לא-יהודי להגיע לעשירון העליון גבוהה בכ-6 נקודות אחוז מזו של עובד שכיר".
  • הכנסה חודשית ממוצעת בעשירון העליון – גברים משתכרים בממוצע 36,300 ש"ח ברוטו לחודש, ואילו נשים משתכרות 32,500 ש"ח אך גם עובדות פחות שעות בממוצע. עם זאת, הפערים המגדריים הן בשכר והן בשעות עבודה נמוכים יותר בעשירון העליון מבעשירונים 1–8.

הגורמים המשפיעים על השכר בתוך העשירון העליון: 

  • רמת ההשכלה אינה מנבאת את השכר – ממצאי המחקר מראים כי ההשפעה של רמת ההשכלה בתוך העשירון העליון מוגבלת. עובד בעל תואר ראשון אינו צפוי להשתכר יותר מעובד שלא סיים תיכון.
  • עם זאת, כושר ההשתכרות של בעלי תואר אקדמי גדל עם כל שנת ניסיון נוספת, ומגיע למיצוי אחרי כ-32 שנים.
  • ככל שהשכר גבוה יותר כך קטֵן משקלם של מאפיינים כמו השכלה, ניסיון, מוצא ולאום בניבוי השכר.
  • השכר השעתי של עובד עצמאי בתוך העשירון העליון גבוה על פי רוב מזה של עמיתו השכיר. כך, עובד עצמאי משתכר בממוצע 290 ש"ח ברוטו לשעה ואילו שכיר משתכר בממוצע 150 ש"ח לשעה, אם כי ממצא זה אינו נכון לכל הקבוצות.

 

"ככלל, מעניין לציין שבעשירון העליון, עצמאים לא-יהודים אינם צפויים להשתכר יותר מעמיתיהם השכירים, בעוד שכרם של עצמאים ועצמאיות יהודים צפוי להיות גבוה משמעותית מזה של שכירים יהודים", אמר החוקר דבאוי. פרופ' אפשטיין הוסיף כי "בניגוד לממצאים של מחקרים קודמים, המחקר שלנו מצא כי ההישגים של מזרחים בעשירון העליון במונחי שכר אינם פחותים מאלו של אשכנזים (על פי הגדרות המחקר)". פרופ' וייס סיכם את הדברים ואמר: "הקושי היחסי של נשים ושל לא-יהודים להגיע לעשירון העליון עשוי לשקף גורמים היסטוריים, גורמים הקשורים בעובד – למשל בחירה של משלח יד, היקף משרה או נכונות להתנייד – או גורמים שמכתיבים המעסיקים או הלקוחות, כגון אפליה. ככל שההסבר טמון בגורמים שנובעים מאפליה, דרושה התערבות של גופים שונים, כולל גופים ממשלתיים, כדי לעקור את התופעה הזאת מן השורש".

כתיבת תגובה